תחת הנהגה חדשה בראשות סי ג'ינפינג, נשיאה של סין, הפכה האסטרטגיה הדיפלומטית להיות יותר פרואקטיבית, ובמיוחד בכל הנוגע לשמירת ריבונותה של סין. הצד האמריקני פירש זאת כסימן לכך שהמכונה הדיפלומטית של סין הולכת ומתחזקת בהדרגה ואף הופכת שתלטנית.
אולם מהותה של מדיניות החוץ של סין לא השתנה, מה שאומר שסין עדיין דבקת בעקרונות של שלום ופיתוח, תוך שמירה ותרומה לבניית מודל חדש ליחסים בין ארה"ב וסין.
עמדתה הדיפלומטית של סין כלפי ארה"ב מבוססת על ההבנה כי בעידן של גלובליזציה כלכלית הולכת ומתקדמת וקידום דרכי שלום בין מדינות, הקשר סין-ארה"ב הוא עדיין הקשר החשוב ביותר למדינה. ההנהגה הסינית מאמינה כי שתי המדינות יוכלו לצאת לדרך חדשה של פיתוח יחסי גומלין בין המדינות, מצב השונה בתכלית מהקשר רוויי הקונפליקטים והעימותים אשר שרר בין המעצמות בעבר.
הנשיא שי ג'ין פינג הבהיר פעמים רבות כי "האוקיינוס השקט מספיק גדול בכדי להכיל הן את סין והן את ארה"ב". הנשיא שי מסמן שלוש נקודות מפתח הדרושות לבניית מודל לקשר בין המעצמות, והן "הימנעות מעימותים ומקונפליקטים, כבוד הדדי, ושיתוף פעולה אשר ממנו ירוויח שני הצדדים".