על דלתות בית הסופר בתל אביב צבאו (ה', 8.9.11) כשלוש מאות איש, בערב-רב מעניין ומורכב: דתיים וחילוניים, חרדים, נוער וקשישים, אנשי שכונות "כבדים" ואנשי "משקפיים עגולים". המטרה: הקמת התנועה הליברלית החדשה, תנועה שחרתה על דגלה לפעול להדרת התערבות השלטון בחיי האזרח ולמיקסום זכויות הפרט ובכלל זה: ביטול גיוס בכפייה לצה"ל, ביטול חוקי הסמים, הקטנת מיסים וצמצום מדיניות הרווחה.
לדברי המארגנים, התעוררות הנושא החברתי בימים אלה דחפה אותם להקדים את הקמת התנועה שיועדה לעוד מספר חודשים. "אנחנו תנועה חברתית ועלינו להכות בברזל בעודו חם", אמרו, "עכשיו העת לשינוי חברתי וכלכלי".
לדברי אחד המקימים, בעלי האתר הדמוקרטי-ליברלי "קו-ישר", מוטי היינריך, המחאה החברתית-הכלכלית מוצדקת ונובעת מכאב אמיתי, אלא שישנו אבסורד בתביעות פעיליה להתערבות ממשלתית ולפגיעה בשוק החופשי לשם שיפור המצב הכלכלי. "הרי הדברים שכואבים למפגינים הם רק הדברים בהם ישנה כבר התערבות ממשלתית-מכסתית-תכנונית: תחבורה ציבורית, שירותי תקשורת, מוצרי יסוד ודיור ועוד,– ולא המוצרים והשירותים שפתוחים לשוק החופשי שבהם ישנה תחרות אמיתית. משמע, כל נושא שממשלה, כל ממשלה, נוגעת בו הופך לכישלון, בעוד שתחומים שנותרו בלי התערבות ממשלתית אינם עיקר הבעיה. אז לשם מה הם קוראים לממשלה להתערב? האם לא די במה שקלקלה עד כה? יש לדרוש בדיוק ההפך– - את סילוק הממשלה מהמשק ואת ניהולו בידי אזרחי המדינה. התערבות ממשלתית במשק הוכחה ככישלון בכל העולם", דברי היינריך.
"להעיף את המדינה מחייו האישיים של האזרח"
מלבד העיסוק בנושאים כלכליים אקטואליים, יצאו המארגנים גם בקריאה נחרצת לממשלה ולכנסת לבטל כל חוק שמגביל אזרח מלעשות כרצונו החופשי, כל זמן שאינו פוגע בשני. לדבריהם, אין לשלטון במדינה דמוקרטית –אף אם הוא נתמך על-ידי רוב העם - סמכות לקבוע עבור האזרח איסור שימוש בסמים, איסור על הימורים, איסור שימוש בשירותי זנות וכן הלאה. "אנחנו ילדים גדולים, וכל זמן שאיננו פוגעים באיש,– שלא יאמרו לנו מה לעשות! אנחנו לא צריכים אח גדול אורווליאני שיגיד לנו מה נכון. המדינה הפכה מכלי שרת ששומר על האזרח מפני פושעים אמיתיים, כאלה שפוגעים באחרים, לפושע עצמו שאוסר וכולא אנשים שבסך-הכל עושים, בבתיהם שלהם, מה שבא להם, בלי לפגוע באחר. הגיע הזמן להעיף את המדינה מחייו האישיים של האזרח", כך אחד הדוברים.
בנוסף, במסגרת האג'נדה החברתית, טענו הפעילים כי יש לפעול לעצירת גיוס לצה"ל בכפייה ולהקמת צבא שכירים, דבר שלדבריהם ישתלם לא רק מבחינה דמוקרטית אלא אף מבחינה מקצועית שכן, לטענתם, חייל שלא משרת בכפייה ושמקבל משכורת הגונה יניב תפוקה הולמת, בניגוד לחיילי כפייה חסרי מוטיבציה.