איך משתמשים בכספי הציבור בכל הקשור לנסיעות לחו"ל של בכירים במגזר הציבורי? על-פי בדיקה של מבקר משרד התקשורת בכל הנוגע לסוגיה זו במשרדו, שממצאיה הגיעו ל"
גלובס" ונחשפים כאן, התקציב המיועד לנסיעות לחו"ל במשרד התקשורת האמיר בשיעור חד בארבע השנים האחרונות, ומתעוררות שאלות חמורות סביב נסיעות אלה.
בשבוע שעבר חשפנו את קיומו של דוח ביקורת שהנהלת משרד התקשורת דנה בו, ואשר נגע לשני נושאים: הראשון שבהם - ועדות ציבוריות שהמשרד הקים, והשני - היבטים הקשורים בנסיעות לחו"ל של אנשי המשרד, דרך האגף לקשרי חוץ. נציין כי הדוח לא בדק את פעילות האגף לקשרי חוץ, אלא רק היבטים הקשורים בנסיעות לחו"ל.
בעקבות החשיפה של הדוח הגיעו ל"גלובס" פרטים נוספים השופכים אור על תקציבי הנסיעות בארבע השנים האחרונות. בעקבות הבחירות הכלליות שהתקיימו בתחילת 2009 חזר הליכוד לשלטון וממשלת
בנימין נתניהו השנייה יצאה לדרך.
משה כחלון החל לכהן כשר התקשורת, ומינה את עדן בר טל לתפקיד מנכ"ל המשרד.
קודם לעידן כחלון-בר טל, תקציב הנסיעות לחו"ל היה צנוע יחסית, ועמד על 200 אלף שקל בקירוב מדי שנה. באותן שנים, בתפקיד שר התקשורת כיהן
אריאל אטיאס (ש"ס) ומנכ"ל המשרד היה
מרדכי מרדכי. השר והמנכ"ל לא היו חובבי נסיעות גדולים; כשכבר נסע לחו"ל, הדבר ממש "נכפה" על מרדכי, ובכל הזדמנות שבה יכול היה לוותר על נסיעת עבודה לחו"ל, הוא עשה זאת ברצון רב - ושלח מישהו אחר במקומו. גם אצל השר אטיאס לא נרשמו טיסות חריגות.
ואולם שימו לב מה קורה החל ב-2010 ואילך. בשנים 2010 ו-2011 זינק תקציב הנסיעות השנתי לחו"ל ל-550 אלף שקל בקירוב - יותר מפי שניים לעומת השנים הקודמות. שיא השיאים הגיע ב-2012: תקציב הנסיעות השנתי לחו"ל מאמיר בשיעור חד, כמעט פי ארבעה, ל-750 אלף שקל. לא זו אף זו, כל הסכום - 750 אלף שקל - הוצא במחצית הראשונה של השנה. במחצית השנייה כבר לא נותר תקציב, ונעשתה פנייה למשרד האוצר כדי שיאשר גידול בתקציב הנסיעות שאמורות היו לצאת לפועל ב-2013, אך התשלום עליהן נדרש כבר ב-2012.
כסף כן, דיווח לא
במילים פשוטות יותר, מדובר בתקציב נסיעות חודשי של 125 אלף שקל בממוצע. מרבית הנסיעות היו של המנכ"ל לשעבר בר טל וחלקן של השר כחלון, שמיעט לטוס - אך אישר למנכ"ל את כל טיסותיו. יש לזכור כי טיסה של שר לחו"ל יקרה יותר משל פקיד, בגלל עלויות האבטחה הגבוהות. פה ושם ייתכן שהיו טיסות בודדות של אישים אחרים במשרד, אך בחלק הארי מדובר בטיסות של בר טל.
החמור מכל הוא שעל-פי ממצאיו של מבקר המשרד, הטיסות לחו"ל לא תועדו. כלומר כסף היה יוצא לטיסות, אבל דיווח על הטיסה, לשם מה נועדה, מה סוכם בה, מה נלמד בה וכיוצא באלה סוגיות - כל זה לא דווח. יתרה מכך, אנשי המשרד גילו לא אחת שהמנכ"ל נמצא בחו"ל בסיור או בנסיעה מקצועית מבלי שידעו על כך כלל מראש; לעתים למדו על כך משיחות שקיימו עם עמיתיהם מעבר לים.
נדגיש כי את תקציב הטיסות מאשר החשב הכללי במשרד האוצר. מדוע אושר גידול כה חריג בתקציב הטיסות לחו"ל מ-2010 עד 2012 - איש אינו יודע. במה תרמו הטיסות לחו"ל לקידום שוק התקשורת בישראל והאם לא ניתן היה להסתפק במספר מצומצם של טיסות או לשלוח דרג נמוך - גם על כך לא ניתן הסבר.
לסיכום, תקציבי הנסיעות לחו"ל במשרד התקשורת נהפכו חגיגה גדולה של טיסות שלא דווחו כראוי, נסגרו בין קבוצת אנשים מצומצמת, היו ברובן לא חשובות או שניתן היה לשלוח אליהן דרג זוטר בעלות נמוכה יותר.
ממשרד התקשורת נמסר בתגובה: "הנתונים הכספיים שהועברו נמצאים בבדיקה. מאפייני העבודה של המשרד השתנו באופן מהותי, בדגש לייצוג אינטרסים מדיניים בוועדות בינלאומיות שתוקצבו ע"י המשרד. כמו-כן, נושא אבטחת השר הושת על המשרד וכלל גם את עלות הטיסות, השהייה והאש"ל של המאבטחים. חשוב לציין, כי היו גם מקרים שנאלץ המשרד לוותר ולבטל השתתפות השר בשל העלויות".
השר לשעבר כחלון בחר שלא להגיב לידיעה. את תגובתו של המנכ"ל לשעבר בר טל לא ניתן היה להשיג.