מה יותר מתאים מלפתוח את השבוע ביציאה באמצע היום מהמשרד, לאסוף את האישה וה"בדרך" שבה ולסור לסעודת צהריים במרינה של הרצליה? ניסיתי לענות על השאלה בשעה 13:30, אחרי שקיבלתי פס מהמשרד ובעודי מביט על מסעדת 'מדזו' ההרצליינית, הממוקמת ממש בכניסה למרינה.
יום ראשון הוא בדרך כלל לא בדיוק יום עמוס במסעדות ישראל. למרות ששטח המסעדה מרווח מאוד, לא הייתה במקום אווירה נטושה, אך כמות הנוכחים אפשרה בחירת שולחן לטעמנו ברחבה החיצונית של המסעדה. המקום מרווח לא רק בטרסת הפרקט החיצונית, אלא גם בחלק הפנימי של המסעדה, בו ישנו אזור לאונג' מיוחד ואירועים.
התמקמנו והזמנו מנות ראשונות. לא חסכנו והלכנו על הקרפצ'יו פילה בקר (48 שקל) שנחתך כה דק עד שלרגע חשבתי שעבר בסכין מנתחים, טרין כבד עוף המוגש עם קונפי תאנים (46 שקל), שרימפס מטוגן (54 שקל), חציל בלאדי קלוי (42 שקל) המגיע עם טחינה, גרגירי חומוס ונבטי חמנייה ולחם הבית (18 שקל), שהגיע טרי-טרי אך בתשלום, כמו כל מנה ראשונה.
כבר בשלב המנות הראשונות הבנתי שעשיתי טעות - המנות נדיבות וטעימות והתקשינו לרסן את עצמנו ולהשאיר מקום ראוי למנה העיקרית. לטעמי, מבין המנות הראשונות, דווקא המנה המקומית והמזרח תיכונית - החציל עם הטחינה וגרגרי החומוס - הייתה המוצלחת ביותר, אף כי קשה לומר ולו דבר אחד בגנות שאר המנות.
לעיקרית הזוגה הזמינה פנה פילה בקר בקארי ועשבי תיבול (72 שקל), בעוד אני בחרת בדג דניס שלם אפוי בתנור (89 שקל), שהגיע עם עשבי תיבול, למון גראס, תפוח אדמה ובטטה. הזוגה, ממוצא דרום אמריקני, יודעת דבר וחצי דבר על פנה ועוד יותר על פילה בקר. ישנם דרכים רבות לקלקל פנה - קשה מדי או רך מדי - אך במדזו המנה הזו הייתה לא פחות ממושלמת בשני המרכיבים: הפנה היה עשוי במידה הנכונה ופיסות פילה הבקר היו בדיוק כמו שפילה בקר צריך להיות - רך, עסיסי וטעים להפליא.
בזירת הדג לא נרשמו הפתעות. היה בהחלט טעים אך בדיעבד הייתי צריך אולי לבחור באחת ממנות הבשר שהתברר שהן מהספציאליטה של הבית והומלצו מראש על-ידי המלצרית. נצטרך לבחון זאת שוב בקרוב. את המנה העיקרית ליווינו בסלט ירוק (44 שקל) שהיה מעט מלוח לטעמנו, ובכוס יין מרלו ירדן (38 שקל)
אחרי הפסקה קלה, החלטנו שלא נוותר על בדיקת קינוחי הבית והלכנו על טארט אגסים (34 שקל) עם כדור גלידה, טירמיסו (33 שקל) ואספרסו ארוך (9 שקל). הטירמיסו היה מצוין, טארט האגסים חוסל אף הוא, אף כי הורגש עודף קל בבצק על חשבון האגסים.
האווירה במדזו נהדרת. אין כמו מראה של סירות במרינה, מוזיקה טובה (כמו זו שבקעה מהרמקולים שהוחבאו במעין אבנים שהונחו בגבולות הטרסה) ורוח קלילה מהים, כדי לפתוח את בלוטות הטעם. אין שום ספק שבמטבח יודעים לטפל במזון, החומרים טריים והמנות נדיבות ביותר. בפעם הבאה, שתגיע בקרוב, נלך על הבשר שמוצע גם במנות עסקיות מעניינות.
החזרה ישירות למשרד אחרי ארוחה כזו הפכה לקשה מתמיד, מומלץ בחום לשקול לבצע את מצוות השינה המבורכת. החיים קשים.