"העיתוי של פרויקט פלאזה לאס וגאס היה שגוי"

"כשהוא מסתכל על מצבה של תעשיית לאס וגאס כיום, מזהיר ראפין כי לא הגיעה השעה לפתיחת פרויקטים מפוארים המסתמכים על ההתאוששות הכלכלית. כאשר פרויקט סיטי סנטר הענק - שעלה 9 מיליארד דולר - נפתח החודש, אמר ראפין כי על-אף שמלונות חדשים הזניקו באופן היסטורי את כלכלת לאס וגאס, "אני לא יכול לחשוב על תקופה גרועה יותר לפתוח מלון עם 7,000 חדרים. חדרים יושכרו במחירי רצפה, כי ההיצע עולה בהרבה על הביקוש. זה הולך להיות עקוב מדם". בנוגע ללאס וגאס העיר, ראפין טוען כי המצב לא ישתפר בזמן הקרוב. "העיר לא תתאושש באמת לפני 2012, כשהאבטלה תרד לרמות שלפני המשבר", הוא אומר. "בנוואדה שיעור האבטלה גבוה מ-13%. ב-2010 המצב ישתפר טיפה, אבל לא בהרבה". למרות ההערכות העגומות לפיהן לאס וגאס עומדת לאבד בקרוב את הבכורה בשוק ההימורים העולמי לטובת שווקים נוצצים יותר כמו מקאו וסינגפור, דבק ראפין בעיר החטאים האמריקנית. לדבריו, "יש רק לאס וגאס אחת בעולם, ואי-אפשר לשכפל אותה. יש לנו את המסעדות הכי טובות, המופעים הכי טובים, במחירים הכי טובים. אני השקעתי בלאס וגאס כי אני מאמין בעיר. תיירות היא עסק מחזורי, וכרגע יש מיתון. אבל אנשים מכל העולם תמיד ירצו להגיע ללאס וגאס, זה גן השעשועים של העולם. "אני חושב שמקאו תצליח וגם סינגפור - אבל הן לא ישפיעו על לאס וגאס. קשה מאוד להתחרות בלאס וגאס. היו לנו 37 מיליון מבקרים בשנה שעברה, ואפילו שמדובר בירידה מ-40 מיליון ב-2007 זה עדיין המון". ראפין אומר כי אין בכוונתו להשקיע בסינגפור ומקאו, ושהוא מעדיף להישאר בלאס וגאס עם העיר שהוא מכיר. "מה יש לא לאהוב בלאס וגאס?", הוא תוהה. "מיתונים לא נמשכים לנצח. וגאס לא הולכת לשום מקום".

ראפין, 74, הוא בעל חברת האחזקות הפרטית ראפין קומפניס הפועלת מקנזס. ראפין רכש את הניו פרונטיר - אחד המלונות הוותיקים והידועים של לאס וגאס - תמורת 167 מיליון דולר ב-1998. פחות מעשור לאחר מכן, ב-2007, הוא ביצע את עסקת חייו כאשר מכר את הקרקע לאלעד גרופ של תשובה ואי.די.בי של דנקנר תמורת 1.2 מיליארד דולר. תשובה ודנקנר שילמו מחיר של 36 מיליון דולר לאקר עבור השטח, שגודלו 34.5 אקר (139.6 דונם), בעסקה גדולה ביותר בתולדות הסטריפ (רצועת המלונות) של לאס וגאס. תשובה ודנקנר התכוונו לבנות על חורבות הניו פרונטיר את פלאזה לאס וגאס - מלון ומרכז בילויים ענק שיכלול 3,500 חדרים. המשבר, עם זאת, עיכב את התוכניות. "הבלאג'יו הרוויח אז 500 מיליון דולר בשנה, וסטיב ווין הרוויח מעבר לכביש 400 מיליון דולר בשנה", מסביר ראפין את המחיר הגבוה. "לא הייתה סיבה לחשוב שקרקע כזאת לא תביא הכנסות דומות". בתשובה לשאלה אם המחיר היה גבוה מדי, מהרהר ראפין לרגע ואז משיב: "קשה לומר. עדיין מדובר בנכס הנדל"ני הכי טוב בחוף המערבי, והוא בבעלותם. בסוף הוא יניב תשואה מצוינת. אם לאס וגאס תחזור למצב שבו הייתה ב-2006-2005, הם יחזירו את ההשקעה בתוך שנתיים". שמו של ראפין אינו מוכר לציבור הרחב כמו שותפו וחברו הקרוב דונלד טראמפ (שאף שימש שושבין בחתונה שלו), או מתחרהו סטיב ווין. עם זאת, משבר האשראי, שפגע אנושות ברבים ממתחריו, בהם שלדון אדלסון, סיפק לו הזדמנות פז: הוא ניצל את השפל כדי לחזור בסערה ללאס וגאס, ובדצמבר 2008 רכש את טרז'ר איילנד מענקית ההימורים MGM מיראז'. MGM מיראז', שנפגעה מהמשבר ומהעיכובים בפרויקט הענק סיטי סנטר, ביקשה למכור את טרז'ר איילנד במהירות. ראפין ניצל את מצוקת החברה, והצליח לרכוש את המלון - שבזכות מיקומו המעולה בסטריפ הוערך ביותר ממיליארד דולר - תמורת 775 מיליון דולר בלבד, 500 מיליון דולר במזומן ו-275 מיליון דולר באג"ח. את העסקה מימן ראפין באמצעות הרווחים שגרף ממכירת ניו פרונטיר. "שילמנו 775 מיליון דולר עבור נכס ששווה 3-2 מיליארד דולר", הוא מתגאה. למרות בהלת הבנייה שאחזה בלאס וגאס בשנים האחרונות, ראפין לא רואה צורך להרוס את טרז'ר איילנד - אחד מהמלונות המצליחים בעיר, שהניב הכנסות של 376 מיליון דולר ב-2008 - לטובת פרויקט חדש ומפואר יותר. "יש 3,000 חדרים בטרז'ר איילנד", הוא מסביר. "החלפה תעלה לנו מיליון דולר לחדר. בינתיים תזרים המזומנים חזק. מצבנו טוב, ואנחנו מקווים שישתפר ב-2010 וב-2011".

ראפין מקפיד להתרחק מעיתונות ומצלמי הפפראצי ומתגורר הרחק מלאס וגאס, בעיר ויצ'יטה שבקנזס. למרות ההתנזרות מאור הזרקורים, ב-2008 נישא ראפין למיס אוקראינה לשעבר, אולקסנדרה ניקולאיינקו בת ה-27. הונו של ראפין מוערך על-ידי מגזין "פורבס" ב-1.85 מיליארד דולר, והוא מדורג במקום ה-193 ברשימת 400 העשירים בארה"ב של המגזין. בבעלותו 13 מלונות, והוא מחזיק במטוס בואינג 737 שרכש תמורת 85 מיליון דולר. ראפין נחשב למשקיע שמרן, הנרתע ממינופים מוגזמים, הלוואות ונטילת חובות. הוא גם שחקן פוקר נלהב ומשתתף קבוע באליפות הפוקר השנתית של "פורבס" שפתוחה למיליארדרים ברשימת "פורבס 400", ואף זכה בה פעמיים. ראפין, יליד קנזס, נשר מלימודיו באוניברסיטת ויצ'יטה לטובת עבודה כמטגן המבורגרים במזללת מזון מהיר. את הכסף שחסך השקיע בנפט ובנדל"ן ופתח רשת של חנויות מכולת. עד גיל 37 הספיק להקים רשת של 60 חנויות מכולת במערב התיכון; ב-1972 קיבל אישור ממדינת קנזס לפתוח תחנת דלק בשירות עצמי - אחת הראשונות בתעשיה. הוא החזיק בבעלותו חברה להפצת נפט ואת החברה הגדולה במידנה לייצור עגלות הובלה. את המלון הראשון הקים ראפין ב-1987. היה זה סניף של רשת מריוט בוויצ'יטה, עיר מגוריו. ב-1994 החכיר את חנויות המכולת שלו לחברת הנפט הצרפתית טוטאל, ובכספים השתמש כדי לרכוש מלונות נוספים, בעיקר מלונות מריוט. ב-1995 לווה ראפין 20 מיליון דולר כדי לרכוש את מלון קריסטל פאלאס באיי בהאמה תמורת 80 מיליון דולר, כולל חובות של 60 מיליון דולר. הייתה זו עסקה מוצלחת למדי: המלון שגשג בעקבות פריחת התיירות לאיים שהחלה זמן קצר לאחר מכן. ב-2005 מכר ראפין את המלון תמורת 147 מיליון דולר. ב-1998 נכנס ראפין לראשונה ללאס וגאס, כשהחליט לרכוש את מלון הניו פרונטיר ההיסטורי. בעת הרכישה היה המלון הוותיק, שנוסד ב-1942, רחוק מימי תהילתו, אז אירח הופעות של כוכבים כמו אלביס פרסלי ודיאנה רוס. בזמן שהמלונות החדשים בסטריפ פנו לקהל של פיננסיירים מוול סטריט ותיירים שביקשו נופך יוקרתי, הניו פרונטיר עוד החזיק בסגנון מערבוני מיושן. חמור מכל, המלון סבל משביתה הרסנית של איגוד עובדי המטבח - אחד מהאיגודים החזקים בעיר - שפגעה בו אנושות. זמן קצר לאחר שהשלים את רכישת המלון קיבל ראפין את הצעותיהם של ראשי האיגוד והגיע להסכם עם העובדים, ומצבו של הניו פרונטיר התייצב. בראיון ל"לאס וגאס סאן", אמר כי כאדם המונע על-ידי היגיון ומספרים ולא על-ידי אידיאולוגיה, לא הבין על מה היה הסכסוך בכלל. "בואו נודה בעובדות: 400 דולר בשבוע, לפני הוצאות, זאת משכורת שקשה לחיות אתה. צריך לתת לאנשים משכורת שתוכל לפרנס אותם", אמר. בתחילה, היו לראפין תוכניות גרנדיוזיות עבור הניו פרונטיר. הוא תיכנן להרוס את המלון ולבנות על הקרקע אתר נופש יוקרתי חדש בשם מונטרו, על שם העיירה השווייצית, בעלות של 1.9 מיליארד דולר. כמו בעלי קזינו אחרים בלאס וגאס באותן שנים, הוצף ראפין בפניות מבקרים שביקשו לספק לו את המימון להקמת הפרויקט. "הבנקים זרקו כסף על כל דבר. הם הלוו כמו משוגעים", אמר ראפין. "התכוונו להשתמש בקרקע של ניו פרונטיר בשביל פרויקט מונטרו, אבל העלויות התנפחו לקרוב ל3- מיליארד דולר ולא רציתי את החובות", אומר ראפין. "לכן שילמתי לכולם ומכרתי. החלטתי שאני לא רוצה לעבוד בשביל הבנקים". בסופו של דבר, הכישלון הוביל את ראפין לעסקת חייו: מכירת את הניו פרונטיר לחברת אלעד גרופ הפרטית של יצחק תשובה תמורת 1.2 מיליארד דולר. בראיונות עיתונאיים, כשנשאל מה היה היום הטוב בחייו, ענה: 10 באוגוסט 2007, יום המכירה של ניו פרונטיר. חלק מהקרקע של ניו פרונטיר שמר ראפין לעצמו, כדי להקים פרויקט עם חברו הוותיק דונלד טראמפ - טראמפ אינטרנשיונל הוטל. הפרויקט היה אמור להיות מורכב משני מגדלי דירות זהים, אך אחד מעולם לא נבנה, המיזם נחשב לכישלון ואילץ את השניים להמיר את הפרויקט ממגדל דירות למלון - שגם הוא אינו מצליח במיוחד. "מתוך 1,200 דירות מכרנו רק 300, לכן החלטנו לשנות את הפרויקט למלון", אומר ראפין. "ציפינו למכור את כל הדירות, אבל הקונים לא הצליחו להשיג מימון, ואנחנו לא צופים שהמצב ישתנה משמעותית בזמן הקרוב", אומר ראפין.