כחודש לאחר צאתו בארצות הברית וכשבועיים וחצי לאחר שיצא בארץ, נראה שהסרט החדש בכיכובו של סשה ברון כהן, "ברונו", כבר מסתמן כאכזבה. הכנסותיו של הסרט בינוניות ומבקרי הקולנוע מרבים להשוותו, שלא בטובתו, לדמותו המפורסמת והמצליחה של ברון כהן, ולהבהיר: "ברונו" רחוק מלהיות "בוראט".
האכזבה רבה יותר דווקא מכיוון שמדובר בסרט שיוצא לאחר גל מסיבי ותוקפני של יחסי ציבור. בחודשים שקדמו לצאתו לאקרנים, ברון כהן הסתובב בנעליו של "ברונו" בסיטואציות אמיתיות רבות כדי לייצר כותרות פרובוקטיביות בעיתונים; זכורה במיוחד התקרית בטקס פרסי האם-טי-וי, שבה צנח ברון כהן מהתקרה הישר על פרצופו של הראפר אמינם, שיצא בכעס מהאולם. מאוחר יותר נודע שהשניים תיכננו הכל מראש.
ברון כהן גם העניק ראיונות בתור הדמות, שבהם הרבה להשתמש במונחים דוגמת "חמצון אנאלי", הצטלם בעירום לשער המגזין GQ, השתתף במצעד נגד נישואים חד מיניים בלוס אנג'לס והפנה את ישבנו לעיני מצלמות בפרמיירות הוליוודיות.
אבל כאמור, הבועה סביב "ברונו" התפוצצה מהר מהמשוער. הוא אומנם פתח טוב יותר מ"בוראט" - 30 מיליון דולר ביום הראשון להקרנתו בארצות הברית. אבל כבר למחרת הכניס הסרט פחות מחצי מהסכום הזה - 14.4 מיליון דולר, ויומיים לאחר מכן ירד ל-8.8 מיליון. בסוף השבוע האחרון הוא הכניס בארצות הברית 8.3 מיליון דולר בלבד.
"ברונו" החזיר אומנם את ההשקעה בו, שנאמדה ב-42 מיליון דולר, אבל לטווח הארוך נראה שלא מדובר במכרה זהב. ספק אם יצליח "ברונו" להשתחל לנעליו הגדולות והרווחיות של "בוראט", שהכנסותיו העולמיות עברו את ה-260 מיליון דולר.
בדיחה מותשת לגמרי
ביקורות הקולנוע לא סייעו להחייאתו של ההייפ ההולך ודועך סביב "ברונו". הסרט המוקומנטרי על אודות כתב האופנה האוסטרי ההומוסקסואל, שמנסה לצלוח את דרכו בהוליווד דרך פרובוקציות קיצוניות, הוגדר על-ידי בכירי המבקרים כ"לא בוראט".
אן הורנדיי מ"וושינגטון פוסט" כתבה עליו כי הוא "חוצה את הגבול במהירות ממצחיק לגרוע". אנתוני ליין מ"ניו-יורקר" טען כי "ברון כהן לא הצליח למצוא יורש לבוראט". מייקל פיליפס מ"שיקאגו טריביון" כתב כי "ברונו לוקח את כל מה שבוראט עשה בצורה נהדרת לפני שלוש שנים ודוחף אותו רחוק יותר, אבל לקומדיה יש מעט מאוד במשותף עם הגזמה מוחלטת". וקירק האניקט מ"הוליווד ריפורטר" כתב כי "כולנו הכרנו את בוראט. בוראט היה חבר שלנו. ברונו - אתה לא בוראט".
למרבה האירוניה ברון כהן, הבמאי לארי צ'ארלס ויתר אנשי הקמפיין בנו את כל מסע יחסי הציבור של "ברונו" סביב הסיסמה "בוראט זה כל-כך 2006"; לכן הקהל ציפה לגרסה טובה, מעודכנת ורעננה יותר. אבל זו מעולם לא הגיעה. מבקרת אי-פי כריסטי למיר, למשל, כתבה כי "ברונו הוא דמות של בדיחה אחת, מדובר בסרט של בדיחה אחת, וזו בדיחה שברון כהן מתיש לגמרי".
המבקר ג'ו מורגנסטרן מה"וול סטריט ג'ורנל" כתב כי "ברונו יכול היה להיות סאטירה מתוזמנת היטב שתורמת לדיון על זכויות ההומוסקסואלים, אבל מסתפק בכמה צחוקים עצלים. השאלה היא לא האם הסרט הוא אמיתי או מזויף, השאלה היא למי אכפת... מה שהורס את ברונו בסופו של דבר הוא התנהגות חוטאת. ברונו אשם בחטא החוסר מצחיקות... זהו תרגיל בפוגעניות ועבודה נוצצת על שני צדי המטבע".
האתר "Rotten Tomatoes", המשכלל ציונים של ביקורות באינטרנט, נתן ל"ברונו" ציון של 6.2 נקודות מתוך 10, בשכלול של 189 ביקורות שונות. זאת בעוד ש"בוראט" קיבל עם צאתו ציון של 8 מתוך 10. הגולשים עצמם העניקו ל"ברונו" רק 68 אחוזים של חיבה, לעומת 91 אחוז ל"בוראט".
ואילו מבקר הקולנוע אורי קליין כתב ב"גלריה" כי "החדש של ברון כהן הוא יצירה מרושלת, שקטעיה הטובים ביותר הם חיקוי לא מוצלח של שיאי הסרט הקודם, וקטעיה הגרועים הם סתם גרועים... לכל אורך הצפייה בסרט יש הרגשה שיוצרו לא ידע בדיוק מה הוא רצה לעשות בו. הסרט מתפזר לכיוונים רבים מדי, והדבר היחיד כמעט שמאחד בין חלקיו השונים הוא השילוב בין הפגנת גסויות ובין הרצון לעורר מבוכה שמניע אותו".
אפילו לא גיי
סוגייה נוספת שפגמה בחוויית הצפייה ב"ברונו" היא שאלת האותנטיות. רבים תהו אם הסצינות והראיונות הרבים שעורך ברונו הם אמיתיים או מבוימים, או במלים אחרות, האם הסלבס בעצם שיתפו עם ברון כהן פעולה. כך או כך, מאמר שעלה באתר Blatherskite טען כי הקורבנות האמיתיים של "ברונו" הם לא הידוענים שבהם הוא מתעלל (ביניהם למשל פאולה עבדול, שהודתה כי נפלה בפח) אלא דווקא אנשי יחסי הציבור שלהם, שנתנו לכל זה לקרות.
חלק מהמקרים אולי הוטלו בספק, אבל דווקא אלו שללא ספק התרחשו מסבכים את ברון כהן אף יותר. לפני כשבועיים דווח כי איימן אבו עיטה, שהוצג בסרט כ"מנהיג טרוריסטים" בשיחות שלום שעורך ברונו בין פלשתינים לישראלים (שיחות שבהן הוא שואל מדוע להילחם בחמאס כאשר פיתה היא האויב האמיתי) טען כי ברון כהן הבטיח לו שמדובר בסרט שאמור לקדם את העמדות הפלשתיניות, וכי הוא לא ידע שברונו היא דמות הומוסקסואלית. אבו עיטה בודק כעת אופציות לצעדים משפטיים נגד ברון כהן.
הזווית ההומוסקסואלית היא פן נוסף בסאגת "ברונו". רבים ראו ב"ברונו" מקרה ראשון של סרט המציב במרכזו הומו מוצהר, אך אינו נתפש כסרט "הומוסקסואלי" אלא דווקא כקומדיה לקהל הרחב. אלא שלמרות הגישה המתקדמת הזו, "ברונו" גרר תגובות נזעמות מהקהילה הגאה: רשאד רובינזון, מנהל "הברית האמריקנית נגד השמצה של הומואים ולסביות", כתב ב"לוס אנג'לס טיימס" ביקורת חריפה על כמה מפעולותיו של ברון כהן. רובינזון הוטרד במיוחד מהסצינה שבה נכנס ברונו לתוך זירת אגרוף בארקנסו - אחת המדינות הפחות סובלניות כלפי הומואים בארצות הברית - ובמקום להילחם ביריב שלו, מנשק אותו ומסיר את בגדיו. הקהל, בתגובה, מגיב באלימות מילולית ופיסית ומשליך לעבר הזוג חפצים רבים, כולל כסא.
הסצינה התרחשה ככל הנראה בפני קהל שלא היה מודע לכך שמדובר בדמויות בדיוניות, והצוות נזקק לעזרתם של 40 שוטרים כדי לפזר את ההמון הזועם. "סצינות כאלה לא פועלות נגד ההומופוביה", כתב רובינזון, "הן לא יסייעו להומוסקסואלים שנאבקים נגד עוינות ויחס לא הוגן מדי יום, והן לא יסייעו להורים ללסביות והומואים במקומות כמו ארקנסו לשמור על המשפחה שלהם בפני חוקים שנועדו לשים אותם בסיכון".
פעילים רבים נוספים בקהילה הביעו חששות דומים, וציינו שברונו עלול לחזק סטריאוטיפים שליליים על הומוסקסואלית, בדיוק כאשר הם בעיצומו של מאבק על זכויותיהם. אבל ברון כהן עצמו, כיאה לקומיקאי שאוהב ללכת עם הדמויות שלו עד הסוף, בחר להגיב להאשמות דווקא כברונו. בפרמיירה הספרדית לסרט, כשהיה מחופש לשור, אמר הכוכב האוסטרי: "אני מתנגד לעוול הנגרם לקהילה ההומו-לסבית על-ידי הסרט ההוליוודי הזה על הארווי מילק, שגולם על-ידי שון פן, שהוא אפילו לא גיי".