|
|
|
|
|
כך, בצווחה המסורתית, נפתח כל אירוויזיון שנה אחרי שנה. לא משנה אם הוא נערך בנורווגיה, במוסקבה או בגרמניה, נראה שבמאי המופע תמיד יבחרו במנחים עם הקול הכי מעצבן. וכאילו לא די בכך שהאוזן מתקשה להתאושש מהצווחות הנוראיות, המוח צריך לעכל את קטעי המעבר השזורים במהלך האירוויזיון שכוללים בדיחות שכמו נלקחו ממוחה הפורה של האחיינית בת ה-5 שלי, במבטא שהיה משאיר את טובי המומחים פעורי פה.
|
|
|
|
|
|
דראג קווין, מלכת סאדו, לסבית זועמת, הומו בגופייה, סבתא עם תוף מרים וסטלן סרבי על במה אחת, רק היום, רק באירוויזיון. מאז שאת הניקוד באירוויזיון נותנים הצופים בבית ששולחים SMS לשיר האהוד עליהם, המדינות המתחרות עושות כל שביכולתן כדי להיחקק בזיכרונם. זיקוקים, להבות אש, ורקדניות שמגיחות החוצה מתוך פסנתרים הפכו למראה שכיח למדי. כך, אל מבקרי התחרות על רמת המוזיקה הלא גבוהה שהיא מציגה, התווספו גם אלו שטוענים כי המוזיקה הפכה לשולית ופנתה את מקומה לשואו. ואני שואל, מי באמת רוצה לראות מופע שכל כולו בלדות מבית היוצר של אירלנד וניסיונות שוודים למחזר את הנוסחה של אבבא?
|
|
3. "וחוזר הניגון המוכר - אין דבר, אין דבר, אין דבר!"
|
|
|
|
|
|
|
עד סוף שנות ה-90, ייצוג ישראל באירוויזיון נחשב לכבוד לאומי. מי שעשה זאת בכבוד נכנס לפנתיאון, ומי שכשל ברגע האמת (מישהו אמר גילי נתנאל ושרי צוריאל) העדיף להיעלם מאור הזרקורים ולהתנחם בזרועות התירוץ הידוע - האירופאים פשוט אנטישמים. לאורך העשור האחרון ישראל הפסיקה לנסות - הופעות מביכות של זמרים עלומי שם כמו אדי באטלר וטל סונדק, ליאור נרקיס בניסיון עלוב לכלול את כל השפות האפשריות בפזמון לא קליט ושרית חדד שהאוברול הלבן שלבשה היה נוראי יותר מהשיר שלה. ומה עם אחינועם ניני ומירה עוואד ששרו שיר על תקווה ושלום על-רקע תפאורה אפלה כשהן לבושות שחורים. אז לכל מי שתהה בשביל מה טוב שיש כוכב נולד נזכיר את שירי מימון ובועז מעודה, שהחזירו מעט מהכבוד הלאומי (תוך שהם חושפים, עד כמה שניתן, את איברי הגוף הבולטים שלהם) ואת הראל סקעת, שיש מי שמנבאים לו ניצחון בתחרות השנה. ועוד דבר קטן, תודה ליהודי צרפת שמקפידים לתת לנו לפחות נקודה אחת, כדי שלא נסיים בבושת פנים מוחלטת.
|
|
4. "גוד איבנינג הלסינקי, דיס איז לובליאנה קולינג"
|
|
|
|
|
|
|
למגיפה הקשה ביותר שפקדה את אירופה בעשור האחרון קוראים אירוויזיומאניה. בכל שנה מספר המדינות המשתתפות הלך וגדל עד למספר שיא של 43 מדינות שהשתתפו בתחרות בשנה שעברה. שלב התוצאות הפך לארוך במיוחד ומארגני התחרות החליטו להפוך את הייאוש ליותר נוח ולהסתפק בכך שכל מדינה תמסור בשידור חי את שלושת המקומות הראשונים שלה. כל זה לא הצליח למנוע את הרגעים המביכים של המבצע התקשורתי המורכב שכולל שידור וידיאו לוויני מבירות אירופה. נציגה הולנדית שיכורה, נציג שוודי עילג ונציגה רומניה שמתבלבלת בין ליטא ללטוויה מצליחים להשרות תחושה של משב רוח קליל ביום שרבי באמצע אוגוסט.
|
|
5. "אנד פיינלי - סייפרוס, דוז פואה!"
|
|
|
|
|
|
|
גבירותיי ורבותיי, המלחמה הקרה מכה שנית. בתפקיד ברית המועצות - מדינות מזרח אירופה והבלקן ובתפקיד ארה"ב - מדינות מערב אירופה. בתחרויות האחרונות הפכה התחרות לזירת התגוששות בין מדינות המערב וחלוצות התחרות ובראשון בריטניה, צרפת והולנד לבין מדינות המזרח, על-רקע מה שמכונה "ההצבעה הגושית". מדינות מערב אירופה ששנה אחרי שנה לא מצליחות להתברג למקומות הגבוהים בתחרות התקוממו על ההצבעה של מדינות מזרח אירופה, שכבשו את המקום הראשון בשש מעשר התחרויות מאז שנת 2000. איגוד השידור האירופי שנרעד לשמע איומי המדינות לפרוש מהתחרות, אומנם דחה את הטענות, אך מיהר לשנות את שיטת ההצבעה כדי לנטרל במעט את ההצבעה הגושית. ועדיין, לקול קריאות הבוז של הקהל, יוון וקפריסין ימשיכו להעניק זו לזו 12 נקודות, כך יעשו גם הבסט פרינדז החדשות טורקיה ואזרבייג'אן וגם מדינות סקנדינביה כנראה ימשיכו לשמור על שכנות טובה.
עכשיו קחו נשימה ארוכה והסירו דאגה מליבכם. גם השנה נזכה לראות את הזיקוקים, נשמע את המנחים צועקים משהו בשפה שמזכירה אנגלית ונזכה לראות את בוסניה הרצגובינה מצ'פרת את קרואטיה. גם השנה נחזה בנציגת רשות השידור הרומנית מתבלבלת בין ליטא ללטוויה ונאשים את אירופה בשנאת ישראל (או שנזכיר לעצמנו, בדרך לאירוח אירוויזיון 2011, שפעם נוספת היהודים יכלו לאנטישמים). כי יש דברים שבאמת אי-אפשר בלעדיהם.
|
|
