"אין סדר דין של חילוט ואין דיני ראיות. אין תורת משפט של חילוט. אין כתיבה עיונית על חילוט. מהו חילוט? מה המעמד האמיתי של צדדים שלישיים? מה הזכות שבאמצעותה ניתן לחלט? השאלה היא של בעלות והחזקה" - כך אמר היום עורך דין ארד אילון, המומחה בעבירות צווארון לבן בכנס הלבנת הון של לשכת עורכי הדין. הוא התריע על הכאוס השורר בתחום החילוט (החרמת רכוש שהושג בעבירה פלילית). לדבריו, בתי המשפט, הפרקליטות והמשטרה אינם מבינים מספיק בתחום. "התפישה שאתה עבריין תוך כדי ההליך הפלילי היא אסון, היא שגיאה גדולה", אמר.
המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית, יהודה שפר, אמר שצריך שינוי חקיקתי דרמטי כדי להקל בלחימה בארגוני הפשיעה. "צריך להעביר מידע בין הגופים. אנו שומעים טענות על אח גדול - גופים מעבירים יותר מידי מידע. אנו מכירים בכך, אך ממבט השוואתי בעולם, ישראל היא מדינה עם ההוראות הקיצוניות ביותר לטובת הגנת הפרטיות. יש יותר מדי מגבלות. אני מקווה שהחוק יסיר חלק מהמגבלות כדי שהזרימה תהיה טובה יותר, כדי שניתן יהיה לחלט יותר רכוש. המפתח הוא אכיפה משולבת. החכמה של המערכת היא ליצור כוחות משימה של איש רשות המסים, חוקר המשטרה והפרקליט".
לדברי שפר, הרעיון הוא לפעול נגד הרכוש ברמת הוכחה נמוכה ללא הסטיגמה הפלילית. "צריך למצוא את המתכונת לתקיפת רכוש בלי להכניס אנשים לכלא".
ראש חוליית חילוט ארצית, ליאת פדן, תיארה את חיי היום יום של עבודתה. "כשמגיע בלש ולא מביא את הרכב של העבריין, הוא מסביר לה שהרכב לא רשום על שמו. צריך שגם בלש יבין שצריך שליטה על הרכוש ולא לפי מי שרשום על הנכס. כיום העבריינים המורשעים והלא מורשעים אינם רושמים את הנכסים על שמם או על שמם של הקרובים להם ביותר. פעם היה מקובל שעבריינים אוהבים את כלי הרכב שלהם. היום מוותרים על כלי רכב".
לשיטתה של פדן, קל להוכיח את שליטת העבריין ברכב. "אני תופסת אותו עם גרר וקל לטפל בו. מה עושים את תיק ניירות ערך או עסק? חלק מהעבריינים עברו לשלב אבולוציוני של איש עסקים לגיטימי ועובדים במזומן". פדן טענה כי אוכפי החוק אינם יכולים לחלט רכוש שנוח לחלט ולהתעלם מרכוש שקשה לנהל, דוגמת עדר כבשים. "אם אני רוצה לתקוף אני צריכה לפעול נגד כל סוגי הרכוש. ואז צריך לנהל את הרכוש ואחריות על ניהולו".
אחת הבעיות שהציגה פדן היא שתחנות המשטרה נמדדות לפי התחום הפלילי ולא לפי כמות הרכוש המושגת. "לתפוס את הסמים ולתפוס את העבריינים זה לא מספיק", אמרה.
עורך דין נעמי זמרת, מראשי הפרקליטות האזרחית, הבהירה שכיום ההליך הפלילי שלוב באזרחי. "נקודת המוצא היא שלריבון יש זכות והוא חייב לחלט רכוש של עבריין מתוך תפישה שהפגיעה בתשתית הכלכלית היא הקשה ביותר", אמרה. היא נתנה דוגמא: "יש מתחם שבו מכולת ומוסך וגם מתנהלת פעילות סמים. איך מטפלים בכך? מה עושים אם רשות הטילה עיקול או שהנכס ממושכן לבנק? מה עם חברת הליסינג ששיעבדה את הרכב? הצמדנו פרקליט אזרחי לחקירה. הנושא אינו מוסדר בחקיקה בצורה מפורשת ולנו אין לנו עניין לקחת רכוש מצד ג' תמים".