דקות ארוכות העברתי אמש בפשפוש בכתביו של סון דזה ובעלעול בין דפי חיבורו - לשווא. לא נמצא ולו בדל משפט שניתן לייחס לתבוסתנות המחפירה שהפגין אתמול יואב קבל עם ועדה. מה לעשות, זקן סיני חכם שכותב מניפסט אסטרטגי לא העלה על דעתו שביום מן הימים יהיה מי שיחפש בין דבריו עצה, רמז, קצה חוט, שיעזרו לו במשימתו העקשנית - לא לנצח. או, לחילופין, להתמודד מול מי שרוצה להפסיד.
ובאמת, מה היה כותב? "בבחירה בין ניצחון כמעט מובטח לבין ג'יפ - לך על הארבע על ארבע"?. כי אילו מקומו של יואב לא היה מובטח בגמר, ואילו לא היה בכוחו לקבוע בעצמו את הרכב שלישיית הגמר, ואילו לא היה מגיע כפייבוריט לגמר, ואילו ואילו ואילו - דיינו. אבל ככה? זה לא כמו להגיע עד לבאר ולא לשתות ממנה. זה כמו להגיע לבאר, ללגום, לגרגר - ואז לירוק את זה על השמשה הקדמית של הג'יפ ולהפעיל וישרים.
ואולי, אולי מדובר במהלך כה מתוחכם עד שהוא נשגב מבינתנו. אולי, למעשה, מדובר באקט חתרני כנגד תרבות הריאליטי - להגיע עד לרגע השיא בפריים טיים, רק כדי לחתור תחת הערכים עליהם מושתת אותו פריים טיים עצמו - ועוד באקט של הקרבה עצמית! במקום קליימקס - אנטי קליימקס. במקום תשוקת הניצחון - כמיהת התבוסה. במקום גיבור - אנטי גיבור. עורו ילדי ישראל: לא עוד "רק אחד שורד"! הלאה האח הגדול! עיצרו את המירוץ למיליון! הקשיבו לקולכם הפנימי - לכו על הארבע על ארבע!
ההחלטה של יואב לוותר על הגמר תואמת באופייה את העונה השניה של הישרדות, בה יותר מדי פעמים התוצאה הסופית בהדחה לא נבעה ממהלך מתוחכם של אחד המתמודדים, אלא מטעותו של מתמודד אחר. במקום משחק שחמט רב אנושי קיבלנו טורניר שש-בש, וגם שלישיית הגמר נקבעה לבסוף שלא על-ידי איש מהמרכיבים אותה - אלא אם כן אתם מכנים את הניסיונות של נטע-לי, אריק ומירית לשכנע את יואב לקחת את הג'יפ כ"מהלך מתוחכם".
אתמול התבשרנו שבשלב הסופי יהיו רק שני מועמדים, כשהשלישי יודח על-ידי בחירת הקהל. המהלך הזה נראה כמעט דטרמיניסטי - הסיכוי של נטע-לי לחצות את שלב האס-אם-אסים הוא כמו הסיכוי שאופיר יחייך אי-פעם חיוך אמיתי, שבשבקין יתחתן עם נסרין או שדיווה תפסיק לדבר על עצמה בגוף שלישי.
נשארנו, אם כן, עם מירית מול אריק. שני מתמודדים מנוגדים לחלוטין. אריק נעדר כל כישורים פיזיים - מירית החסונה בנשים. אריק מסתמך על הרציונל - מירית שואבת כוחות מסבתא מרי. אריק המושך בחוטים הערמומי - מירית המריונטה החייכנית. אריק הרופא האשכנזי - מירית המאמי המרוקאית. ההבדל ביניהם ניכר במשפט המופלא שאמרה מירית בפרק הזה כשאריק נפל ממשימת הווטו: "כל היום הראש שלו באסטרטגיות, ואז הוא לא משאיר מקום למה שחשוב - לעבודה במשימות".
המשפט הזה מבאר למה על-פי כללי הז'אנר, לאריק לא אמורה להיות בעיה בגמר מול מירית. אבל, זאת בהנחה שבדו-הקרב הזה ישחקו שחמט. ויש סיכוי סביר שבגמר ישחקו שש בש, או דמקה, או דוקים. המושבעים צריכים להחליט האם הם מצביעים למי שמגיע לו, או למי שהם מחבבים. האם הם מצביעים לפי השכל - או לפי הרגש. בכל מקרה, דבר אחד בטוח: האדם שבג'יפ ינצח.