מבוטח ביטוח רופא עד הבית של הפניקס נקלע למצב חירום ונזקק נואשות לעזרתו של רופא באחד מערבי השישי כשהוא לבדו בביתו. בפוליסה צוין כי במקרה של צורך ברופא עד הבית על המבוטח לפנות למוקד קו הבריאות "מוקד טלפוני אשר פרטיו יפורסמו מעת לעת על-ידי המבטח ובאמצעותו יופנה המבוטח למוקד החירום".
התובע לא הצליח להבין היכן בדיוק אותו מקום הנקרא "מעת לעת", גם במוקד 144 לא היה טלפון של של הפניקס קו הבריאות, או מוקד חירום של הפניקס. כאשר התובע הבין כי הוא אינו יכול להשיג את הנתבעת הוא פנה למגן דוד אדום.
לטענת הנתבעת צריך היה התובע להתקשר למספר טלפון המופיע על גבי הפוליסה ובכל המסמכים תחת הכותרות "מוקד מידע" או "קשרי לקוחות". בנוסף, טענה הנתבעת כי גם אילו היה הרופא מגיע מצבו של התובע לא היה משתנה משום שתפקידו של הרופא הוא להפנות את החולה לחדר המיון.
השופטת קיבלה את טענת התובע וכתבה בפסק הדין: "אני סבורה כי בנסיבות העניין יש לבדוק האם האדם הסביר היה יודע כי הטלפון אליו הפנתה הנתבעת בפוליסה והמציין כי זהו מספרו של "קשרי לקוחות", הוא גם מספר הטלפון של "מוקד החירום" או "מוקד קו הבריאות" כהגדרתו בפוליסה. לעניין זה אני סבורה כי הצדק עם התובע כי אין בכיתוב המופיע ובמספר הטלפון אליו הוא מפנה כל אינדיקציה כי מספר זה הוא גם "מוקד הבריאות" אליו מופנים מבוטחים במקרה של אירוע בטיחותי, וכי אין זה סביר כי אדם יתקשר לטלפון אשר כותרתו "קשרי לקוחות" - ואשר בדרך כלל לפי שמו אינו עוסק בנושאים בריאותיים, כי אם בנושאים אדמיניסטרטיביים, בתקווה כי טלפון זה הוא הטלפון אליו צריך אדם להתקשר בשעת מצוקה."
ועוד כתבה השופטת בפסק הדין: "אני סבורה כי במקרה זה בו הנתבעת היא אשר נסחה את הפוליסה עלה לדאוג ולציין ליד אותם מספרי הטלפון כי הם מהווים גם את מוקד שירותי הבריאות".