בלילות סחופי רוח בגרמניה הצרכנים מקבלים כסף כדי להשאיר את האורות דולקים. פעמיים השנה, 21 אלף טורבינות הרוח שנמצאות בגרמניה יצרו כל-כך הרבה חשמל, שחברות החשמל הפחיתו את חשבונות החשמל של מי שהשתמש בחשמל העודף. ההחזרים הגיעו ל-500 אירו למגה וואט שעה - כמות אנרגיה שאותה מנצלים מפעלים קטנים או 1,000 משקי בית בשעה אחת, דיווחה בלומברג.
פריחת אנרגיית הרוח באירופה ובחלקים מטקסס סייעה להקטין את חשבון החשמל של הצרכנים. מנהלים של רשתות חשמל אפילו הורו לנתק את החיבור לטחנות רוח בזמנים מסוימים כדי להקטין את האספקה.
מפעילי חוות הרוח מפסידים רווחים כתוצאה מכך, אמר כריסטיאן קיאר, ראש איגוד אנרגיית הרוח האירופי, שמייצג כמה חברות חשמל גדולות באירופה. הוא הסביר כי השימוש באנרגיית רוח בתעריפים מופחתים פוגע בהכנסות חברות החשמל מחשמל רגיל.
לאחר שנים של תמריצים ממשלתיים להתקנת טחנות רוח, המפעילים באירופה נהפכו בעצם לאויב של עצמם, והפחיתו את הסכום הכולל המשולם עבור חשמל בגרמניה, שוק האנרגיה הגדול ביותר באירופה, ב-5 מיליארד אירו בשנה.
כושר ייצור החשמל מאנרגיית רוח בגרמניה הוכפל מאז 2002, וטורבינות הרוח מייצרות 7.5% מכלל צריכת החשמל הלאומית. באיחוד האירופי כולו השיעור הוא 4.8% ובארה"ב רק 1%. הטורבינות פועלות בערך שליש מהזמן ובמזג אוויר שקט מושבתות ממלאכה.