X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  חדשות / מבזקים
המפגש בין "אליס בארץ הפלאות" לטים ברטון עורר ציפיות גדולות אבל יצירתו של לואיס קרול, שכבר זכתה בעבר לגרסאות קולנועיות כושלות, הביסה אפילו אותו ברטון לא רק נכשל אלא יצר סרט מקומם ועלבון למקור המופלא
▪  ▪  ▪
הקסם נעלם. דפ [צילום: עכבר העיר]

"אליס בארץ הפלאות" והמשכו "דרך המראה" הן יצירות המאפשרות מספר כה רב של פרשנויות, שנדמה שבמאי קולנוע בעל כישרון ותבונה צריך רק לשלוח את ידו אל תוך שק האפשרויות האלה כדי לשלוף מתוכו את אלה שמעניינות אותו ולייצר בהשראתן ועל בסיסן גרסה קולנועית ליצירותיו של לואיס קרול. ועם זאת, יש ב"אליס בארץ הפלאות" משהו שחומק מיכולת מימוש האפשרות הזאת בצורה מספקת.
לספריו של קרול הופקו מספר רב של גרסאות קולנועיות - הראשונה עוד בשנת 1915 - וכולן איכזבו ברמה זו או אחרת. בשנת 1933, למשל, גייסה חברת פרמאונט רבים מכוכביה כדי ליצור גרסה של "אליס בארץ הפלאות", והסרט, שביים נורמן ז' מקלוד, לא הצליח להמריא למרות הופעתם של גרי קופר בדמות האביר הלבן, ו"ס פילדס כהאמפטי דאמפטי וקרי גרנט בתפקיד הצב. וולט דיסני לא אהב את ספרו של קרול, ובכל זאת הפיק ב-1951 גרסה מצוירת של "אליס בארץ הפלאות"; הסרט, למרות חביבותו, היה אחד מסרטיו הדלים יותר.
ייתכן שהאשמה בכך נעוצה דווקא בפתיחותו של "אליס בארץ הפלאות" למספר כה רב של פרשנויות, כך שהתוצאה אף פעם אינה משתווה למקור. אם מציגים על הבד אך ורק את שרשרת האירועים שאליס נחשפת להם במשך מסעה בארץ הפלאות, זה לא מספק; ואם מנסים לגעת במכלול האפשרויות לפרשנויות שספרו של קרול מציע, זה קורס תחת העומס מבלי לאפשר לאף אחת מהפרשנויות האלה מימוש מספק.
כעת בא טים ברטון ומציע את גרסתו שלו ליצירותיו של קרול. הבחירה נשמעת מרתקת. מראשיתה של הקריירה שלו שוטט ברטון בעולמות הדמיון, ו"אליס בארץ הפלאות" נדמה כיעד ברור ובלתי-נמנע למי שבצעירותו עבד כאנימטור באולפני דיסני ובהמשך ביים, בין השאר, את "ביטלג'וס", "המספריים של אדוארד", שני סרטי "באטמן" הראשונים, "אד ווד", "סליפי הולו", "צ'ארלי בממלכת השוקולד" ולאחרונה גרסה קולנועית מרשימה למחזמר "סוויני טוד" - כולם סרטים שמבקשים לצאת מעולם הדמיון כדי לחדור אל התת-מודע. ברטון גם המשיך לכל אורך הדרך לעסוק באנימציה ולהתעניין בקומיקס; הוא הפיק את סרט האנימציה "הסיוט לפני חג המולד" וביים את "חתונת הרפאים".
מכיוון שבחירתו של ברטון ליצור סרט על-פי "אליס בארץ הפלאות" נשמעת נכונה, מסקרנת ומאתגרת כל-כך ועוררה ציפיות להפקתה של יצירה שתעניק למקור פרשנות קולנועית אישית, נבונה ומרתקת - האכזבה גדולה כל-כך. יצירתו של לואיס קרול הביסה גם את טים ברטון. ולא רק שגרסתו ל"אליס בארץ הפלאות" היא סרטו הפחות מעניין עד כה, יש גם משהו תמוה ואפילו מקומם בסרט שהוא יצר על בסיס יצירתו של קרול. עם סתם כישלון עוד אפשר היה להתמודד איכשהו; לטעון שמורכבותו של המקור חמקה גם מידיו המוכשרות של במאי הסרט. סוג הכישלון שסרטו של ברטון מייצג הוא שהופך אותו למטריד כל-כך.
נקודת המוצא של הסרט (שאת התסריט שלו כתבה לינדה וולוורטון, שבין השאר הייתה מעורבת בכתיבת התסריטים של הסרטים המצוירים "היפה והחיה" ו"מלך האריות") היא הצגתה של אליס כשהיא כבר בת 19 ומצפים ממנה ללכת במסלול הקבוע לנשים ממעמדה בתקופתה: להינשא לבן אצולה.
עוד לפני הגעתנו לארץ הפלאות, אנו למדים שאליס (מיה ואסיקובסקה), שהתייתמה מאביה בגיל צעיר, סבלה בילדותה מביעותי לילה. אלה נבעו מזיכרונותיה המודחקים מחוויה שהיא כנראה עברה - או חלמה - כילדה והיא סיפור ספרו המקורי של לואיס קרול. כמו-כן אנו נוכחים במסיבת האירוסים של אליס, שכלל אינה יודעת שזו מסיבת האירוסים שלה ללורד צעיר ודוחה במיוחד. כאשר היא מגלה במה מדובר, היא נמלטת מהמסיבה, וכמו אליס של קרול, דוהרת בעקבותיו של ארנב לבן ונופלת היישר לתוך ארץ הפלאות, שבסרטו של ברטון בכלל נקראת "אנדרלנד" ולא "וונדרלנד".
יש משהו שמעורר את הדמיון בשאלה מה אירע לגיבורי ספרות נודעים אחרי שההרפתקה שהיו מעורבים בה נגמרה. ואולם, כפי שאפשר היה ללמוד גם מ"הוק", אחד מכישלונותיו הנדירים של סטיבן ספילברג, שתיאר מה קרה לפיטר פן כאשר הוא התבגר, התשובה לשאלה הזאת לרוב הרבה פחות מעניינת מכפי שנדמה תחילה.
בכלל, ברטון עושה ב"אליס בארץ הפלאות" טעויות דומות מאוד לאלה שספילברג עשה ב-1991 בסרטו שלו. גיבורת סרטו, כמו הגיבור של "הוק", חוזרת לאתר שבו חוותה את הטראומה המכוננת של חייה כדי להתמודד עמה, ללמוד ממנה ולהשתחרר ממנה. זו סיטואציה טעונה מאוד, הנובעת ישירות מההיבטים הפסיכואנליטיים של המקור של לואיס קרול (כפי שסרטו של ספילברג נבע מההיבטים הפסיכואנליטיים במקור של ג'-מ בארי); אך צריך לדעת כיצד להתמודד עמה, וכפי שספילברג לא ידע, כך גם ברטון אינו יודע.
זו אומנם נקודת המוצא המרכזית של הסרט, אך ברטון והתסריטאית שלו מטפלים בה באופן רעוע ושטחי, שמסתכם בסופו של דבר במסר פמיניסטי מיושן במיוחד. והאם אנחנו זקוקים לעיבוד מחודש של "אליס בארץ הפלאות" כדי לשאת מסר פמיניסטי דווקא? היעד הזה נדמה כה מיותר דווקא משום שספרו של קרול כבר נשא בחובו את דיוקנה של ילדה שהיא חכמה, חזקה, עצמאית, אמיצה ומשוחררת, ובעיקר, מעניינת הרבה יותר מגרסתה הבוגרת יותר, כפי שהיא מוצגת בסרטו הנוכחי של ברטון.
כמו ספילברג ב"הוק", מבקש ברטון בסרטו להיצמד למקור הספרותי וגם להינתק ממנו כדי לנדוד אל מחוזות נוספים. הבעיה היא שההינתקות הזאת יוצרת עלילה הרבה פחות מוצלחת מהמקור, והתוצאה מעוררת לעתים קרובות תחושה של מבוכה. "אליס בארץ הפלאות" וספר ההמשך שלו הן יצירות שניחנות במקוריות, אלגנטיות, שנינות וקלילות, תכונות שחסרות כמעט לחלוטין בסרטו של ברטון. התחושה העיקרית שהוא מעורר היא של וולגריזציה של המקור.

מה עושה פה ז'אן דארק

לצורך בניית העלילה "החדשה" של הסרט, שמתמקדת במאבק המתקיים ב"אנדרלנד" בין שתי אחיות, המלכה האדומה הרעה (הלנה בונהם קרטר) והמלכה הלבנה הטובה (אן האתאוויי), נטלו טים ברטון ולינדה וולוורטון מרכיבים עלילתיים מ"שר הטבעות", אגדות המלך ארתור, "סיפורי נרניה" ועוד מקורות ספרותיים וקולנועיים שונים, כולל כל סרטי ההרפתקאות והמפלצות שראינו בעשורים האחרונים, ועירבלו ביניהם לכדי יצירת עיסה חסרת כל חן. זו אינה מעוררת לא עניין רב, לא מתח מצטבר ובעיקר היא מולידה תמיהה מתמדת, בעיקר כאשר בחלקו האחרון של הסרט מעוצבת אליס פתאום כבת דמותה של ז'אן דארק.
לו השתמש ברטון בערבוב הזה כדי להוכיח את מרכזיותו של "אליס בארץ הפלאות" במיתולוגיה העולמית, אולי הייתה לחקיינות הזאת הצדקה; אבל לא רק שברטון אינו מצליח לעשות זאת, זה גם בלתי אפשרי, מכיוון שיצירתו של קרול היא בראש וראשונה יצירה מקורית לחלוטין, שלמרות השפעתה רבת השנים נותרה ייחודית לחלוטין. אובדן הייחודיות הזאת בסרט לא רק הופך אותו למיותר, אלא הוא משום עלבון במקור.
בדרך עושה ברטון טעויות נוספות. האם זו הייתה החלטה נבונה להפוך את הכובען המטורף לגיבור כה משמעותי בהרפתקה החדשה של אליס (וזאת למרות הופעתו החביבה של ג'וני דפ בתפקיד הזה)? חלק מהקסם שבספרו של לואיס קרול נובע מהתזמון המדויק שבו שובצה כל אחת מהדמויות האקסצנטריות בהרפתקה שאליס עוברת; ההבלטה של דמות הכובען המטורף, אחת הדמויות הזכורות ביותר מהמקור, אינה מעשירה את דמותו, אלא להיפך, מצמצמת אותה ושוללת ממנה את ייחודיותה.
הטיפול הלקוי הזה מאפיין גם את העיצוב של מרבית שאר הדמויות בסרט. ניכר שברטון רצה להבליט את הממד המסויט של ההרפתקה שאליס עוברת בפעם השנייה, אך הניסיון הזה כשל ובתוך כך סולקו מההרפתקה ומהדמויות המאכלסות אותה הקסם המשעשע והמאיים כאחד שהיה להן פעם. רק המלכה האדומה, בגילומה של הלנה בונהם קרטר, מצליחה להחדיר לסרט משהו מהניחוח הפרוורטי השנון של המקור.
סרטו של ברטון מאכזב גם מבחינה צורנית. השימוש בתלת-ממד חסר את התחכום והאלגנטיות שהיו לו ב"אווטאר", סרטו של ג'יימס קמרון, וחלק מהדמויות נראות כמו חיות פרווה, ולאו-דווקא מהאיכות הטובה ביותר. הצלחתו הכלכלית העצומה של סרטו של ברטון נדמית כתוצאה של רעידת האדמה הקופתית שגרם סרטו של קמרון; כמוה כאחד מאותם זעזועים נלווים שבאים בעקבות רעידת אדמה גדולה. לפני הצפייה בסרט חשבתי לעצמי שזה יהיה מעניין לראות כיצד ישתמש ברטון בתלת-ממד כדי להציג על הבד אותו רגע ידוע מספרו של קרול שבו חתול הצ'שייר נעלם ורק החיוך שלו נותר תלוי באוויר. צריך רק לצפות ברגע הזה כפי שהוא מוצג בסרט כדי לקלוט עד כמה "אליס בארץ הפלאות" שלו הוא יצירה שהתגובה היחידה שראויה לה היא מבט זועף שנשאר תלוי באוויר.

פורסם במקור: אתר עכבר העיר
תאריך:  22/03/2010   |   עודכן:  22/03/2010
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
אליס בארץ הפלאות: עלבון למקור המופלא
תגובות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב תגובה 
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
איציק וולף
ההלוואה ניתנה לבנק ביום האחרון של שנת 2009 והוחזרה לאחר שלושה ימים    מדובר במוצא אחרון לבנק שלא מצליח ללוות מבנקים או ממקורות אחרים
בן חכים
הסרט האחרון בסדרת שודדי הקאריביים הכניס ברחבי העולם קרוב למיליארד דולר, וזו סיבה מספיק טובה להחליט לעבוד על סרט נוסף - "שודדי הקאריביים - גאות זרה"
יפעת גדות
במסגרת טיפול קריותרפיה (טיפול בהקפאה) מחדירים מעין מחטים דרך העור כדי להעביר גז קר ביותר לאזור הגידול במטרה להקפיא אותו    מתאים לנשים שאינן יכולות - או מסרבות - לעבור ניתוח
אלון רוזנבלום
החתול שגנב את ההצגה בסרט "שרק 2" מקבל סרט משלו    עד אז נוכל לראות אותו מככב בחלק הרביעי (והאחרון?) של סדרת "שרק" - Shrek Forever After, שייצא בחודש מאי השנה
יפעת גדות
ההקרנה נמשכה כעשרים דקות והיא כללה כמה סרטים אילמים באורך של עשרים עד חמישים שניות כל אחד
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il