"ממשלה אחראית צריכה לעשות שני דברים: לברר מהו הסכם רע ולהגיע להסכמה על זה עם המעצמות". כך אומר (יום ד', 11.3.15) מועמד
המחנה הציוני לתפקיד שר הביטחון, אלוף (מיל.) עמוס ידלין, בכנס במרכז בגין-סאדאת באוניברסיטת בר-אילן.
לדברי ידלין, "צריך להגדיר מהי עסקה רעה שלא עושים אותה. אם הפיקוח יהיה שהם לא יוכלו להתקדם כלל, לוקחים את החומר הבקיע, לא מביאים עוד צנטריפוגות ומשנים את הייעוד של המתקנים - אז יכול להיות שהמצב לא יהיה הכי אידיאלי, אבל בין מצב כזה לאי הסכם בכלל, זה עדיף. דבר שני זה שצריך לראות איך לא יחזור המודל של
קוריאה הצפונית. צריך להגיע להבנה מה קורה אם אירן תפר את אותו הסכם שהגדירו שהוא לא הסכם רע".
ידלין התייחס בהרבה לתפיסת הביטחון הבסיסית שלו ואמר: "עתיד העיסוק בביטחון ישראל מחייב שתהיה למדינת ישראל תפיסת ביטחון עדכנית, שלצה"ל יהיו תר"ש (תוכנית רב-שנתית) ותפיסת הפעלה. כיום כנראה אין אף אחד מהדברים האלה. אין תפיסת ביטחון עדכנית מאז מלחמת יום הכיפורים.
הרתעה, מודיעין ולגיטימציה
"דבר ראשון שנעשה כממשלה יהיה להניע את הדיון ההכרחי על תפיסת הביטחון של ישראל, תהיה תוכנית רב-שנתית לצה"ל. בתפיסה החדשה רגל ההרתעה חזקה והכרחית ואולי יותר חשובה מבעבר. כיום אתה צריך להרתיע לא רק מדינות שכנות, אלא כל מי שיכול לפגוע בך (ארגוני טרור שונים). רגל ההתרעה למלחמה היא רגל המודיעין, והמודיעין הוא שיאפשר לנצח מלחמה.
"מבחינת ההכרעה, אנחנו לא יכולים להכריע בעימותים שהחל האויב. את רגל ההכרעה צריך להגדיר באופן שהיא יודעת להביא להפסקת הסבב בתנאים כאלה, שיחזקו מחדש את ההתרעה לזמן ארוך ככל האפשר. רגל נוספת היא רגל ההגנה. מכיוון שגם האויב פיתח יכולות לפגוע בנו, חובה לחזק את רגל ההגנה: חץ, כיפת ברזל, הגדר מול יו"ש ומצרים.
"יש חשיבות גם לרגל הלגיטימציה: אנחנו יכולים לחרב שטחים ונקודות של אויבינו בעוצמה גבוהה, אבל אנחנו לא עושים את זה בהרבה מקומות, כי אין לנו לגיטימציה. הלגיטימציה שלנו מצטמצמת כאשר הכל מועלה לאינטרנט. הדבר מחייב אותנו לתפיסת מערכה שהיא לא צבאית גרידא, זה בתחום החוק, המשפט הבינלאומי, הנרטיבים וכדומה.
סיבות להרגיש טוב
ידלין מנה מה שהגדיר "סיבות טובות להרגיש יותר טוב":
• אין איום צבאי קיומי על מדינת ישראל. יש איום קיומי פוטנציאלי בדמות אירן, שעדיין לא קיים.
• צה"ל הוא הצבא החזק ביותר באיזור; אולי לא תמיד מפעילים אותו נכון, העיר.
• ישראל היא המקום הטוב ביותר לחיות בו בסביבה הזו.
• ההרתעה הישראלי חזקה מאוד, גם מול מדינות וגם מול ארגוני טרור. אבל הרתעה יכולה מחר בבוקר להיכשל, הזהיר.
• הסכמי השלום שחתמנו עם מצרים וירדן מחזיקים מעמד.
• האחים המוסלמים סולקו מהשלטון במצרים ויש יחסים טובים עם הממשלה.
• "במשקפיים המוסריים, כולנו צריכים להשפיל את העיניים בגלל הטבח שנעשה בסוריה", אמר ידלין והוסיף: "הצבא הסורי, שצה"ל נבנה מולו מאז 1985, כבר לא מאיים על ישראל. גבול רמת הגולן נתפס על-ידי אנשים אחרים שהם האויבים של הצבא הסורי, ואולי לא נפחד מהם יותר מדי, כי היעד שלהם הוא דמשק".
• חפיפת האינטרסים של ישראל עם העולם הערבי הסוני. "האיומים שלהם זה איומים שלנו: אירן הגרעינית והקיצוניים הסונים כמו דאעש. זה נותן לנו אפשרות לעשות דברים יחד עם העולם הסוני המתון".
החדשות הרעות
בתחום החדשות הרעות, כלשונו, הציב ידלין את סוגיית אירן במקום הראשון: "לא פתרנו את אירן הגרעינית, למרות שזאת הייתה המטרה הראשית של כולנו. אסור שלאירן תהיה פצצה גרעינית. השאלה רק איך עושים את זה. אירן היא כבר מדינת סף ארבע שנים. יש לה את כל היכולות לפתח פצצה, אבל היא עדיין לא החליטה.
בנוגע ליחסים עם הפלשתינים, אמר ידלין: "לא נראה שיש פתרון בזמן הקרוב. ניתקל עם הפלשתינים בעזה, כאשר החמאס לא הוכה מספיק והוא משתקם. בנוסף אפשר להיפגש עם הפלשתינים באינתיפאדה חמושה ביהודה ושומרון אין רצון כזה כל עוד אבו-מאזן הוא הנשיא, משום שהוא מבין שזה לא משרת את האינטרסים שלהם.
"אבו-מאזן מעדיף את הדבר השלישי, שזה אינתיפאדה מדינית בעולם. השאיפה של אבו-מאזן היא מועצת הביטחון של האו"ם, כאשר יש לו כבר תשעה קולות מהמועצה והוא לא רוצה שארה"ב תטיל וטו. אם היא לא תטיל וטו, אז ההצעה של אבו-מאזן שם היא ההצעה הגרועה ביותר אי-פעם. היא דורשת את גבולות 67', מדינה פלשתינית שבירתה ירושלים והיא לא נותנת את הדברים שהפלשתינים צריכים לתת: סוף הסכסוך, ויתור על זכות השיבה וכדומה".
בהתייחסו לארגוני הטרור אמר ידלין, כי מזה שמונה שנים חיזבאללה לא יורה והוא מתחיל לשנות את המדיניות שלו. "כיום חיזבאללה רוצה את לבנון שקט, ולכן פועל דרך רמת הגולן". לגבי דאעש אמר: "כעת הם עסוקים במלחמה נגד כל העולם, אבל הם יכול להיות שהם יערערו את ירדן ולזה צריך לשים לב".