שנה שחונה בדרך - האם יחזור היטל הבצורת?

המודלים של רשות המים צופים שנה שחונה מאוד, כך הודיע ראש רשות המים, פרופ' אורי שני. בכינוס תאגידי המים (יום א', 5.9.10) בקריית שדה התעופה, אמר שני: "למרות שבשנה האחרונה הייתה ירידה ניכרת בצריכת המים בישראל, אם לא תהיה ברירה ניאלץ להחזיר את היטל הבצורת בצורה כזו או אחרת". שני המשיך והבהיר: "מדינת ישראל נתפסה לא מוכנה למצב של בצורת ארוכה. ולא כולם מודעים, אבל כמעט היו לנו קשיים לספק מים בצורה סדירה". לדבריו, ייקור התעריפים והיטל הבצורת הוכיחו את עצמם וצרכני המים חסכו במים. "הצריכה ירדה בכ-150 מיליון מ"ק מים בשנה. אלמלא חיסכון זה, לא בטוח שהיינו מסוגלים לספק מים באופן סדיר לצרכנים. בעוד מדינות אחרות סביבנו כבר מעבירות הקצבת מים במקום אספקה סדירה, ייקור התעריפים והיטל הבצורת מנעו תופעה שכזו אצלנו. היום משק המים כבר ערוך אחרת". שר התשתיות הלאומיות, עוזי לנדאו, התייחס אף הוא לכוונה להחזיר את ההיטל ואמר כי לשיטת התעריפים החדשה יש היבטים חברתיים: "מי שצורך הרבה משלם יותר - זה חשוב, ומבחינתנו היטל הבצורת במתכונת הישנה לא היה מוצלח, אבל ללא ספק צריך להיות היטל על צריכה גדולה של מים, במתכונת כזו או אחרת". עו"ד שאול רומנו, יושב-ראש פורום תאגידי המים, מחה על החזרת ההיטל: "ייקור תעריפים והחזרת היטל הבצורת לא יובילו לתוצאות חיוביות נוספות. קבלת החלטות שגורמות עוול לציבור לא תמיד גורמות לחיסכון במים. להגביר את המודעות והחינוך, זו הדרך היחידה לחיסכון במים". בתגובה להצעתו של שני, לחדש את היטל הבצורת אם יתממשו התחזיות לחורף שחון, אומר ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה): "על רשות המים להשקיע יותר בהסברה ולא בענישה, הוכח, כי הציבור הישראלי חדר למשק המים וההסברה מרגילה את מרבית הציבור לחיסכון, אך מכיוון שישנם עדיין גורמים המבזבזים מים, מעדיפה רשות המים להעניש את כלל הציבור ולא לפעול באופן פרטני ונחרץ יותר כלפי אותם בזבזניים".

תאגידי המים- הזרוע של הרשות המבצעת

בהמשך הכינוס דובר על הצלחת תאגידי המים והביוב. בישראל ישנם כיום 54 תאגידים, 42 מתוכם הוקמו בשנתיים האחרונות, מכורח חוק תאגידי מים וביוב. תאגידי המים הם משק כספי סגור שתחת ידיו עוברים כ-4 מיליארד שקלים בשנה. מתוך סכום זה מושקעים סכומים לא מבוטלים בהשקעות תשתיות וכן בשדרוג תשתיות קיימות. "ניבחן במבחן התוצאה, והתוצאה היא שכ-6 מיליון מתושבי מדינת ישראל מקבלים מים מהתאגידים, זוהי רפורמה מאוד משמעותית וחשובה, אף על-פי שהתבצעה בשקט, ובלי רעש וצלצולים", אמר ישראל עינב, הממונה על התאגידים ומנהל מינהל המים. "התפקיד הראשון של התאגידים - לשפר התשתיות שהוזנחו בפיקוח העיריות, מסיבות אלו ואחרות". לדבריו, הרשויות המקומיות טיפלו בתשתיות, בחמישים השנים האחרונות, לפי אחזקת שבר והשקיעו רבע ממה שמשקיעים התאגידים מתקציבם השוטף בשדרוג תשתיות. "זה היה מצב לא הגיוני שמטפלים רק במה שמתפוצץ ואין תוכניות ארוכות טווח, אצל התאגידים זה שונה", דבריו. משה קלאצ'ין, יו"ר הגיחון, תאגיד המים הגדול ביותר במדינה הציע שתאגידי המים יעסקו בתחומים אחרים, אשר יש להם נגישות אליהם, וקשורים לעבודתם השוטפת של התאגידים. התחומים מתרכזים בעיקר בייצור חשמל באמצעות גז, בתחנות רוח קטנות ובהנעת רכבים באמצעות גז. קלאצ'ין: "אין ספק שהתייעלות התאגידים מובילה אותם להיכנס לתחומי עניין בעלי היבט סביבתי, גם בגלל הכדאיות הכלכלית וגם בגלל הכדאיות הסביבתית". השר להגנת הסביבה גלעד ארדן שיבח אף הוא את פעילות התאגידים, וכינה אותם הזרוע הארוכה של הרשות המבצעת ובמיוחד של המשרד לאיכות הסביבה. הוא התייחס בדבריו גם לזיהום מקורות המים ואמר: "ישנם בסיסי צה"ל שאינם מחוברים כלל למערכות הביוב, והדבר גורם לזיהום של מקורות מים תת-קרקעיים. במסגרת תוכניות החומש של המשרד להגנת הסביבה, יחוברו כל בסיסי צה"ל למערכת הביוב, והדבר ימנע זיהום של מקורות המים". לסיום האירוע ביקש השר לנדאו מהנוכחים להתפלל לקראת ראש השנה ולבקש מבורא עולם טל ומטר לברכה בשנה הבאה.