היום בשעה 14:00 יכריז נגיד בנק ישראל,
סטנלי פישר, על גובה הריבית במשק בחודש מאי. ההערכות של מרבית האנליסטים הן כי הריבית תישאר ללא שינוי - 3%. פרסום החלטת הנגיד הוקדם ביממה בשל החג השני של פסח.
מתחילת השנה העלה פישר את הריבית במצטבר ב-1%, בשלוש פעמים - שתי העלאות של 0.25%, והאחרונה בשיעור של 0.5% בחודש שעבר. החלטת הריבית שיפרסם היום בנק ישראל היא ככל הנראה אחת האחרונות שהנגיד פישר מבצע לבדו: לפי חוק בנק ישראל החדש, להבא תיקבע הריבית בוועדה מוניטרית בבנק ישראל - בניגוד למצב הנהוג כיום שבו הנגיד הוא המחליט הבלעדי בנושא. הוועדה תכלול שישה חברים ובהם הנגיד, ותקבע את גובה הריבית בישראל ואת המדיניות המוניטרית של הבנק בכל התחומים, כולל רכישות מט"ח.
מה צפויה להיות ריבית בנק ישראל במאי?
הנגיד צפוי להותיר את הריבית ללא שינוי, ברמה של 3%, ולחלופין להעלות אותה ב-0.25% או 0.5%. רוב האנליסטים סבורים אומנם כי הנגיד לא יעלה את הריבית במשק במאי, אבל הנגיד הפתיע אותם לא פעם בעבר. הפתעה כזו התרחשה רק לפני חודש, כשפישר העלה את הריבית ב-0.5%, בעוד שרוב מוחלט של האנליסטים צפו העלאה של 0.25% בלבד.
למה הנגיד לא צפוי להעלות את הריבית?
לפני חודש העלה הנגיד את הריבית ב-0.5% ויצר גלי הדף בכמה מגזרי אשראי במשק, שהשפיעו בעיקר על לוקחי משכנתאות ועל מי שנזקק לאשראי. בינתיים פישר מעדיף כנראה להמתין ולבחון את השלכות המהלך הקודם, לפני שהוא מחליט להעלות את הריבית פעם נוספת.
סיבה מרכזית נוספת להחלטה שלא להעלות את הריבית היא הפיחות הנמשך בשער הדולר בישראל. ביום חמישי האחרון נסגר המסחר בשוק המט"ח עם שער של 3.405 שקלים לדולר, כאשר במהלך המסחר נשבר גם המחסום התחתון של 3.4 שקלים לדולר.
הדולר אומנם נחלש בכל העולם, אך גם לנגיד ברור כי העלאת הריבית בחודש שעבר בחצי אחוז, והגדלת פער הריביות בין השקל לדולר, הביאה לנפילה בשער הדולר בישראל. הנפילה הזו תימשך בשבועות הקרובים גם אם הנגיד יותיר את הריבית ללא שינוי במאי. היא תואץ אם הוא לא יתאפק ויעלה שוב את הריבית. ולא יעזור לנגיד ולא יעזור לבנק ישראל, גם אם הנגיד יגדיל את היקף רכישות הדולרים בשוק המט"ח.
כמו-כן, לפי כל ההערכות, מדדי החודשים הקרובים יהיו גבוהים מאוד.
בנק הפועלים מעריך כי מדד אפריל יעלה ב-0.8%, מדד מאי יעלה ב-0.5% ומדד יוני יעלה ב-0.4%. לפיכך, לפחות באחד ממועדים אלה צפוי הנגיד להעלות את הריבית.
מדוע הנגיד עשוי להפתיע ולהעלות את הריבית?
כי בנק ישראל מחויב, לפי החוק, לדאוג קודם כל ליציבות מחירים, כלומר לעמוד ביעד האינפלציה השנתי של הממשלה שהוא 1%-3%. כיום, האינפלציה בישראל גבוהה מ-3%: ב-15 באפריל, כשפורסם מדד המחירים לצרכן לחודש מארס, קבעה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי לפי נתוני המגמה בחודשים דצמבר 2010 עד מארס 2011, הקצב השנתי של עליית מדד המחירים לצרכן הוא 5.7% - חריגה משמעותית מאוד מיעד האינפלציה השנתי.
לפי נתוני בנק ישראל עצמו, שוק ההון צופה כי האינפלציה ב-12 החודשים הקרובים תהיה מעל ליעד הממשלה - 3.3%. גם ממוצע תחזיות הבנקים המסחריים והאנליסטים ל-12 החודשים הקרובים מדברות על אינפלציה שתחרוג מהיעד, בשיעור של 3.1%. גם הנגיד עצמו יודע כי עדיף להכות בשד האינפלציה בזמן, לפני שהוא ירים ראש. מה גם שמדד חודש אפריל, חודש הפסח, צפוי לעלות משמעותית ב-0.8%.
ואם בכל זאת תועלה הריבית, האם תעלה ברבע או בחצי אחוז?
נראה כי לאחר העלייה של 0.5% בחודש שעבר, אם הנגיד אכן יחליט היום להעלות את הריבית הוא יסתפק ב-0.25%. עלייה של 0.5% עשויה להוציא אנשים לרחובות, כפי שקרה לאחר העלאות מחירי הדלק בתחילת השנה.
מרוב דיבורים על הדולר והאינפלציה שכחנו את שוק הדירות.
בהחלט לא שכחנו. התחושה שעולה מהתבטאויות של בכירים בבנק ישראל וגם מפרסומי הבנק באחרונה, היא שבנק ישראל צפוי לכלול בהודעת הריבית היום הכרזה על צעד מקרו-כלכלי חדש בתחום זה - בין אם יעלה את הריבית או לא. ההערכה היא כי בנק ישראל יחמיר את ההגבלה על גובה המשכנתאות בריבית פריים שהבנקים רשאים לתת ללקוחותיהם - ויוריד אותה ל-40% לכל היותר מערך הדירה, במקום 60% עד כה.
לבנק ישראל ברור כי העליות במחירי הדירות, יחד עם המרדף אחר דירות חדשות ודירות יד שנייה, לא ייעצרו בזכות העלאות ריבית חודשיות של רבע או חצי אחוז. המהלך הנכון במצב זה הוא הגדלת היצע הדירות. אבל מאחר שבנושא זה משרד ראש הממשלה, האוצר ומשרד הבינוי והשיכון מרבים ללהג, אך בפועל אינם עושים את המוטל עליהם - יודיע בנק ישראל על מהלך אדמיניסטרטיבי, בתחום הסמכויות שבידו. יהיה זה הניסיון השלישי של הבנק מאז יוני האחרון לצנן את שוק הדיור, לאחר שגם בניסיונות הקודמים הגביל את גובה המשכנתאות.
האם הקמת הוועדה המוניטרית החדשה תשנה את מדיניות הריבית של בנק ישראל?
עד כה בנק ישראל דיבר בקול אחד בלבד - קולו של הנגיד. מאז מונה פישר לתפקיד, לפני שש שנים, בבנק קיימת קולקטיביות רעיונית. כולם מתיישרים לפי פישר. לעומת זאת, הוועדה המוניטרית החדשה תקיף שישה חברים: הנגיד, המשנה לנגיד וחבר נוסף בהנהלת בנק ישראל - לצד שלושה נציגים חיצוניים, שיהיו ככל הנראה שלושה פרופסורים מהאקדמיה, וייבחרו בימים הקרובים על-ידי ועדה בראשות השופט בדימוס
אליהו וינוגרד. במקרה של תיקו בהצבעה בוועדה, לנגיד יהיה קול כפול.
כניסתם של קולות נוספים להחלטות הבנק עשויה לרענן את מדיניות בנק ישראל בשורה של נושאים, כולל החלטות הריבית, מעורבות בנק ישראל ברכישות וניהול יתרות המט"ח של המדינה, והצעדים המקרו-יציבותיים, דוגמת ההגבלה הצפויה על גובה המשכנתאות. זה לא יהיה פשוט, לאור הרוב האוטומטי שיש לנגיד בוועדה המוניטרית, אבל אין ספק כי בנק ישראל לאחר הקמת הוועדה יהיה שונה מבנק ישראל כיום.