רשות ניירות ערך בראשותו של זוהר גושן פנתה באחרונה ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, בבקשה להיפגש עם ח"כ חיים כץ בעניין החשדות למסחר במניית ישראמקו (-2.16%, 36.2) על בסיס מידע פנים. לח"כ כץ יש חסינות פרלמנטרית ולכן לא יכלה הרשות לפנות אליו ישירות בעניין. עם זאת, נבדקת גם מעורבות של שני בכירים בעולם הכדורגל - מאמן ועסקן. על-פי החשד, ח"כ כץ ביצע מכירות ורכישות במניית ישראמקו על-ידי ברוקר פרטי בהסתמך על מידע פנים. ברשות בודקים האם מדובר ברכישה אחת או במספר רכישות ומה היקפי הפעולה.
ב-11 בינואר 2009 זינקה המניה ב-19% - באופן חריג ללא כל הודעה בעניין. באותו יום, בשעות הערב, דיווחה ישראמקו כי התגלו סימנים של גז טבעי בקידוח "תמר" מול חופי חיפה. ברשות ני"ע בודקים האם חלק חלק מהמשקיעים קיבלו מידע על מציאת הגז לפני הדיווח לבורסה.
ח"כ חיים כץ דחה את הטענות בתוקף ואמר ל-TheMarker: "רכשתי מניות ישראמקו לפני 5 שנים. בשנה האחרונה לא רכשתי מניות של החברה. בטח לא רכשתי מניות לפני הגילוי של הגז הטבעי בינואר 2009. מאחר שאלוהים אוהב אותי, לא קניתי את המניה אז. לפני מספר שבועות פנה אלי רביב דרוקר מערוץ 10 ושאל אותי אם רשות לני"ע חוקרת אותי. אני רוצה להבהיר שהרשות לא חקרה אותי, ולא זימנה אותי. אין למי מושג מאיפה העניין הזה צץ".
כץ הוסיף כי "הרשות יכולה להקליד את המניה במחשב ולראות מתי קניתי אותה. אני יודע שלא קניתי. אני מתכוון ללכת לבנק ולבקש את תאריכי הרכישות של המניות שבוצעו בעבר. אלך לבנק ואבקש את תאריכי הרכישות. הרכישות שביצעתי בעבר מופיעות בהצהרת ההון שהגשתי אז ליו"ר הכנסת".
בראיון לתוכנית "מה בוער" עם רזי ברקאי בגלי צה"ל, נשאל כץ האם ייתכן שאנשי קש מטעמו ביצעו את הפעולות, והשיב: "לא. היום קל לבדוק דברים כאלה. לא עשיתי שום דבר".
יוסי לנגוצקי, הגיאולוג שאיבד אחזקותיו בקידוח תמר ערב תחילתו לאחר שהיה זה שהוביל משך כעשור את המהלכים לגילויו ולפיתוחו, אמר הבוקר לגלי צה"ל: "ניתן להניח בסבירות גבוהה שיהיו בשנים הקרובות עוד כמה תגליות בסדר הגודל של מה שנמצא בקידוח 'תמר'".
לפני כ-3 חודשים הודיע שותפו של לנגוצקי ב-STX, בני שטיינמץ, כי החליט לפרוש מהקונסורציום לביצוע הקידוח. זאת, לאחר שהשקיע עד כה בפרויקט כ-2.5 מיליון דולר. STX אמורה הייתה להזרים עד סוף נובמבר 2.25 מיליון דולר נוספים עבור מימון תחילת עבודות הקידוח באתר. ואולם לטענת לנגוצקי, בשל הודעתו המאוחרת לכאורה של שטיינמץ על פרישתו, לא התאפשר בידיו לאתר משקיע חלופי. כך נותר לנגוצקי, יזם הפרויקט, מחוץ לקונסורציום, כשזכויות השניים מחולקות בין יתר השותפים לקידוח.
היקף הגז הטבעי האגור במבנה הגיאולוגי התת-ימי של "תמר" מוערך ב-200 מיליארד מ"ק (BCM). זו הערכת כמויות הגז במבנה - ממנו נגזרת כמות הגז הניתנת להפקה. השותפות בקידוח דיווחו כי פוטנציאל הגז בר-ההפקה במבנה מוערך ב-142 מיליארד מ"ק. מקורות בענף האנרגיה טוענים כי מדובר בהערכה שמרנית שעשויה לגדול עם השלמת קידוח האימות במבנה.