תפיסת תלמידה יהודייה בבית הספר, הדלקת מצת ליד השיער שלה והצתתו, תוך אמירה "בואו נשרוף את היהודייה", אינן פעולות המונעות מגזענות, כך קבע בית המשפט בוויניפג בהתייחסו לאירוע שהתרחש בשנת 2011 בבית ספר תיכון בוויניפג.
עורך הדין של התלמיד התוקף, כיום בן 17, טען, כי הנערה היהודייה אשמה בהצתת שיערה, בגלל שהיא זזה בעת שהמצת דלק. לדבריו, המילה "היהודייה" לא נאמרה בדרך של העלבה או השפלה, אלא הייתה ביטוי מקובל בבית הספר והנאשם לא היה היחיד שעשה בה שימוש. הוא הודה, כי מרשו נהג בבריונות, אך טען, כי האירוע היה אימפולסיבי ולא מתוכנן.
השופט, רוברט פינלייסון, קיבל כאמור את טיעוני ההגנה וניקה את התוקף מאשמה של פשע שנאה. הנער התוקף הורשע בתקיפה באמצעות כלי נשק, והוא נדון ל-18 חודשים של פיקוח של קצין מבחן, וכן נשלח לקבלת ייעוץ, נדרש לכתוב מכתב התנצלות לתלמידה היהודייה ולבצע 75 שעות של עבודה למען הקהילה.
בדיון בבית המשפט אמרה התלמידה היהודייה, כי התקיפה שינתה את חייה מקצה לקצה, וכי היא נאלצה לקבל ייעוץ כדי להתמודד עם חרדותיה. עוד ציינה, כי בבית הספר האשימו אותה התלמידים בעשיית רעש גדול מהסיפור.
אבי בנלולו, מנכ"ל ארגון ידידי מרכז סימון ויזנטל בטורונטו, הביע אכזבה מפסיקת בית המשפט. "התעלמות מהנימה הגזענית, כלומר מההתייחסות הישירה של התוקף לשואה ולשריפת שישה מיליון יהודים במחנות ההשמדה, קשה לעיכול", אמר בנלולו.
"פסיקה זו עושה שירות דוב לתפיסת הצדק במשפט ושולחת מסר של התעלמות מוחלטת מיהודי ויניפג וקנדה. אני מתקשה לדמיין מה היה קורה אילו החלטה דומה הייתה מתקבלת, אם מבצע המעשה היה תוקף בדרך דומה אדם מקבוצת מיעוט אחרת".
תגובה דומה ביטא גם ארגון "בני ברית קנדה". "זו החלטה מאכזבת, שאין בה היגיון לאור העובדות של אירוע חמור זה שהתרחש בבית הספר", אמר פרנק דיאמנט, מנכ"ל ארגון "בני ברית קנדה". לדבריו, החלטת בית המשפט מקלה בפרשנות של החוק העוסק בפשע שנאה ו"מעניקה רישיון לאלה המביעים מסר של שנאה ונוקטים בדרך של בריונות, ובפרט במערכת החינוך".
דיאמנט טען, כי בעצם פעולת התקיפה באמצעות המצת הדולק והאמירה "בואו לשרוף את היהודייה" התלמיד התוקף ביטא מסר של עוינות שקיבלה השראה מגישה אנטישמית. "הטיעונים של ההגנה והשופט אינם מלמדים על הבנת משמעות השנאה, שהיא רגש, וככל רגש אחר היא באה לידי ביטוי באופן אימפולסיבי ולא מתוכנן".