נראה שתעשיית הקולנוע העולמית וההוליוודית סיימה את העשור בעייפות גמורה. קשה לשים אצבע על סרט אחד שעתיד להפוך לקלאסיקה. לא היה השנה סרט מונומנטלי אמיתי שגרם להרגיש שכל כאב העולם נישא על גבו. בניגוד ל-2008 בה היו מספר שיאים קולנועיים עם סרטים כמו "זה ייגמר בדם", "האביר האפל", "סינקדוכה, ניו-יורק", "לפני שהשטן ידע", "ההתנקשות בג'סי גיימס על-ידי רוברט פורד הפחדן" ו"ארץ קשוחה", שגרמו לקהל לחוות את הכאב העצום של העידן שבו אנו חיים. כולם סרטים אמריקנים שעלו מיליונים אך הם עצמאיים ברוחם ואומנותם.
כרגיל במחוזותינו, הסרטים המעניינים באמת של שנת 2009, כמו "תלוי באוויר" של ג'יסון רייטמן ("ג'ונו") עם ג'ורג' קלוני או "Precious" בהפקתה של אופרה ווינפרי עדיין לא הגיעו לבתי הקולנוע בישראל. יש גם את הסרטים החדשים של פיטר ג'קסון וקלינט איסטווד שיגיעו ארצה רק במהלך 2010. ויש סרטים חשובים שאפילו לא נזכה לראות בבתי הקולנוע הישראלים כמו "מנעול הכאב" של קתרין ביגלו שעתיד להיות מתחרה כבד מאוד באוסקר ויוקרן ב-yes במהלך מרס. סרטים מעניינים נוספים הם "הצד העיוור", דרמת הפוטבול עם סנדרה בולוק שכנראה אף תזכה באוסקר, "לב משוגע" שאולי סוף כל סוף יזכה את ג'ף ברידג'ס באוסקר וקומדיית האנימציה "מר שועל המהולל" של ווס אנדרסון כנראה שלא תגיע לבתי הקולנוע בישראל.
שנת 2009 בבתי הקולנוע הישראלים היא בעיקר שנה אמריקנית, מפיצי הסרטים בישראל ממעטים להביא ארצה סרטים זרים איכותיים באמת ואם הם טורחים להביא סרט אז הוא יהיה בשפה הצרפתית, כמו "שינוי בתוכנית" או "כמו כולם". נראה שהמחסור בסרטי איכות זרים דווקא תרם רבות לסרט "עג'מי" שהפך ללהיט אצל חובבי הקולנוע האמיתיים. אבל זו גם הייתה שנה איכותית ביותר לקולנוע המקומי עם סרטים מדוברים כמו "לבנון", "עיניים פקוחות", "חמש שעות מפריז", "קירות", "אילי ובן" ועוד.
בהזדמנות זו צריך לציין שלושה יוצרים שסרטיהם הוקרנו בבתי הקולנוע בארץ בשנה החולפת:
סם מנדס ("אמריקן ביוטי") שסרטו "חלון פנורמי" הטראגי עם קייט וינסלט ולאונרדו דיקפריו היה מאוד מרגש (וינסלט הייתה צריכה לזכות באוסקר על תפקידה זה ולא על "נער קריאה"). מנדס סיפק השנה עוד סרט קטן ואינטימי יותר בשם "לצאת לדרך", סרט מסע בוגר, אופטימי ומרגש לא פחות מסרטיו המדכאים.
מהקוטב השני של תעשיית הקולנוע ההוליוודית הבמאים שהכי עשו לי כיף השנה הם הצמד בריאן טיילור ומרק נוולדין שהתאהבתי בכישרון שלהם ליצור סרטי פעולה מופרכים, מטופשים ומבדרים כבר ב"קראנק". בסרט ההמשך ל"קראנק" הם שברו שיאים של חוסר היגיון ואילו בסרטם העלילתי השלישי והראשון שהוקרן בארץ על גבי מסך גדול, "גיימר", הם הגיעו לשיאים חדשים של מקוריות וסחרחרת חושים אלימה.
סרטים נוספים שיש לציין אך לא נכנסו לעשירייה: "עיניים פקוחות", "ברונו", "זומבילנד", "מחוז 9", "קורליין ודלת הקסמים", "מילק", "השומרים", "ויקטוריה הצעירה", "גומורה", "גראן טורינו", "סטארטרק", "נוער שוליים", "הזדמנות אחרונה לאהבה", "קחי אותי לגיהנום", "רוקנרולה", "קירות".
בחלק השני של הסיכום, אפרט את עשרת הסרטים הטובים לשנת 2009.