וואלדו ווטרמן מקליפורניה היה חובב מטוסים שכבר בשנת 1909, בעודו תלמיד תיכון בן 14, בנה דאון. ב-28 השנים הבאות הוא הספיק ללמוד הנדסת מכונות ולהרצות על תעופה, להקים ולנהל שדות וחברות תעופה, לקבוע שיאי גובה ומהירות בטיסה, ולהפוך לטייס אזרחי. במקביל, ניסה רבות לפתח מטוסים אך הניסיונות הסתיימו ברובם בהתרסקויות של מטוסיו ועצמותיו.
ב-1917 ביקר ווטרמן בתערוכה אווירית בניו-יורק ומה שראה - דגם מכונית עם כנפי טיסה, שמעולם לא טסה - הצית את דמיונו. 20 שנה מאוחר יותר, ב-21 בפברואר 1937, נחשפה המצאתו המהפכנית - מטוס פרופלור קטן ובעל כנפיים שהצליח גם לטוס וגם לנסוע על כביש, או במילים אחרות: המכונית המעופפת הראשונה בהיסטוריה.
מדובר במטוס חד-מנועי באורך 6.24 מטרים, נטול-זנב ובעל תיבת הילוכים, שמוטת-כנפיו הגיעה ל-11 מטר. מבנה הכנפיים איפשר פירוק מהיר, כך שבתוך 3 דקות מרגע הנחיתה הוא הפך למכונית נוסעת. מהירותו באוויר הגיעה ל-180 קמ"ש ובקרקע לחצי מזה. חמש יחידות בנה ווטרמן. שלוש מהן המריאו מסנטה מוניקה לקליבלנד, מרחק 3,800 קילומטר. אחת עצרה אחרי 860 קילומטר.