בעוד כמה ימים תוכלו לצאת סוף-סוף מהסרבל עם כתמי הסיד ולצאת ממתנ"סי ישראל (ותרחיקו את האצבעות המטונפות שלכם מהמקלדת, לעזאזל. בדיוק ניקינו שם). שנת השירות שלכם תסתיים וב-30 במאי תוכלו לדהור לאצטדיון בלומפילד, לקבל תמורה לאגרה, ולחזות בריהאנה מדגימה אקרובטיקה מקצוענית מהי.
אם יתמזל מזלכם, היא תפרגן לכם ניסיון עילג נוסף לעשות הליכת ירח. בהופעתה האחרונה בהמבורג היא
צחקקה לקהל ופרצה מיד בחיקוי סוער של מייקל ג'קסון, משל הייתה ג'ני מהבלוק. טוב, אז אולי מדובר בחיקוי איטי וקצת מאולץ, אבל בכל זאת, היא מתנסה וזה חשוב לנו.
אם אתם ממש נבלות, אולי תקוו שגם מולכם היא תיפול באמצע השיר,
מה שכבר קרה לה בתחילת סיבוב ההופעות. מכיוון שהנפילה לא מנעה מהשיר להמשיך את מהלכו, צצו מיד דיונים סוערים ברשת לגבי שאלת האותנטיות של תנועות שפתיה. העניין נפתר אחרי שגולשים מתוחכמים מעט יותר הבינו שזמרות הליווי שלה נתנו בראש בזמן שהיא נתנה בברך.
האם ההתנסויות הללו גרמו לה
להגיע לחדר מיון באמצע הלילה אחרי הופעה בשוויץ בסוף אפריל? התשובה על כך לא ממש ידועה. ריהאנה, לעומת זאת, התאוששה צ'יק צ'ק והספיקה לתקתק את ההופעה המתוכננת הבאה שלה בצרפת.
על כל פנים, מתברר כי הקשר בין ריהאנה לעם העובר בציון לא עובר רק דרך מעשי צדקה מאולצים בחסותה של חברת
סלולר. הו לא. הקשר בינינו לבינה כרוך בתחושות עמוקות הרבה יותר, מסוג התחושות הנמנות על סלע קיומנו. הקריירה של ריהאנה, למקרה שפספסתם, נולדה תחת מעטה כבד של רגשות אשם.
איפשהו בתחילת התיכון בברבדוס, חברה מבית הספר ארגנה לכמה בנות אודישן עבור המפיק אוון רוג'רס, חבר של המשפחה אשר נפש שם עם אישתו. למארגנת לא יצא מזה דבר. ריהאנה, לעומת זאת, קיבלה חוזה הקלטות בגיל 15, בחסותו של אחד, ג'יי זי.
עד היום, כשהיא מדברת על תחילת הדרך בראיונות, היא מתכווצת קלות. לקירה קוצ'ריין מהגרדיאן היא אמרה: "הייתי במצב מאוד קשה, בגלל שלא רציתי כמובן לפגוע ברגשותיה של החברה שלי, לא רציתי לבגוד בה. אבל זאת הייתה המציאות". ניחא. נראה שתיאלצי להמשיך לשבת בבית בחושך בלי סוודר, כשרק שורה מנצנצת של פסלוני גראמי מארחת לך לחברה.