המחלוקת על הקיצוץ בתקציב משרד הביטחון רחוקה מסיום: באוצר אומרים כי רק פגישה משולשת בין ראש ה
ממשלה, שר האוצר ושר הביטחון תוכל להביא לפתרון. סלע המחלוקת עומד על דרישת משרד האוצר לקצץ 4.2 מיליארד שקל בתקציב הביטחון בשנתיים הקרובות.
ברק: "האותות מבשרי הסערה כתובים על הקיר"
שר הביטחון,
אהוד ברק, אמר לממשלה כי "העוצמה של המדינה אינה טמונה רק בביטחון אלא גם בחינוך, בכלכלה יציבה, ברווחה, בביטחון פנים, בהשכלה גבוהה ובכל יתר הדברים החשובים. תקציב הביטחון הוא תעודת ביטוח ודומה מאוד לבריאות שנזכרים בחסרונה רק לאחר שנוצרים סדקים או שברים כמו במלחמה. השקעה נכונה ונבונה בביטחון מרחיקה את העימותים בפועל והשקעה נכונה בביטחון מקצרת את משכם. לכל אלה יש אימפקט כלכלי אדיר: יום לחימה שווה ערך למיליארד וחצי דולר. אם במקום שלוש מלחמות בדור תהיינה רק שתיים או שנשיג דחייה של עשר שנים בעימות או מלחמה טמון כאן הבדל ויתרון עצום לכלכלה".
ברק סיפר כי "תקציב הביטחון יורד באופן דרמטי בחלקו מהתוצר. כראש אגף תיכנון אני זוכר כי הנתח מהתוצר היה 15%, כרמטכ"ל 10% וכיום 7% ואפילו פחות. אנחנו חייבים לחשוב איך פועלים עם דוח ברודט באופן שנתאים אותו לאיומים. אנחנו לא נמצאים לא בהולנד ולא בפינלנד, שם הרמטכ"ל לא מגיע לדיונים על התקציב. כאן המציאות אחרת ואם נסחף לראייה הקולקטיבית הזו של קיצוצים בלתי אחראיים בתקציב הביטחון נגיע למצבים שידענו בעבר, כמו בשנת 73' או ב-2006. כולנו חייבים לפקוח עיניים ולראות מה היא המציאות כיום. האותות מבשרי הסערה כתובים על הקיר. חייב להיות קשר בין מדיניות הממשלה לבין תקציב הביטחון".
בהרחיבו לגבי האיומים על ישראל אמר ברק: "חייבים לזכור כי ישנם עשרות אלפי רקטות שמסוגלות להגיע עד לריכוזי האוכלוסיה בישראל ובעוד מספר שנים הן גם תהיינה מדויקות וניתן יהיה להחליט לאיזה בית בדיוק לירות אותן. צריך להיערך לזה, זה דורש מיליארדים, זה הכרחי ובלי אלו אין תשובה. כשר ביטחון וראש ממשלה בעבר אני יודע כי אם רוצים אפשר לפתור את כל הבעיות בתקציב הביטחון מבלי להתפשר על רווחה, חינוך, השכלה גבוהה, בריאות, תשתיות וכל היתר. כיום אין הצדקה או כורח לצעדים קיצוניים, אנחנו לא נמצאים במצבים דומים בעבר, כמו שנת 85' למשל, בהם הכלכלה עמדה על בלימה לקראת קריסה ולכן אני קורא לכולם לפעול באחריות מתוך ידיעה כי אפשר, צריך וניתן לפתור את הבעיות ולמנוע פגיעה בביטחון".
עוד אמר ברק בישיבת הממשלה כי אמירותיהם של חלק מהשרים ביחס לקיצוץ תנאי השכר של אנשי הקבע אינן ראויות ומשדרות מסר שלילי לקבוצה מובחרת של אנשים הבוחרים לשרת ולהגן על המדינה, וחלק מהם עושים זאת תוך סיכון חייהם.
שר הביטחון הבהיר כי לא ניתן היה לקיים את הדיון הערב בשלווה ובביטחון אילו לא היו לנו בחורים מצוינים המתנדבים לשירות. למשרתי הקבע אין יחסי עובד מעביד, ניתן לפטרם בהליך פיקודי ולא עומדת להם זכות השביתה וזכויות בסיסיות נוספות.
ברק הציע לחבריו השרים להתמקד בנושא המהותי האם תקציב הביטחון נותן מענה לאתגרים. בסיום דבריו ציין ברק כי הוא יודע שניתן להגיע לפתרון שיאפשר את קידום נושאי החינוך, הרווחה וההשכלה הגבוהה לצד שימור תקציב הביטחון בהתאם למתווה ברודט.
האוצר דורש לקצץ 4.2 מיליארד שקל מתקציב משרד הביטחון
כרגע קיים משבר בדיונים בשל אי הסכמות בין מערכת הביטחון והאוצר ביחס לקיצוץ בתקציב הביטחון. באוצר אומרים כי רק פגישה משולשת בין רה"מ
בנימין נתניהו, שר האוצר ושר הביטחון תוכל לחלץ את הישיבה מהמבוי הסתום. לא ברור אם שר הביטחון יהיה מוכן להשתתף בפגישה כזו. משרד האוצר דורש קיצוץ של 4.2 מיליארד שקל בתקציב הביטחון בשנתיים הקרובות.
ברק רמז כי ניתן להגדיל את התקציב, כדי להימנע מקיצוץ בתקציב הביטחון. ראש הממשלה העיר בתגובה: "אנחנו לא חיים בעולם שאין בו גג". הרמטכ"ל,
גבי אשכנזי, אמר כי הוא מוכן לקיצוץ זהיר בתקציב הביטחון של 1.8 מיליארד שקל בשנתיים הקרובות, ולא 4.2 מיליארד כפי שדורש שר האוצר. ברק, בקריאת ביינים, העיר, "אני לא הסכמתי".
למרות זאת, לא ברור אם מערכת הביטחון מוכנה לקיצוץ כלשהו, ובכל מקרה ברור כי לא תסכים לקיצוץ גבוה משני מיליארד שקל בשנתיים הקרובות.
שר האוצר העיר כי "אם לא תהיה החלטה בישיבה על גיל הפרישה מצה"ל - אי-אפשר יהיה לומר שדוח ברודט מיושם. יש לחשוב האם יש מקום והמשיך ולקיים את דוח ברודט".
הרצוג: "אוהבים לדבר על עוני - אבל לא אוהבים עניים"
שר הרווחה,
יצחק הרצוג, מתח ביקורת בדיון על תקציב משרד הרווחה ואמר כי אוהבים לדבר על עוני אבל לא אוהבים עניים. "להקפיא את קצבאות הבטחת הכנסה זה מעשה שלא ייעשה. זו פגיעה באנשים שמשתכרים כדי פת לחם. צריך לעמוד ביעד שהציב ה-
OECD לצמצום העוני. בינתיים אני לא רואה שעושים זאת".