באחה חוצה ישראל 2010

שני רוכבים אמיצים מתכוננים למאבק בטנקים המתגלגלים על שניים. כתר צורן מתקשה לעמוד בקצב ופורש במקטע הרביעי. צביקה כהן הוותיק נשאר על שני גלגליו לאורך כל הדרך ומסיים עם גביע המקום הראשון של הקטגוריה.

לא פחות מעשרים משתתפים בקטגוריה הכללית של רוכבי האופנועים, רק מחציתם מצליחים להגיע לקו הסיום במסגרת זמן הגג. צחי ידן ורפי דנטה מנהלים קרב צמוד לאורך כל הדרך כשבסיום ידו של ידן על העליונה בפער של דקה בודדת. יגאל ז'אן עוצר לעזור לפצועים בשטח ובכל זאת מצליח לסיים במקום השלישי, שש דקות משי עבדי ואדי קלדס שרכבו כצמד לאחר שפתחו כשלישיה יחד עם ארז ביבי שפרש בשלב מוקדם.

יונתן לוי, מכירים את השם? בפעם החמישית ברציפות הוא מצליח לשמור על תואר אלוף הראלי. כבר כתבנו עשרות פעמים על הפנומן ואי אלו תיאורי כתיבה יצירתיים לא יצליחו להסביר לקורא על מה מדובר. מטרים ספורים לאחר נקודת התדלוק של הסטייג' הרביעי זורם נחל ביבים לבן ומסריח, רוחבו כמטר בודד ומי שטובל במימיו זוכה לליווי ניחוחות מזוויעים לאורך כל הדרך. מר לוי עם חליפה חדשה מגיע למקום ללא התראה מוקדמת ובהחלטה של רגע מבצע פעלול הלקוח מאלופי הגרפיקה והפעלולים של יוצרי המטריקס, הבחור מקפיץ את האפריליה מהמקום ונוחת בצד השני של הגדה, אפילו קוביות הצמיגים לא הבינו שזה עתה הם צלחו נחל בתעופה. אלוף! ערן וולנברג, שועל ראלים ותיק, לוחץ את המצערת ככל האפשר ובסיום חציית המדינה הוא מסיים במקום השני של הקטגוריה דקה בודדת אחרי לוי, שחטף קנס של עשר דקות על סטייה מנקודה. במקום השלישי מתייצב כתום נוסף בשם נתנאל זיו, המוכר לרבים מכם מענף האנדורו. נתי נותן יופי של הצגה על המסלול ואף מנצח את הסטייג' השלישי, לקו הסיום הוא מגיע כתף אל כתף עם נדב לוגסי מקטגוריית הסניורים, במקום הרביעי בכללי. עופרי שטראוס, חוזר לזירה לאחר סדרת פציעות ומסומן אצלנו כמטרה שיכולה להפתיע את וולנברג ולוי, אך במהלך הסטייג' הראשון, מרפי מגיע לביקור בתצורת כידון רוטט שבמהרה מתנתק מגוף האופנוע ומשאיר אותו מחוץ לתמונה.

נדב לוגסי חוזר להראות את פניו במרוצי הראלי וכמה טוב לראותו, הקשיש על אופנוע הוסאברג שוכח מהגיל ונשאר עם התרגיל. 170 קמ"ש בפיק מורה מכשיר הניווט ולוגסי מסיים במקום הראשון בפער של כמחצית השעה ובמקום החמישי הכללי - כבוד! גדי חן מגיע מוכן למרוץ והמסלול זורם בקלילות תחת גלגליו, בקו הסיום הוא דופק צלחת ראווה ועולה על המדרגה השנייה בדוכן המנצחים. שגיא הימן קרוב קרוב, אך בסיכום הזמנים הוא מסיים במקום השלישי, פחות מדקותיים לאחר חן. צליל וונדרהורן מסיים רביעי ואלעד קוטון חמישי, הפעם על גבי סוזוקי DRZ במקום ההונדה XR125 שטחן במהלך העונה.

זו כבר תקופה שחן שליו מסומן בגדר תופעה בקטגוריה קטנת הנפח, הוא מגיע במטרה לנצח ולא מתרגש מהמתחרים שלו, בהם בר נוב, איתי מטק, שגיא שחורי וטוטו בטשון הרוכב כזוג עם מייסד הקטגוריה ברל'ה. שליו כל-כך חרמן על הגז וקורע את שלושת המקטעים הראשונים בזמנים שלא מביישים את רוכבי הקטגוריה המקצועית. בר נוב ממוקם שני בהפרש של רבע שעה ואיתי מטק מפתיע בשיפור זמנים במקטעים השני והשלישי והוא ממוקם במקום השלישי. במהלך המקטע הרביעי מגיע המהפך כשהמנוע של שליו נופח נשמתו ויחד עם צוות הסיוע עובר ניתוח לב פתוח בשטח. נוב מקבל אדרנלין ופותח בגז כשמטק לא מוותר בקלות ונצמד אליו. עד ששליו חוזר לתמונה הוא יורד לתחתית הדירוג ופוצח במסכת עקיפות, מרחק יריקה מלקיחת ההובלה המנוע מאותת שוב ומוציא אותו מהתמונה. הקרב בין נוב למטק עובר להילוך גבוה ומסתיים בהפתעה של מטק בהפרש זעום של דקה וחצי. בטשון וברלה רוכבים יחדיו בקצב טוב ומסיימים במקום השלישי שמונה דקות לאחר מכן. שגיא שחורי חותם את רשימת המסיימים בקטגוריה במקום הרביעי.

שלושה אנשים ראויים לציון במרוץ הזה. הראשון, אלי אוחיון, שלמרות שהוא כבר לא צעיר כוחו עדיין במותניו, קבע זמן מהיר מאוד והיה המתחרה השישי הכי מהיר במירוץ. השני הוא יוני לוי שמצליח לשמור על התואר 'האיש שחצה את ישראל הכי מהר' בפעם החמישית ברציפות. זה ידוע שלהגן על תואר קשה הרבה יותר מלהשיג אותו, אבל יוני לא נתן גם הפעם לאף אחד לעמוד מעליו בפודיום. ולאחרון נועם היימן, שמצליח להפתיע את כולם כל פעם מחדש וכנגד כל הסיכויים והביורוקרטיה מפיק אירוע ברמה בינלאומית. העובדה כי אחרי כל כך הרבה קילומטרים רוב המתחרים היו מוכנים להמשיך לעוד יום תחרות, חזרה צפונה מעידה על אירגון שהוא לא פחות ממושלם. אנחנו מצפים לשנה הבאה.

אופנועים מקצועי 1. יונתן לוי - עופר אבניר, אביזריון - 5:30:06. 2. ערן וולנברג - ד.ל.ב מוטוספורט, שחר אופנועים, אופרוד, IRT 95 - 5:31:48. 3. נתנאל זיו - ד.ל.ב מוטוספורט, מוטורקס, אופרוד, דנלופ - 5:47:18. אופנועים סניורים 1. נדב לוגסי - ד.ל.ב. מוטוספורט, אופרוד, דנלופ - 5:50:23. 2. גדי חן - שחר אופנועים, קסטרו מן, צמיגי קנדה, אופנועי שימי - 6:17:20. 3. שגיא הימן - 6:19:09. טרקטורונים מקצועי 1. אלי אוחיון -עופר אבניר, צמיגי דורו - 5:52:33. 2. שגיא בורשטיין - ד.נ.א. מוטורוס, אוטו קטן - 6:12:36. 3. מורן רגב - 7:08:19. רכבי שטח קלים 1. יובל שרון - ד.ל.ב מוטוספורט, רסטה, בובי, אוטו קטן - 6:05:53. 2. תומר וולף - צוות מאיה - 6:21:56. 3. חיים אוחנה וליאור הראל - סוכנות אוחנה - 6:52:31. אופנועים כללית 1. צחי ידן - 6:26:17. 2. רפי דנטה - 6:27:23. 3. יגאל ג'אן - 7:00:44. אופנועים עד 250 1. איתי מטק - 7:00:19. 2. בר נוב - 7:01:49. 3. ברל'ה וטוטו בטשון - 7:09:19. אופנועי דו"ש 1. צביקה כהן - 7:55:53. טרקטורונים עממי 1. אבי גוטמן - 9:19:24. 2. דורון חסיד - 9:29:57. T1 4x4 1. רז הימן והלל סגל - ליוגב, תנועה מערכות ניווט - 5:43:39. 2. דרור כהן וגדי פרידמן - 5:54:22. 3. גל שחם ובן לאוטרבך - עידו 4X4 - 6:22:23. טרופי טראק 1. אלון שחף ודודי פרץ - עידן הגז - 6:36:35. 2. עידו כהן ונמרוד אופיר - עידו 4X4 - 6:48:50. 3. לירן סברוב ואייל אפרתי - צוות סרטינה - 7:04:58. T1 2x4 1. ניר שני ועמרי רשף - צוות כפר מסריק - 7:35:51. 2. גלעד מוניקדם ושי יחיאלי - צוות אליאנס - 8:48:39. T2 4X4 1. שי שפירא והראל גולסט - 6:27:15. 2. צביקה נפתלי וחזי בצלאל - נפתלי ניסן ובניו, טלפארמה, רמות - 7:16:29. 3. דודי עמר ואודי פורת - 7:21:21. T2-s 1. איציק אסולין ואורי יעקובוביץ' - אוטווויק - 6:41:08. 2. עופר קוקוס ונעם שמיר - אבסולט - 6:45:30. 3. רוני פישמן ומנור מאירי - טרמודן - 6:56:12. RAID 1. יוסי סנדלר וגדי צוקר - 7:15:47. 2. אמיר קינן ויובל עובדיה - 7:35:44. 3. שמעון ומיכאל וייס - 8:05:12. עבירות 1. עובד ארזי - 5:26:40. 2. שלמה עיני - 7:26:40. תודה גדולה לחברת טלקאר שהעמידה לרשותנו את האקטיון ספורטס כרכב ליווי לראלי. האקטיון היה כלי אידאלי לשאת את כל הציוד שלנו ולרדוף אחרי המתחרים בנוחות מרגיעה.

השנה קטגורייה זו לא קוטלת קנים כלל והמתחרים כאן לפחות על הנייר היוו איום לרכבי ה-T1 וגם לתואר אלוף הראלי. הצוות הבולט ביותר הוא IRT (עידו כהן ונמרוד "קיד" אופיר) ששמו על הכוונת את יוני לוי האופנוען והאגדה שניצח בארבע השנים הקודמות את הראלי. בשני הסטייג'ים הראשונים מצליחים עידו וקיד לקבוע את הזמנים הטובים ביותר, הם מובילים את המירוץ וגם שוברים איזה שיא מהירות של הראלי (המספר שמור במערכת מפאת פולטיות קורקטית) ועוד לפני הקטעים הפתוחים בערבה... אולם בקטע הקישור בין סטייג' 2 ל-3 תיבת ההילוכים שובקת חיים, והצוות מחליט להגיע לזינוק בזמן, לזנק ואז להחליף גיר. רק 36 דקות עוברות וצוות הסיוע הבלתי יאמן מרכיב גיר חדש בשברולט טרופי טראק והשניים ממשיכים במירוץ וזאת מבלי לאבד את הובלת הקטגוריה!!! בקטע הרביעי הם ממשיכים לצמצם פערים ובתחילת הסטייג' האחרון הם מתקדמים במהירות כל-כך גבוהה שסילברדו הסיוע המוגבל אלקטרונית ל-170 קמ"ש לא מצליח לעמוד בקצב שלהם. אולם בדיוק בפניה בה עפו רז והילל גם עידו והקיד ממשיכים ישר ובקרת הנזקים מעידה על משולש מתלה קדמי, חישוק אחורי ובולם זעזועים שבורים. צוות הסיוע מגיע בזריזות ומתחיל בהשבת החיה הפצועה לחיים. בזמן הרב שחולף (בכל זאת הרבה עבודה גם לצוות סיוע מיומן) מצליחים אלון שחף ודודי פרץ עם הטרופי טראק של ברוך טולדנו לסגור את הפער ולטפוס את ההובלה עד אילת ומשיגים סוף סוף ניצחון ראשון לכלי וזאת ללא שום שבר או פאנצ'ר. צוות IRT נאלץ להסתפק במקום השני אבל ההופעה שקיבלנו מהם מכל הבחינות בהחלט משאירה הרבה ציפיות לשנה הבאה. צוות 'סרטינה' (לירן סברוב ואייל אפרתי) מסיימים שלישיים כשניכר שעדיין דרוש "ליטוש" לרכב החדש שלהם בכדי להתגבר על מחלות ילדות.

את שורות קטגוריית הטרקטורונים הכללית מאיישים חמישה רוכבים, רובם ככולם אנונימיים בסצינה והם מגיעים רכובים על טרקטרוני עבודה ופורשים במהרה בזה אחר זה. אודי בלוך ואילן מאירי יוצאים מהמערכה כבר בסטייג' הראשון, גיל גולן מחזיק מעמד עד שלהי הסטייג' הרביעי ולקו הסיום מגיעים שניים, בפער של עשר דקות זה מזה כשההונדה ריקון של אבי גוטמן מקדים את זה של דורון חסיד.

רק ארבעה רוכבים מתייצבים בזינוק במרום גולן בקטגוריה המקצועית של רוכבי הטרקטורונים, אלי אוחיון הוותיק מניע את הכלי ושוכח לגמרי מגילו הכפול מיתר מתחריו. הוא דוחק במצערת עד הקצה ומתקתק את המקטעים כהרף עין. הוא מנצח את המרוץ בקטגוריה ומסיים שישי בסיכום הכללי וכל זאת עם רכיבה באלכסון לאורך 70 הקילומטרים האחרונים בעקבות פנצ'ר בגלגל האחורי. הדר וינברגר פותח טוב את המרוץ ונמצא במקום השני בסיום המקטע הצפוני, בירידה דרומה הטרקטורון שלו מתחיל להשתעל ולגמגם והנער המאוכזב ממשיך לרכב בקצב צב כשהוא רואה את מתחריו חולפים על פניו בזה אחר זה. הוא מגיע לקו הסיום במקום הרביעי ויכול לרשום לעצמו נקודת זכות גדולה על העמידה באתגר. שגיא בורשטיין שמח על ההזדמנות לרכב ביום חול והחל מהמקטע השלישי הבחור מתעורר, מתרגל לאווירה ומסיים במקום השני כשבמקטעים הדרומיים כמעט מיישר קו עם הזמנים המעולים של אוחיון. מורן רגב עם הפרדטור הנצחי שלו עולה למסלול ומסיים אותו על המדרגה השלישית.

זאת ללא ספק הקטגוריה המעניינת ביותר שסיפקה את מירב האקשן. צוות 'IRT - איתוראן' (גל שחם ובן לאוטרבך) היו הראשונים לזנק לשבילי רמת הגולן ונהנו מאופק נקי מאבק שאיפשר להם לקבוע זמנים מהירים מאוד כשאחריהם צמודים צוות 'פוינטר - ליוגב' (רז היימן והילל סגל), צוות 'שברולט' (דרור כהן, גדי פרידמן ורונן אלבז) ו'גתוס - כל גדר' (שי שמעוני וגדעון בן שמואל) במאסף בעקבות רצועת מנוע שיצאה ממקומה. בקטע הבא מצליחים שי וגדעון לצמצם פערים ולסגור על שלושת המובילים כשדרור כהן מחליט לא להכניס עצמו לקרב הזה אלא להוריד פאזה בידיעה שכאשר שניים רבים השלישי לוקח. בקטע השלישי ממגידו לכפר קרא שחם מחליט להוריד קצב בגלל בעיה בציריות ורז והילל מנצלים זאת על-מנת לתפוס את ההובלה. שי וגדעון ממשיכים לסבול מתקלות "חבלי לידה" (בעיות דלק ושוב רצועה) בהאנטר שעבר שידרוג מקיף לאחרונה ומאבדים זמן יקר אבל גם הם וגם דרור כהן שלא נכנס עדיין לקרב ההובלה יודעים שהמרוץ יוכרע בסטייג'ים הדרומיים. בסיום הקטע מחליף צוות הסיוע המרשים של שחם את שתי הציריות התקולות והם מצליחים להגיע לזינוק לסטייג' 4 שניות לפני שעת השין... טעות ניווט של הצוות באזור כביש 6 מאפשרת לרז והילל לעקוף אותם אך באזור הירידות מערד מאבדים השניים האחרונים את הבלמים ונאלצים לדדות על ההילוכים הנמוכים עד סיום הקטע בנאות הכיכר. בנקודה הזו שני הטנדרים של הקטגוריה נמצאים משני צידי המתרס מבחינת מצב הרוח. גיר שבור בהאנטר מצליח לשבור אפילו את רוח הלחימה של שי שמעוני והם מתקפלים חזרה למרכז. דרור כהן בסילברדו מביא פירוש שונה למילה גז ב'ציר הגז' ובדיוק על-פי התוכנית שלהם מצליח צוות 'שברולט' לצמצם את הפער על המובילים לקראת הקטע האחרון. הסטייג' החמישי, שחותם את המרוץ, הוא זה שיקבע מי יהיו המנצחים, כי כשהפערים בשלישיית החוד עומדים על דקות בודדות, תוואי הדרך בוגדני והסיכוי לטעות גבוה אנחנו מקבלים את ההצגה הכי טובה בעיר. הילל ורז שמובילים הם הראשונים לזנק כשגל ובן יוצאים לדרך כדקה אחריהם, מצמצמים את הפער אך בדיוק כשהם מגיעים לאבק של 'פוינטר' שעון חום מנוע מטפס מעלה ואדים יוצאים מתא המנוע. צוות הסיוע מגיע בזריזות ומאלתר תיקון שטח לרדיאטור הסורר כשבינתיים לא רחוק משם סגל והיימן ממשיכים ישר באחת הפניות ונופלים מדרופ של שלושה מטרים. לא ברור איך אבל המכונה הצהובה מהעמק נשארת שלמה וכך גם כל החוליות בגב של השניים והם ממשיכים, אך תפוח ההגה שנסדק בנפילה נשבר לאחר כמה קילומטרים והם עוצרים ומחליפים אותו בזריזות. וכמו שאמרנו קודם כששניים רבים, אז דרור כהן מצמצם את הפער ותופס את ההובלה. למרות שהם בטוחים שהפסידו את המרוץ רז לא מוותר ולוחץ באזור גדר המערכת על הדוושה עד הרצפה. מנוע ה-ב.מ.וו מחזיר את ההשקעה בו תוך קביעת מהירות (על צג ה-GPS) שהייתה שולחת את הימן ללילה במעצר אם הממלזי"ם של משטרת התנועה היו מכוונים לשטח. רז והילל מגיעים לאילת ואז מתברר להם שהם ראשונים בקטגוריה אבל לא אלופי המירוץ "רק" במקום השלישי ועל כך בהמשך. הסילברדו של כהן לא יכול למהירויות האלה ודרור נאלץ להסתפק במקום השני כשגל ובן סוגרים את הפודיום עם המקום השלישי.

בעבר הייתה קטגורייה T2 רוויה במתחרים אולם כיום רק ארבעה צוותים התיצבו לזינוק. כבר בתחילת המרוץ ברור שיתנהלו כאן שני קרבות, על המקום הראשון ועל המקום השלישי. צוות 'ארן - חולון מוטורס (רועי שפירא ואיתי מולדבסקי) לא דופקים חשבון לשבילי הטנקים ברמה וקובעים קצב מהיר מאוד כשצוות 'גלוסט' (שי שפירא והראל גלוסט) אוכל הרבה אבק אבל בכל זאת נשאר צמוד במדידת הזמנים, ובסטייג' 2 כבר עובר להוביל. בסטייג' 3 נשבר תפוח הגה בפאג'רו של רועי וצוות 'נפתלי ניסן ובניו' (צביקה נפתלי וחזי בצלאל) המתחרה שלהם נותן להם תפוח חדש אך התיקון אורך כשעה והם יורדים לתחתית הדירוג אבל בוחרים להמשיך במירוץ. הפאג'רו של 'גלוסט' דוהר אל ניצחון הקטגוריה תוך שהם נוהגים בדיוק כמו שצריך במרוץ כזה, קצב מהיר יחד עם שמירה על שלמות הכלי, ללא ספק צוות חדש אבל מאוד מוכשר. על המקום השני מתפתח מאבק בין צוות 'נפתלי' בפג'ארו הירוק לצוות 'גל שבב' בלנד-קרוזר FJ צהוב. לאילת מגיעים הצהובים לפני הירוקים, אך הם חוטפים קנס של 20 דקות על סטייה מהציר ומורדים למקום השלישי.

דווקא הקטגוריה הפחות בכירה סיפקה את המאבקים הצמודים ביותר, כך למשל בסיום הסטייג' הראשון והשני הפערים בין ארבעת הצוותים המובילים היו שניות בודדות. צוות 'אוטוויק' (איציק אסולין ואורי יעקובוביץ) הוותיק מאוד החליט לא ללחוץ חזק בקטעים הצפוניים בכדי להימנע מתקלות ולשמור את כוחו לקטעים הארוכים בדרום. צוות 'גיפולוג' (סביון עזר וצחי הרצוג) הוא זה שנותן את הטון בצפון עם הובלה של הקטגוריה כשאחריו דולקים צוות 'טרדומן' (רוני פישמן ומנור מאירי) כשצוות 'אבסולוט' (עופר קוקוס ונעם שמיר) מתעכב כ-10 דקות בגלל פנצ'ר. בעקבות זאת עולה הדם הג'ינג'י למוחו של הקוקוס הוא מרביץ נהיגה מהירה על המגבלות ויחד עם ניווט סופר מדויק של נעם הם קובעים זמנים מהירים יותר מכל רכבי ה-T2 וגם מכמה טרופי טראקים אימתניים בסטייג' 3 ו-4 ומתקדמים למקום השני בפער של כ-3 דקות מ'אוטוויק'. אבל עופר ונועם לא מוכנים לוותר, המקום הראשון עדיין ריאלי בעבורם והם יוצאים עם אש בעיניים ל-180 הקילומטרים האחרונים של סטייג' 5. אסולין ויעקובוביץ מבינים שעכשיו זה המאני-טיים והם לא מרחמים על מנוע הבנזין של המגנום שנוגע כל הדרך לאילת במנתק ההצתה ומסייע להם להקדים את קוקוס ושמיר בדקה שמעניקה להם את הניצחון. צוות 'טרדומן' מצליח להביא את הפראדו שלהם בחתיכה אחת לקו הסיום והם סוגרים את פודיום הקטגוריה.

למרות שהכלים עצמם קטנים יש כאן כמה תותחים כבדים ביותר: תומר וולף, עומרי ארבל, יוני ויניב רווה, דני ועומר פרל ועוד רבים, כולם פייבוריטים לניצחון, אבל צ'ופלה (יובל שרון) יש רק אחד. שרון, ווינר בכל רמ"ח איבריו מנצח כמעט את כל הסטייג'ים (באלה שלא הוא במקום שני ובפער זעום) ומוכיח בפעם המי יודע כמה שאם הוא משתתף הוא עומד על המדרגה הגבוהה. תומר וולף, הפרטנר של שרון במרוץ הבאחה 1000 והיום מתחרה בפני עצמו, מגיע למקום השני כשהוא מצליח לפחות לנצח את שרון בקטע האחרון בערבה. על המקום השלישי יש קרב צמוד בין חיים אוחנה וליאור הראל, עם באגי מבנייה עצמית על בסיס הרנגייד קאן אם, שהוא התשובה של משפחת אוחנה לרייזר של פולריס, לבין ליאור טובול ויונתן ברזילאי על RZR. אוחנה והראל מצליחים לקבוע זמנים מהירים ותחרותיים לאורך כל היום וגם ממש בסיום להתברג לפודיום בפער זעום לפני טובול וברזילי.