יוגב: הנגישות לנגב ולגליל תאזן את עליית מחירי הנדל"ן במרכז

כראש המועצה הלאומית לכלכלה, יוגב מדגיש את חשיבותה בתרומה לאיכות התכנון לטווח הבינוני והארוך. "חשיבות המועצה", הוא אומר, "זה שהיא מסייעת לראש הממשלה בתכנון לטווח בינוני. האופי הישראלי חזק מאוד בתכנון לטווח קצר, אנחנו יצירתיים ויוזמים ויודעים להגיב היטב לבעיות בוערות. הבעיה היא באופק של עשור קדימה. אנחנו גרועים מאוד בלתכנן לעשור הקרוב, וגם בלבצע באופן עקבי לאורך עשור. פה נכנסת החשיבות של המועצה הלאומית לכלכלה". במסגרת עבודתו בשנה האחרונה במועצה הוא סימן את החינוך, הביורוקרטיה הממשלתית ושילוב החרדים והערבים בשוק העבודה כשלושת נושאי התשתית החשובים ביותר שעל ישראל לעסוק בהם. מה דעתך בוויכוח בין האוצר למועצה הלאומית לכלכלה לגבי יישום חוק טל? האוצר מציע לוותר בפועל על החוק, ולשחרר חרדים לצאת לעבוד בלי חובת שירות צבאי כבר בגיל 22. "אני לא מבין כלל את הוויכוח, כי אני בכלל לא מבין מדוע מונעים מהחרדים לעבוד. אסור להעניש אדם בכך שאוסרים עליו לצאת לעבוד, כי מי שנענש מזה זה אתה, משלם המסים". אז מה, לוותר לחרדים על שירות צבאי בלי להעניש אותם על כך? "בוודאי. אין קשר בין שירות צבאי לבין עבודה. זו טעות היסטורית שיצרו קשר בין השניים. מי שרוצה להכריח את החרדים לשרת בצבא שיעשה זאת, אבל מה זה קשור ליציאתם לעבודה?" הקשר הוא שהמחיר של אי השירות הוא עוני כבד כל כך, עד שהם ייכנעו ויסכימו לשרת בצבא. "אין לנו מטרה להרעיב אנשים כדי להוביל לשינויים חברתיים, ואני חושב שההפך בדיוק הוא שיקרה: החרדים ייצאו יותר לעבוד בגלל תהליכים חיוביים שמתפתחים אצלם, היציאה לשוק העבודה תגביר את השייכות שלהם לחברה הישראלית, וכתוצאה מכך הם גם ישרתו יותר בצבא. בכל מקרה, אסור להפוך את איסור היציאה לעבודה לעונש, כי בעבודה הם משרתים לא רק את עצמם אלא את החברה כולה".

את הפרישה שלו ממוערבות בפעילות בלשכת ראש הממשלה מסביר יוגב ברצונו להקדיש את מלוא זמנו לחברה הפרטית שהוא מנהל, חברת Whitewater, שעוסקת בטכנולוגיית מים. יוגב מחזיק בשליטה בחברה, יחד עם היהלומנית חנה גרטלר. לפני כשנה הוכנס שותף מיעוט לחברה, איש העסקים הישאלי-קנדי בני טיש. באותו מועד פורסם כי שווי החברה שלפיו השקיע בה טיש הוא 25 מיליון דולר. ההתעניינות בתחום המים באה ליוגב מבית - אביו היה מנהל תחום המים במשרד החקלאות בשנות ה-70. החברה מתמחה בהשקעה בטכנולוגיות מים מתקדמות, בתחומי ביטחון מים ובקרת מים. בתחום ביטחון מים השקיעה החברה בטכנולוגיה שפותחה בטכניון, ושנעשה בה שימוש בחיידקים זוהרים המתפקדים כסנסור ביולוגי לזיהוי זיהום כימי - כאשר יש זיהום כזה החיידקים חדלים לזהור. בתחום בקרת המים, החברה שותפה עם כפר בלום בחברה של בקרי השקיה ממחושבים - למשל, לשם ניהול מערך ההשקיה של פארקים עירוניים. המערכת עשויה להביא לחיסכון של כ-30% מצריכת המים להשקיה של העיר. לדברי יוגב, מכירות החברה בעולם מגיעות ל-10-12 מיליון דולר בשנה, והוא מקווה שהן יצמחו בתוך כמה שנים ל-100 מיליון דולר. "הרבה יותר כיף להתעסק במגזר הפרטי בטכנולוגיות מים, מאשר לתווך בעסקת חבילה במגזר הציבורי", הוא אומר. "זה לא פחות יצירתי ולא פחות משפיע. וחוץ מזה, כיף מאוד להיות בתעשיה שישראל היא מעצמה עולמית בה. ממש אור לגויים".

את "שירות המילואים" שלו, כפי שמגדיר זאת יוגב, הוא התכוון להקדיש לקידום שלושה נושאים שהוא האמין בהם. האחד הוא הרפורמה בתחום התחבורה, נתיבי ישראל; השני הוא רפורמת הפחתת שיעורי המס; והשלישי הוא הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל, שנועדה להפחית את הביורוקרטיה ולהעביר את הבעלות על קרקעות המדינה לאזרחים פרטיים. יוגב מעניק לממשלת נתניהו אות הצטיינות על כך שהעבירה את שלוש הרפורמות, שלדעתו ישפיעו על עתידה של מדינת ישראל עשרות שנים קדימה - הוא מדמה אותן לרפורמה של חשיפת המשק ליבוא מתחרה, שבמשך 12 שנה הביאה לירידה הדרגתית בשיעורי המכס, ובסופה היא הפכה את ישראל למדינה גלובלית. התקציב הנוכחי חלש מאוד ברפורמות: חוץ מתחום התקשורת, בכל הרפורמות האחרות שמוזכרות בו דנים כבר שנים ללא הצלחה, כמו חשמל או נמלים. "זה לא מדויק. בחשמל אומנם לא נעשתה רפורמה, אבל יש כבר מהפכה בהתהוות - כניסת יצרני חשמל פרטיים. גם בנמלים יש התחלה חשובה מאוד של תהליכים. התחרות בין הנמלים היא אומנם עדיין רק בשוליים, אבל מבלי שהרגשנו העבירו השנה את המהפכה של שינוי התעריפים של הנמלים. זה מהלך שבעוד חמש שנים נרגיש את ההשפעה הדרמטית שלו על יעילות הנמלים. אין מה לעשות, תהליכים ממשלתיים נעשים בקבועי זמן של עשרות שנים". מה עם הדברים החשובים באמת כמו חינוך, עוני, תעסוקה? "זה לא היה הזמן לטפל בחינוך, כי כבר מפעילים את רפורמת אופק חדש, שאיני אוהב". למה? "כי בכמות המשאבים שהוקדשה לרפורמה הזו - 5 מיליארד שקל בשנה - ניתן היה לעשות שינויים משמעותיים יותר. היו צריכים לייצר קשר חזק יותר בין הצטיינות של מורה לבין קידומו בשכר ובקריירה, וזה לא נעשה מספיק. אני מקווה שעוד יהיה חלון הזדמנויות נוסף להגיע להסכמה עם ארגוני המורים על רפורמה נוספת. "יחד עם זה, אין ספק כי החינוך נמצא במרכז תשומת הלב של הממשלה הנוכחית. העוצמה הפוליטית של שר החינוך, ותוספת התקציבים הגדולה שקיבלה המערכת - גם לתקשוב בתי הספר וגם לרפורמה בהשכלה גבוהה - מלמדים על כך. "פרויקט התקשוב של בתי הספר לא קיבל מספיק תשומת לב, וחבל. ישראל עשתה בעשור האחרון התקדמות ניכרת בתחום המחשוב הממשלתי, אבל לא בתחום המחשוב הבית ספרי. שם נשארנו בפיגור ניכר אחרי העולם. עכשיו פועלים לסגירת הפער הזה, ומתחילים דווקא בפריפריה. כל בתי הספר בפריפריה - 250 אלף תלמידים יהודים, חרדים ובני מיעוטים - ייכללו בתוכנית, ובתוך שלוש שנים הם כולם ילמדו בתהליך לימוד ממוחשב. המורה ייכנס לכיתה עם מחשב נייד, יקרין את מערך השיעור על מסך בכיתה - ושיעורי הבית ייעשו דרך האינטרנט. זה שינוי מהפכני".

כלקח מההצבעה על התקציב הקודם, שאף אחד לא יצא ממנה טוב, החליט נתניהו להסדיר את מעמדו של יוגב בלשכה. יוגב נותר האיש המקורב ביותר לראש הממשלה בכל הקשור לקבלת החלטות כלכליות, אבל עשה זאת הפעם מתוקף תפקידו כיו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, שבראשה עומד כיום פרופ' יוג'ין קנדל. מאז הקפיד יוגב לפעול בשלכת נתניהו בעיקר מתוקף תפקידו הרשמי, ונזהר מלדרוך שוב על האצבעות של אגף התקציבים באוצר. כיום הוא מגדיר את מערכת היחסים שלו - ושל המועצה לכלכלה כולה - עם האוצר כטובה. מה הייתה מידת המעורבות שלך בתקציב הפעם? "אני לא מתערב איפה שלא צריך. הייתה לי קצת מעורבות מאחורי הקלעים, אבל בסך-הכל האוצר, עם אודי ניסן כראש אגף התקציבים, ניהלו תהליך לתפארת. אני לא זוכר תקציב שעבר בממשלה בצורה כל כך שקטה ותרבותית". מה ההסבר לכך? "הסגנון האישי של ניסן, וגם תכנון יפה מאוד של מהלך התקציב על-ידי האוצר. הם באו עוד חודשים קודם לכן וחוקקו גם את חוק התקציב הדו-שנתי וגם את מסגרות התקציב - שני מהלכים מקדימים שלא נעשו אף פעם בעבר. אחר כך הם ניהלו עבודת מטה יפה עם משרדי הממשלה, והוציאו את חומרי התקציב לידיעת המשרדים זמן רב לפני ישיבת הממשלה". מה קרה? האוצר החליט להיות פחות כוחני ולשתף את המשרדים בתכנון תקציביהם? "זה לא עניין של כוחניות, אלא פשוט שינוי בתהליכי הניהול והתכנון. השינוי הניהולי שהביא ניסן, ואולי גם העובדה שבגלל התקציב הדו-שנתי היה יותר זמן לנהל דיוני מטה, עשו את ההבדל". על-אף הזהירות, אין ספק כי השפעתו של יוגב על המדיניות הכלכלית של ראש הממשלה הייתה עצומה. במידה רבה, יוגב השיג יותר בתור הלוחש לאוזנו של נתניהו מאשר השיג בתור ראש אגף התקציבים באוצר ב-2002-2003, שנות המיתון הקשה של האינתיפאדה השנייה. יוגב, כאמור, היה האיש שבנה את עסקת החבילה עם יו"ר ההסתדרות עופר עיני ונשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש, ובכך קבע במידה רבה את תוכנית ההבראה הכלכלית של ישראל, והיחלצותה מהמשבר העולמי. יוגב הוא זה שביחד עם נתניהו התעקש על מתווה הפחתת המסים - מס הכנסה ומס חברות - על-אף התנגדותם של האוצר ושל בנק ישראל. יוגב היה האיש שהדביק את ראש הממשלה בהתלהבות מתוכנית הרכבות הגרנדיוזית "נתיבי ישראל" - שתרשת את ישראל במסילות ברזל מקריית שמונה ועד אילת. בכל המהלכים האלה פעל יוגב בניגוד לעמדת המשרד שלו לשעבר, משרד האוצר, ובכל המקרים הצליח. תקפו אותך בטענה שבגלל התקציב העצום שדרשת להעביר לרכבות נפגעו תוכניות אחרות חשובות בהרבה, כמו הרפורמה בהשכלה הגבוהה. "עובדה שבסוף התקציב כולל גם רכבות וגם אוניברסטאות. יש חשיבות עצומה להגדלת הנגישות של הפריפריה למרכז באמצעות תחבורה, ואני חייב לציין שמאז 2002, כשאני הייתי ראש אגף התקציבים, חלה תפנית דרמטית בתחום התחבורה, גם ברכבות וגם בפיתוח של רשת הכבישים של מע"צ. זאת תפנית שהייתה גם בתקציבים, וגם בתכנון - עברנו לתוכנית תחבורה רב-שנתית, שמתכננת לחמש-שבע שנים קדימה. זה שיפר את הנגישות של הפריפריה והפריח ערים כמו באר שבע ואשקלון. ועדיין, גם אחרי כל ההרחבה הזו אנחנו עדיין מוציאים כ-1.25% מהתוצר על תשתיות תחבורה, לעומת 1.5%-2% שמקובל להוציא בעולם. יש לנו לאן לגדול". איך הפריפריה תפרח אם ברגע שמחירי הנדל"ן עולים באזור המרכז, מיד הממשלה נבהלת ורצה להציף את המרכז בקרקעות לבנייה? "אני מסכים, אני לא רואה כל סיבה להתרגשות מעליית מחירי הנדל"ן במרכז, להפך. המחירים במרכז יעלו, ולאורך זמן הגדלת הזמינות של בנייה בפריפריה, כמו גם הגדלת הנגישות התחבורתית של הפריפריה, יביאו לגידול בהיצע הבתים בפריפריה ולמעבר אוכלוסיות לשם. זה יביא גם לאיזון של מחירי הנדל"ן". רק שהממשלה נבהלה באמצע התהליך: לפני שנתיים החליטו לא לבנות במרכז כדי להביא לעליות מחירים והסטת ביקושים, וכאשר המחירים עולים מיהרו לחדש את הבנייה. "שינוי מדיניות כאן הוא לא נכון. אומנם האפקט של החלטת הממשלה לצמצם את הבנייה במרכז היה חזק משציפו - קיוו לעליית מחירים יחסית חדה יותר במרכז, לא ציפו לעלייה של 50% במחירים. זה חייב תגובה כלשהי. ועדיין, מדיניות של הגבלת היצע הנדל"ן במרכז, תוך שיפור הנגישות לגליל ולנגב, היא המדיניות הטובה ביותר לאיזון מחירי הנדל"ן". איך אפשר להגן על מדיניות הפחתת המסים שאתה דוגל בה, בשעה שהממשלה שוחקת את קצבאות הביטוח הלאומי בגלל מחסור בתקציב? "זה לא מתנגש בכלל. תפישת העולם שלנו אומרת שצריך לקדש את ערך העבודה בתור הכלי המרכזי לצמצום פערים וצמיחה, ויחד עם זה - מי שאינו מסוגל לעבוד צריך לקבל סיוע מלא מהמדינה. רק על התפישה הזו קצבאות הזיקנה של הביטוח הלאומי עלו מאוד, ולטעמי הן צריכות להמשיך לעלות. לעומת זאת, קצבאות הילדים וקצבאות אבטחת ההכנסה צריכות להישחק, וטוב שכך".