בזמן שאתם ראיתם עוד פרק בעונה האיומה ביותר של כוכב נולד, בערוץ 10 הימרו על תחקיר שיפנה לקהל הקטן, אך האיכותי שמעדיף את הטלוויזיה שלו נוקבת.
הכתבה המרכזית של "המקור", הציגה אמש את סיפורו של דניאל אמבש, חסיד ברסלב שסטה מהדרך המרכזית של הנ-נחים, נשא - כך על-פי החשד - מספר נשים (כמה מהן? לא היה ברור מהכתבה), איתן הביא לעולם עשרות ילדים (גם כאן לא ניתנו מספרים מדויקים) וכולם יחדיו מפיצים את בשורתו של הרבי נחמן בצמתים ברחבי ירושלים.
"מה מסתיר דניאל אמבש"? שאלו הפרומואים ואפשרו למוחות לרוץ לכיוונים צהבהבים במיוחד. אבל התשובה המאכזבת היא שאמבש לא מסתיר שום דבר שהוא לא הסתיר כבר לפני 3 חודשים, אז התפרסמה כתבה נרחבת אודותיו במוסף הארץ, כתבה שהעלתה את אותן שאלות בדיוק - שאלות שנותרו ללא מענה גם ב"חשיפה" הטלוויזיונית הלא מקורית של "המקור". כתבתו הטלוויזיונית של ישראל רוזנר לא חידשה דבר ולמרבה הצער הצליחה לעשות זאת באופן בלתי משכנע ואפילו די משעמם.
אז הבטיחו לנו תחקיר עסיסי על ברסלב כריזמטי שכובש בקסמיו נשים צעירות, וההשוואה לסיפורו של גואל רצון הייתה מתבקשת. נראה כאילו עבר נצח מאז נחשפנו לסיפורו המוזר של רצון ו-32 נשותיו - לפני כחצי שנה הוא הכניס את צוות ערוץ 10 אל ביתו, הציג בגאון את נשותיו וילדיו ודיבר אל המצלמה בלהט אמונה מוטרף.
רצון נכנס אז בקלות למרכז שיחות הברזייה של החודש ההוא והפך לקאלט - התואר הסופי הוענק לו כשקיבל דמות משלו ב"ארץ נהדרת". אבל גם אם במקרה עשיתם מה שרוב האנשים עשו אתמול. כלומר, צפיתם בזיופים של החבר'ה בכוכב נולד, אין לכם מה לדאוג - שיחות הברזייה שלכם ימשיכו לעסוק בביצוע המעלף של ראם כהן ולא בדניאל אמבש.
אמבש לא יהפוך לקאלט, גם בגלל רף הרגישות הישראלי, שהספיק בחודשים שחלפו לקפוץ פלאים (את תחום הביזאר יתפוס, עד להודעה חדשה, סיפורו של דודו טופז) וגם בגלל שלא באמת ראינו משהו, בכתבה הזו של רוזנר. לא יותר ממצלמות נסתרות רועדות, פני ילדים שטושטשו ללא הכר והמון אנשים שלא רוצים להתראיין לכתבה - בלט בהיעדרו אמבש עצמו שלא דיבר ולא צולם בכתבה אפילו פעם אחת.
הרשו לי רק הפעם - כמו שניסה אמש לעשות רביב דרוקר בעצמו - לשחק את פרקליטו של השטן ולטעון שלמרות החשדות הקשים שעולים מהכתבה, לא הובאה שום הוכחה ניצחת לכך שמשהו בלתי חוקי באמת מתרחש שם. האם אמבש אכן נשוי ליותר מאשה אחת? האם הילדים לא הולכים לבתי הספר ומקבצים נדבות? האם מגלחים את ראשי הילדות הקטנות? האם מדובר בכת? כל השאלות האלו הועלו בכתבתו של רוזנר, אבל אף לא אחת מהן זכתה לתשובה מוחצת, כזו שתגרום למישהו - מהשכנים, מהרשויות, מהצופים - לקום ולעשות מעשה.
נראה היה שבסופה של הכתבה, גם רוזנר עצמו לא ידע למי בדיוק הוא אמור לבוא בטענות בסיפור הזה - אפילו דרוקר, עיתונאי חד ומבריק בדרך-כלל, סיכם את הכתבה ואמר כי אי-אפשר לבוא בטענות לרשויות הרווחה או למשטרה, שעמוסה מאוד בעבודה ואינה יכולה לדאוג לכולם ולהתחקות אחר כל מקרה ומקרה. למרבה הצער, המשפט האחרון לא נאמר בציניות הידועה של דרוקר - הוא נאמר ברצינות גמורה - וממתי הפכו תוכניות התחקירים לסלחניות כל-כך כלפי המדינה?
ואי-אפשר לכתוב על "המקור" בלי להתייחס לאורך של הכתבות - אורך שאמור להעיד על רצינות עיסוקה של התוכנית בנושאים הנדונים. ובכן, חברים, זה פשוט לא עובד. זה דבר אחד לעשות כתבה ארוכה כשיש במה למלא אותה, וזה דבר אחר לגמרי למרוח את הזמן. אם עוד נותר בארץ קהל "איכותי" שמחפש אלטרנטיבה משמעותית לערבי יום ראשון שלו, לא מגיע לו לראות את "המקור" מידרדרת לשעמום הזה.
אני לא רוצה לזרות מלח על הפצעים, אבל נראה שאין ברירה - שלח ודרוקר בשישי היו מושחזים ונפלאים, וב"מקור" נותרנו עם העתק דהוי ועייף שלהם. מול זה, אפילו חובי סטאר כבר לא נראה נורא כל-כך.