"הזכות לייצג נאשם בפלילים היא זכות חשובה התופסת מקום מרכזי בשיטת המשפט הישראלית. ביסודה הצורך להבטיח כי יקוים לנאשם הליך הוגן ועומדים מאחוריה גם אינטרסים הנוגעים לניהול ההליך המשפטי. במקרים בהם קבע המחוקק חובת ייצוג, רב משקלו של הצורך בהגנה על הנאשם... אך לכלל יוצאים מן הכלל. לעיתים רמת חוסר שיתוף הפעולה בין אשם לסנגורו היא כזו שאין עוד משמעות לתפקידו של הסנגור ואין עוד תועלת בהגנה שיש ברשותו לספק. ישנם אף מקרים שבהם הנאשם מתנכל לסנגור שהעמיד לו בית המשפט (בין במילים ובין במעשים). במצבים כאלה אין לכפות יצוג". כך קבע (יום ד', 3.3.10) שופט בית משפט השלום בכפר סבא, מיכאל קרשן, בבקשה נדירה אשר הוגשה בידי הסניגוריה הציבורית להשתחרר מייצוגו של נאשם במשפט פלילי, עקב אי-שיתוף הפעולה שלו עם הסניגוריה ועקב הקשיים הרבים אשר הערים על כל אחד מן הסניגורים שמונו לו.
באותה פרשה סירבה הסניגוריה הציבורית לייצג נאשם, אשר היה חפץ בייצוג, מן הטעם כי הנאשם אינו משתף פעולה עם סניגוריו. כך לדוגמה, לדברי הסניגוריה, כאשר מונה לנאשם הסניגור עו"ד אלי לוי, כבר בפתח שיחתם "הבהיר הנאשם לעו"ד לוי בטונים רמים ובסגנון בוטה כי בכוונתו לייצג את עצמו, וכי הסנגור הממונה אינו אלא כלי עזר שולי המחויב להתייצב לצדו בדיון". לטענת הסניגוריה הציבורית, "הנאשם הביע אי אמון בסנגוריה הציבורית ומוכן להיות מיוצג רק בתנאיו ועל-פי גחמותיו".
"ישב בבית המשפט בחוסר יכולת להשפיע על ההגנה"
הסניגוריה הציבורית טענה באותה פרשה, כי חיובה בייצוג הנאשם יוביל לכדי כך שהסניגור הממונה יהא נתון למרותו של הנאשם, יופיע בבית המשפט באופן שיבוא לביזויו ולהשפלתו, ובפועל ישב בבית המשפט בחוסר יכולת להשפיע על ניהול ההגנה, אינו אפשרי. במצב דברים זה, כך נטען, ממילא לא בייצוג מדובר אלא בכסות של ייצוג. הנאשם עצמו סבור כי "אם הסנגור שמונה חושב אחרת, עליו לשכנע את הנאשם כי כך הדבר". על דברים אלו של הנאשם הוסיפה הסניגוריה הציבורית כי "הנאשם נוהג לאיים על נציגי הסנגוריה הציבורית ולהכפישם", וכן כי "דיבר אל עו"ד לוי באופן מזלזל".
"זהו החריג לכלל"
השופט קרשן, אשר ציין את חשיבות ייצוגם של הנאשמים בידי הסניגוריה הציבורית, אך ציין בד-בבד כי במקרים נדירים, יקום החריג לכלל, קבע כי פה מתקיים אותו חריג לכלל: "אמנם נכון, בניגוד למקרה שנדון בע"פ 7576/09, בענייננו הנאשם הצהיר כי מעוניין הוא בייצוג מטעם הסנגוריה הציבורית. אלא שלנאשם יש השקפה לפיה בכל מחלוקת מקצועית בינו לבין סנגורו יהיה זה האחרון מחויב לפעול לפי הוראות הנאשם, אולם גם הוראותיו של עורך דין אחר המצוי מאחורי הקלעים. הנאשם אף הציע כי בית המשפט ימנה "בורר" בינו לבין הסנגוריה. הנה כי כן, הנאשם מבקש לשלוט בסנגרו ולהפעילו כבובת מריונטה. חרף הצהרותיו, אין לנאשם עניין אמיתי בייצוג הסנגוריה, בוודאי לא באופן מקובל וסביר".
השופט קרשן החליט שלא לקבל את הצעת הנאשם, שכן "מדובר בהסדר מרחיק לכת מטעמים עיוניים ומעשיים", וקבע כי אין לחייב את הסניגוריה הציבורית בייצוג הנאשם, שכן ספק אם ייצוג כזה יועיל לו.