המועדפים: גלעד שליט מתחרה עם האח הגדול

ביום ראשון הקרוב יקדיש ערוץ 10 ערב שידורים מיוחד לגלעד שליט. סרט שעקב אחר משפחת שליט בשנה האחרונה ישודר לראשונה וללא פרסומות ולאחר מכן יכונס פאנל חדשותי - בהנהגת מיקי ויעקב - שידון בעסקה, במחיר ובלגיטימיות שלה, ומן הסתם גם ינתח עד זרא את מה שנראה בסרט. באותו יום ראשון עצמו, נגלה מי מדיירי "האח הגדול" הולך הביתה. האם תהיה זו שרה המעיקה, אביב הוולגרי או יוסף הרוחניק? וכשחושבים על זה, מה באמת יותר מעניין אתכם? יש מי שירימו גבה על הבחירה לקיים את ערב השידורים המיוחד הזה מול מפלצת הרייטינג של "האח הגדול". אקט נואש של ערוץ 10? ייתכן. ואם אכן כך הדבר, האם אין טעם לפגם בעובדה שבקרב על תשומת ליבו של הצופה, ערוץ 10 מוציא את התותח הכי כבד בארסנל - הדאגה הקולקטיבית לגלעד שליט? האם שמו של החייל השבוי צריך בכלל להשתרבב למלחמות על אחוזי צפייה? השיבוץ הזה אינו מקרי, תהיו בטוחים בכך. אבל ניתן ואף רצוי לבחון גם את צדו השני של הדיון הזה. האם ערוץ 10 מנסה למעשה לשנות ולהשפיע על סדר היום הציבורי ועל השיח של יום המחרת? האם ייתכן שמישהו שם החליט לעשות לנו סוויץ' בראש ולהזכיר לנו שיש מדורת שבט גדולה וחשובה יותר מזו שמנהל ארז טל? ייתכן וביום ראשון בערב כולנו נעמוד למבחן - כזה שיעמיד מול כולנו מראה ממנה ישתקפו לא רק העדפות הצפייה שלנו אלא סדרי העדיפויות שלנו כחברה. (ליבי בגנו)

אורנה בנאי, כפיל של דובי גל וייצור דמוי אשך - האם השלישייה הזו מעוררת אצלכם את התאבון? חברת "תלמה" סבורה שכן, ולראיה, הקמפין החדש לקורנפלקס בננה אגוזים. ישב לו צוות פרסומאים מובחר וזרק לאוויר רעיונות שיווקיים. ילדים חמודים, עקרות בית ושאר רעיונות נפסלו כולם על הסף, והכל לטובת התמהיל המזעזע הבא: במטבח תמים למראה,יושבת אורנה בנאי ומהרהרת - "מעולם לא ידעתי שבננה יכולה כל כך לפנק." משם ואילך הכל קורה כל כך מהר, כמו תאונת דרכים באיילון. פלאש-בק אימתני מעיף אותנו לסצנה זוגית של בנאי מתרפקת בפארק עם דמותו של בננה ענקית ממין זכר, עם פרצוף ושפם זהה לדובי גל. ואם זה לא מספיק, הוא מפנק אותה בפדיקור, שט איתה באילת ומצטרף אליה למסיבה. מדוע הבננה המפנקת הופכת לזכר בנן? לא ברור. ולמה לעזאזל שאחשוק בדובי גל בתוך הצלחת שלי, ועוד אחרי שעשה פדיקור לאורנה? המון שאלות, ואין תשובות. אך בנאי אינה מסתפקת בבנן-דובי-גל. אחרי פרשיית האהבים הזו, אנחנו חוזרים לסצנה במטבח, כשברקע חוצה בנון-שלנטיות את המסך דמות אגוז מלך ענק, הנראה כמו אשך. לא ברור מאיפה הוא הגיע לשם - אולי יצא מחדר השינה, אולי מהשירותים, אוחז עיתון הוא פוסע לו בנינוחות בדירה. בננה אגוזים? לא, תודה. אני ממש לא בנוייה למערכת היחסים המעוותת הזו. (דנית אמינוף)

ניקולא סרקוזי, נשיא צרפת, סייע במאמצי שחרור הבמאי רומן פולנסקי מהכלא בשווייץ אל מעצר ביתי בבקתה כפרית במדינה. נראה שתפקידו ומעמדו של סרקוזי כנשיא לא מנעו ממנו פנאי מעיסוקיו הרבים - הכוללים ישיבות פרלמנט וניהול המדינה - כך שמצא זמן להקדיש להקדיש למחשבה ולפעולה לשחרור אסיר מזדקן החשוד באונס. פעולותיו הנמרצות של סרקוזי למען פולנסקי מעלות שוב את השאלה האם יש הנחות בעולם הפלילי לבמאים בעלי שם עולמי הנחשדים באונס קטינות לעומת אלמונים שמיוחסים להם מעשים דומים? האם חומרת המעשה פחותה בעיני נשיא צרפת רק משום שפולנסקי מקורב לרעייתו של הנשיא? ואולי הדבר המרכזי המעורר תהייה הוא דווקא העובדה שבצרפת הרוחות לא סערו בעקבות מעורבותו היתרה של ראש המדינה בפרשה. ייתכן שמדובר בהבדלים תרבותיים, הבאים לידי ביטוי בסדר היום הלאומי, ולנו הישראלים אין דרך להבין או לשפוט את סדר היום הציבורי של אומת הקרואסון. אפשרות נוספת היא, שהתפקיד של נשיא צרפת הוא פשוט משרה נחשקת שמשאירה מספיק זמן פנוי לסייע בשחרור ובשיקום אסירים מזדקנים ומפורסמים. אם כך הדבר, מעניין אם עוד אפשר לשלוח קורות חיים. (חמוטל אבישר)

יום ראשון בבוקר, בדרך לעבודה, השמיים נפלו עליי - אז גיליתי כי "תוכנית הבוקר" של טל ברמן ואביעד קיסוס בוטלה. מסתבר שהשניים החליטו לסגור את הבסטה ולעבור לתחנה מתחרה בעקבות חילוקי דעות כספיים. מזה כ-7 שנים, מדי בוקר, תדר הרדיו שלי מכוון אוטומטית על FM102 ואני מעבירה את הזמן בפקקים לקולותיהם של ברמן וקיסוס שמקשקשים בדרכם החיננית על ענייני דיומא: טלוויזיה, פוליטיקה, ספורט (יאללה מכבי נתניה), תרבות ועוד. אבל עזיבתם של ברמן וקיסוס היא רק עוד סימפטום במחלה המתמשכת שעוברת על רדיו תל אביב - התחנה המקומית היחידה שנתנה פייט לתחנה הפופולריות גלגל"צ ורדיו ללא הפסקה. הכל התחיל לפני כחודשיים, עם ביטול רצועת הלילה המשובחת של המוזיקאים דן תורן ושרון מולדאבי. העניין המשיך עם שינויי הקונספט של תוכניתו של י. קוטנר, מחיקת שיטת הפלייליסט ועזיבתו של מנהל התוכניות, לירון תאני. אתם יכולים לקרוא לי שמרנית, אבל כל השינויים האלו מסמלים רק מהלך גדול יותר - נראה כי הרדיו הישראלי שוב מאבד תחנה שניסתה לתת אופציה אחרת, משהו ייחודי ושונה משאר תחנות הפטפטת ומוזיקת המיינסטרים שקיימות ברדיו הישראלי. חבל, כי דווקא אהבתי את הרדיו שלי חזק. (מנחה נופה)

לא באמת חשבתם שנסכם שבוע בלי מילה על מעיין חודדה, נכון? כי דווקא יש לנו הרבה מילים, ובדיוק משום כך עדיף לעתים לשתוק. לשתוק, ולתת לאחרים לדבר. לתמיר גל למשל (אתם בטוח מכירים אותו בפנים) - אליו התוודענו רק בזכותה של חודדה, ובמיוחד לה אנחנו מקדישים את השיר הזה ששר גל עם קובי פרץ, שיזכיר לכולנו שאנחנו עמוק עמוק במזרח התיכון. כאילו יכולנו לשכוח.