ב-7 בדצמבר 1941, כשדווח על המתקפה היפנית בפרל הרבור, טלפן אדווין ניומן בן ה-23 ל"יונייטד פרס" ושאל: "צריכים עזרה?". "כן, לעזאזל!", הייתה התשובה. במשך 12 שעות שכתב הצעיר והפיץ ידיעות שזרמו מכתבי הסוכנות. כך החלה הקריירה עטורת-ההישגים של מי שחזה בהיסטוריה בזמן-אמת, והיה לאחד מבכירי השדרנים אי-פעם של רשת NBC. ב-1958 כיסה ניומן את עליית שרל דה-גול לשלטון בצרפת, וב-1963 היה הראשון שדיווח ברדיו על מותו של ג'ון קנדי. ב-1968 הוא הנחה את משדרי הטלוויזיה לסיקור ההתנקשויות במרטין לותר-קינג וברוברט קנדי, כמו-גם ב-1981 עם ניסיון ההתנקשות ברונלד רייגן, ואת העימותים לנשיאות ארצות-הברית בין ג'רלד פורד לג'ימי קרטר (ב-1976) ובין רונלד רייגן לוולטר מונדייל (ב-1984) לניומן הייתה זיקה רבה לישראל, כשכבר ב-1956 הגיע לסקר את מבצע קדש. ב-1967 הוא הנחה את הסיקור הטלוויזיוני של מלחמת ששת הימים, ובפברואר 1970 זכה לראיין את דוד בן-גוריון חודשים ספורים לפני שהתפטר מהכנסת. היום לפני 29 שנים תמה תקופה: ב-31 בינואר 1984 הודיע ניומן על פרישתו מהתקשורת. באוגוסט 2010 הוא מת באנגליה מדלקת-ריאות.