התובע הכללי של אונטריו לא השתכנע להגיש כתב אישום נגד אליאס חזינה, הנשיא לשעבר של "הבית הפלשתיני", בגין נאום שנשא בשנה שעברה בעצרת לציון "יום אל-קודס" בטורונטו (3.8.13), קנדה, ובו שיגר חזינה מסר מאיים כלפי היהודים המתגוררים בישראל, בצדדו באימוץ אסטרטגיה שתציב בפניהם אולטימטום לעזוב מיידית את המדינה או שיירו בהם למוות.
בעצרת הפרו אירנית שבה הונפו גם דגלי חיזבאללה אמר חזינה, פלשתיני נוצרי, שייצג בעבר את הקהילה הפלשתינית באזור טורונטו רבתי:
"אימאם ח'ומייני הזכיר לנו, שירושלים שלנו והיא תישאר שלנו לנצח. תשוחרר, תשוחרר פלשתין... עלינו להציב להם [ליהודים] אולטימטום. עליכם לעזוב את ירושלים. עליכם לעזוב את פלשתין, ותושבי פלשתין, שמחכים במחנות הפליטים בלבנון, בסוריה, במצרים ובירדן חייבים לממש את זכותם לחזור לבתיהם.
"איננו יכולים להביא אנשים מרוסיה ומאירופה כדי לחיות בבית שהסבא שלי בנה. זה בלתי מתקבל על הדעת. אין זה צדק. אנו נחזיר את הצדק על-כנו... אנו אומרים: צאו החוצה או שאתם מתים. אנו נותנים לכם שתי דקות [לצאת], ואז אנו נתחיל לירות. זו הדרך היחידה שהם מבינים. ברצוני להזכיר את הפסוק מהקוראן: 'הכינו כוח לקראתם ככל שתוכלו וסוסים רתומים לקרב' [פסוק העוסק בהכנות הצבאיות לג'יהאד]. זה הדבר היחיד שהם מבינים".
מספר ימים לאחר הנאום הסביר חזינה בראיון לעיתון "טורונטו סטאר", כי הלשון בה השתמש בנאום הייתה "מטאפורית" בלבד. "הייתה זו התלהמות, אני מודה, אבל היא נועדה להבהיר עמדה. רציתי לומר שהגיעו מים עד נפש... במבט לאחור ניתן היה להשתמש במילים אחרות, אבל קיים תסכול אמיתי מהכיבוש הבלתי חוקי של אדמות פלשתיניות".
ארגון "בני ברית קנדה" הביע אכזבה עמוקה מהחלטתו של התובע הכללי "שלא להתמודד עם השנאה ברחובות של טורונטו". פרנק דיאמנט, מנכ"ל ארגון "בני ברית קנדה", הוסיף בעניין זה, כי "למרבה הצער התרגלנו לשמוע רטוריקה של שנאה המופצת באירועים אנטי ישראלים והמביעים תמיכה באירן. כידוע, ביום אל-קודס המתקיים מדי שנה, נחשף הציבור הקנדי לאידיאולוגיה רדיקלית המטיפה לשנאה מבית מדרשו אייתוללה ח'ומייני ושל ארגון הטרור חיזבאללה שהוצא מחוץ לחוק".
נציגים של ארגון "בני ברית" נועדו בנושא זה עם שר המשפטים הפדרלי כדי לבחון את הקווים המנחים בנוגע להגשת כתבי אישום על פשעי שנאה ובכוונתם להיפגש גם עם התובע הכללי של אונטריו.
בחודש ינואר השנה
קבע שופט בוויניפג, כי תקיפת תלמידה יהודייה, הצתת שיערה במצית תוך אמירה: "בואו נשרוף את היהודייה" אינה בבחינת פשע שנאה.
עורך הדין של התלמיד התוקף, כיום בן 17, טען, כי הנערה היהודייה אשמה בהצתת שיערה, בגלל שהיא זזה בעת שהמצית דלק. לדבריו, המילה "היהודייה" לא נאמרה בדרך של העלבה או השפלה, אלא הייתה ביטוי מקובל בבית הספר והנאשם לא היה היחיד שעשה בה שימוש. הוא הודה, כי מרשו נהג בבריונות, אך טען, כי האירוע היה אימפולסיבי ולא מתוכנן.
השופט, רוברט פינלייסון, קיבל כאמור את טיעוני ההגנה וניקה את התוקף מאשמה של פשע שנאה. הנער התוקף הורשע בתקיפה באמצעות כלי נשק, והוא נדון ל-18 חודשים של פיקוח של קצין מבחן, וכן נשלח לקבלת ייעוץ, נדרש לכתוב מכתב התנצלות לתלמידה היהודייה ולבצע 75 שעות של עבודה למען הקהילה.
אבי בנלולו, מנכ"ל ארגון ידידי מרכז סימון ויזנטל בטורונטו, הביע אכזבה מפסיקת בית המשפט. "התעלמות מהנימה הגזענית, כלומר מההתייחסות הישירה של התוקף לשואה ולשריפת שישה מיליון יהודים במחנות ההשמדה, קשה לעיכול", אמר בנלולו.