אין מקום לספק: הישראלים חוזרים לאנטליה

אחרי החודשים הראשונים של החרם, הטורקים הבינו שקורה כאן משהו שלא יעבור מהעולם באמצעות הודעה לעיתונות, ויזמו הוזלות דרמטיות - כמו חבילות שבהן חייבו את הנופשים רק בכרטיס הטיסה. במאי אף הגיעה לישראל משלחת של עשרות מלונאים בניסיון להרגיע את הצרכן הישראלי באמצעות התקשורת וסוכני הנסיעות הישראלים. "הכי חשוב לי שתציינו בכתבה שהלקוח הישראלי הוא אחד הלקוחות הכי חשובים", אומר בשיחה טלפונית ארקאן יאגסי, מנכ"ל מלון קונקורד באנטליה. הוא סיפר כיצד ניסה להחזיר את התייר הישראלי באמצעות מחירים נמוכים. "בעקבות המשבר הכלכלי הייתה ירידה בקרב התיירים מכל הלאומים, מלבד הבריטים שגילו את טורקיה כיעד זול ומספרם אצלנו דווקא גדל. אבל אין כמו הישראלים". זאת כנראה לא רק קלישאה. הלקוח הישראלי חביב על הטורקים כי הוא לקוח של הרגע האחרון, מרוצה מהמוצר ולא שותה הרבה אלכוהול בהכל כלול", מסביר אייל קשדן, מנכ"ל השטיח המעופף. לדבריו, "תעשיית התיירות הטורקית עושה כל שביכולתה כדי לחדש את הקשר עם הישראלים, וזה לא מסתכם רק במחיר. הם גם מתפשרים, למשל, על גיל הילדים שאינם מחויבים בתשלום בחדר ההורים ומוכנים להוסיף מיטות לחדרים אם צריך". "אנחנו מרגישים את השינוי מדי יום, וכבר עכשיו הפער בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה שעברה הצטמצם ל-6%", טוען יאגסי. "אנשים אולי לא שוכחים את מה שהיה, אבל מבינים שזו הייתה פליטת פה ולא משהו שמשקף את המציאות אצלנו ברחוב". אז מה גורם בשבועות האחרונים לשינוי המגמה? ראשית, קל יותר לסרב לנופשוני הכל כלול במהלך השנה. בחופשת הקיץ הסירוב הופך קשה יותר. "זה לא רק בגלל כמויות האוכל האדירות מסביב לשעון שמושכות את הישראלים בנופשוני הכל כלול", מסביר אנגלנדר. "אלא בעיקר העובדה שבניגוד לשאר היעדים, ההוצאה ידועה מראש ואין צורך להוסיף שקל מעבר לחבילת הנופש - ואולי קצת בדיוטי פרי". כמובן שהמחירים האטרקטיוויים משפיעים - המחיר נמוך בכ-35% בממוצע מיוון ומבולגריה, לדברי רונן קרסו, סמנכ"ל השיווק של איסתא. סיבה נוספת היא פרק הזמן הארוך שעבר מאז התבטאותו של ארדואן. לדברי גלית זכאי, מנהלת השיווק של אשת טורס, הסיבה לסיום החרם פשוטה יותר: "בסופו של דבר אין מה להשוות בין היעדים - טורקיה מנצחת". צביקה לוינסון, מנכ"ל רשת האופנה HDL דפנה לוינסון, שגם בחר לא להגיע השנה לטורקיה, מחדד את התובנה הזו: "השנה העדפתי לא לנסוע בגלל שיש לי משפחתי - וחששתי. עם זאת, אני חושב שימיו של חרם הצרכנים הזה ספורים, כי לאן עם ישראל ייסע אם לא לטורקיה? לאילת? שם הוא גם ישלם הרבה יותר וגם יקבל הרבה פחות".

הכל התחיל בסוף ינואר 2009, בכנס הפורום הכלכלי בדאבוס, עת פרץ עימות פומבי וקשה בין הנשיא שמעון פרס לבין ראש ממשלת טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן בנוגע למלחמה בעזה. על בימת הפאנל פתח ארדואן בהתקפה חריפה ביותר על ישראל ואמר בין היתר: "ישראל בחרה במלחמה". "אני רוצה לראות מה היית עושה אם היו נופלות רקטות על איסטנבול כל ערב", השיב פרס ואף הרים את קולו, "לא הייתה לנו ברירה אלא להגיב". בסיום דבריו מחא הקהל כפיים לפרס וארדואן קם בכעס: "על מה אתם מוחאים כפיים? על הרג של ילדים?" יריית הפתיחה של המשבר ביחסים בין התיירים הישראלים לטורקיה נורתה על-ידי ועדי העובדים, שמבחינתם העיתוי היה דרמטי: בדיוק בינואר, המועד שבו הם יושבים מדי שנה לקביעת יעדי החופשות. כך למעשה הוצא היעד הטורקי מכל פרסומי הוועדים, ובמכה אחת נמחקו מאות אלפי לינות של ישראלים מהיעד הטורקי. סקר שערכה בפברואר 2009 חברת ועדים, המרכזת את המידע על הפעילות הכלכלית של ועדי העובדים, הפתיע בעוצמתו ותוצאותיו. לדברי מנכ"ל ועדים, יעקב אלוש, "התוצאות הראו שכמעט 100% מהוועדים מחרימים את טורקיה. היינו חייבים להגדיל את היקף הנסקרים כדי לראות אם הייתה שגיאה". בסקר נוסף שקיימה החברה ביוני ההתנגדות עדיין הייתה גבוהה מאוד, אך היקף החרם ירד ל-80%. "אף ועד לא הסכים להודות שהוא חוזר להציע לעובדים את טורקיה", מספר אלוש, "הם חששו שילגלגו עליהם. הוועדים, שבדרך כלל לא אהודים בציבור, שתמיד אומרים עליהם שהם מנצלים את כוחם לטובת העובדים או לשם טובות הנאה, פתאום זכו בתמיכה סוחפת". עם זאת, אלוש מדגיש שאין מדובר בהתכנסות של כל הוועדים ובהחלטה משותפת. "כל אחד החליט לעצמו. כשיצאו תוצאות הסקר התברר שכולם מחרימים. וזה במדינה שבה בדרך כלל לא מצליחים לארגן כלום". חרם הצרכנים הפרטיים לא איחר להגיע. "ממש ראינו כיצד בלי שום התארגנות מסודרת הצביע העם בצורה חריפה וחד-משמעית נגד הנסיעה לטורקיה", אומר יהודה זפרני, משנה למנכ"ל בחברת התיירות אופיר טורס. הלקוחות מחזקים את הטענה: "עד השנה שעברה, לא רק שהיינו נוסעים לטורקיה פעמיים שלוש בשנה", מספר איציק אלון, מנכ"ל דלתה דיגיטל, "אלא שהייתי מארגן גם נסיעות צ'ופר לבעלי חנויות שהצטיינו במכירות המוצרים שלנו. אבל אחרי ההתבטאות האומללה של ארדואן אמרנו 'לא רוצים, לא צריך'. מאז הספקנו כבר להיות בבורגס, בכרתים וברודוס". גם פיני פרטוק, מנכ"ל ובעלים רשת האופנה זברה, מספר שמצא אלטרנטיווה לטורקיה בפלמה דה מיורקה, "אני לא רוצה לשים שקל במקום שאני מרגיש בו לא רצוי". עם זאת, הוא מודה ש"רמת המלון לא תהיה כמו באנטליה".

רגע לפני שהוא נגמר, אפשר להכריז כי היעדרות הישראלים מאנטליה הייתה ככל הנראה חרם הצרכנים הספונטני הגדול והמשמעותי ביותר שהיה כאן אי פעם. סקר שערך מכון גיאוקרטוגרפיה עבור TheMarker לפני שבועיים (בקרב 400 נשאלים) מצא כי רוב האנשים שהצהירו כי אינם מתכוונים לנסוע לטורקיה השנה (כ-66%) עושים זאת מסיבות אידיאולוגיות פוליטיות (33%), ו-12%-13% בלבד לא יבקרו במדינה מחשש ביטחוני או מסיבה כלכלית. בנוסף, אף יעד תיירותי אחר לא נפגע פגיעה דומה - עדות לכך שלא מדובר רק בנטישה מסיבות כלכליות. מנתוני רשות שדות התעופה עולה כי מתחילת השנה עד יוני שיעור הנוסעים ליוון, לבולגריה ולקפריסין קטן רק ב-0.1%-9.6% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. "הצרכן הישראלי הוא בראש ובראשונה אופורטוניסט. ככזה, הוא מעולם לא יצר חרם צרכני אמיתי על שום מוצר או חברה", אומר יוסי בר-אל, מומחה להתנהגות צרכנים מבית הספר למינהל עסקים של המכללה למינהל. "המנטליות של הישראלים שמאופיינת ברמה גבוהה מאוד של הישגיות, תחרותיות וחשש לצאת פראייר, עולה על התשוקה להעניש גוף כזה או אחר בחרם, גם שתוצאותיו הן טובת הכלל". מה בכל זאת הקפיץ את הישראלים הפעם וגרם להם לוותר על יעד הנופש החביב עליהם?

"הפגיעה הייתה אמוציונלית והיא איימה על מכנה משותף עצום: התחום הלאומי בכלל, והתמיכה במלחמה בפרט. אבל גם במקרה הזה, אם הישראלים לא היו מוצאים אלטרנטיוות כמו רודוס ובולגריה, אני לא בטוח שהחרם היה עובד". גם התשובה הזאת אינה כל הסיפור. הרי גם במדינות כמו צרפת האווירה ברחוב עלולה לעתים להיות עוינת עד כדי הימנעות של ישראלים מלדבר עברית ברחוב, בעוד שבקלאבים באנטליה גילויי שנאה כלפי ישראלים אינם דבר שבשגרה. אז איך זה שלא נוצר חרם צרכנים נגד מדינות אחרות. "אני בטוח שלאחר גילויים אנטי-ישראלים גם במדינות האחרות יש ירידה בנוסעים ישראלים, אבל ברור שזה לא מגיע לרמה של מה שקרה בטורקיה", אומר ד"ר יריב בן-אליעזר, מומחה לתקשורת פוליטית ולתעמולה מהמרכז הבינתחומי הרצליה. "חשוב לזכור שבמדינות אחרות ההתבטאויות והחרמות נגד ישראל הן נקודתיות, ואינן נאמרות מפי מנהיג המדינה. ההתבטאות של ארדואן היא שעושה את ההבדל. כאן המחאה היא נגד השלטונות, הכעס מופנה נגד טורקיה עצמה". מה שעוד השפיע, בוודאי, היא העובדה כי מדובר במדינה מוסלמית.