שוק ההון העולמי והמקומי עובר בתקופה האחרונה טלטלות רבות שמושפעות ממגוון גורמים כלכליים: מהטלטלה במחירי הנפט, מהצמיחה האפסית באירופה, שגם הבזוקה של דראגי מתקשה לעזור לה, מהעלייה האדירה ביחס החוב-תוצר של סין, ממלחמת המטבעות העולמית, מהריביות השליליות ומהאינפלציה האפסית. המשקיעים במדדים, במניות ובאג"ח כמו גם במטבעות ובסחורות, נאלצים להתמודד עם תנודתיות גבוהה ותנאי חוסר ודאות, שמקשים על קבלת ההחלטות.
בשיחה עם "
גלובס" מתייחס
קובי נימקובסקי, מנכ"ל בית ההשקעות אלומות, למצב הכלכלה והשווקים בישראל וגם בארה"ב, אירופה וסין.
האם יש כלכלה שמדאיגה אותך במיוחד?
"אני מודאג מאוד ממה שקורה בסין ומאופן הנחיתה של הכלכלה שם. בעוד שהממשלה הסינית מנסה לשדר לעולם מסר של נחיתה רכה ופיחות מדורג של המטבע, בפועל להערכתי קצב הצמיחה בסין נמוך ביחס למה שכלכלת הענק הזו צריכה. בשונה מהצמיחה שאפיינה את סין בעבר, כיום הצמיחה שם הפכה להיות מבוססת על מגזר השירותים. אין צמיחה ריאלית של המגזר התעשייתי. אני רוצה להפנות את תשומת הלב לנתון מדאיג מאוד שפורסם השבוע בסין - יחס חוב תוצר שהגיע לממדים אסטרונומיים של 237%, ואין ספק שה'בור' הזה יקשה מאוד על הצמיחה העתידית. סיכון נוסף שמונח על צווארה של סין הוא מכיוון שוק הנדל"ן. כל אלה גורמים לכך שסין, שהייתה הקטר של כלכלת העולם במשך תקופה ארוכה - מהווה כיום סיכון על השווקים".
מה דעתך על המאמצים שמנסה נגיד הבנק המרכזי האירופי לעשות והאם זה מה שיעזור לאירופה להתאושש?
"אירופה מאוד דומה כיום ליפן של לפני כעשור, בהיבט של אוכלוסייה שמזדקנת בשילוב עם שיעור צמיחה שלילי. למרות הנזילות בשווקים וכל התוכניות של הבנק המרכזי האירופי, לא רואים ניצנים לצמיחה בת-קיימא באירופה, למעט גידול קל בפעילות באשראי. ללא סביבה כלכלית תומכת ברמה העולמית (מה שלא רואים כרגע) - אירופה לא תצמח בשנים הקרובות. הכלכלות הנחשבות למפותחות בכלל ואירופה בפרט סובלים ממשקולת כבדה של חובות שנלקחו בעשור הקודם בניסיון לממן את הצמיחה, אבל ברגע שאין צמיחה החובות מעיקים".
לדברי מנכ"ל אלומות, "כיום האסטרטגיה המובילה באירופה היא של גלגול חובות וכך קשה מאוד להוריד את נטל החובות. מצד אחד, הממשלות באירופה לא מגדילות את ההוצאה הציבורית כפי שנעשה בארה"ב בעת המשבר, ומצד שני הצרכנים לא מרגישים מספיק ביטחון על-מנת שיבחרו להגדיל באופן משמעותי את הצריכה, שהייתה יכולה להיות מנוע לעידוד הצמיחה. כתוצאה מכך גם חברות בינ"ל מפחדות להשקיע באירופה. מה שקורה בפועל זה שכלכלת אירופה מצאה את עצמה במעגל קסמים שהכלים להתמודד איתו מאוד מצומצמים".
"למרות שיעור הריבית השלילי וההזרמות הגדולות של הכספים מכיוון הבנק המרכזי במסגרת תוכניות רכישות האג"ח שהורחבו לאחרונה, אנו רואים שהכסף בקושי מגיע למחזור ולכלכלה הריאלית, אלא בעיקר מחליף ידיים בין הבנקים הגדולים. בטווח הקצר גם הנושא של הינתקות אנגליה מהגוש האירופי מעיב ויוצר חוסר ודאות. בתקופות של חוסר ודאות הנטייה היא לא לעשות כלום, מה שלא עוזר לאף אחד. וכל זה עוד לפני שהתחלנו לדבר על הגירת המוני הפליטים לאירופה ולהשפעה, שעדיין לא ברורה, שתהיה לכך על כלכלת היבשת".
האם השיפור במצב הכלכלה האמריקנית, שהיא הכלכלה הגדולה ביותר בעולם, לא מספיק לאזן את המצב באירופה?
"בארה"ב אומנם הכלכלה נראית טוב באופן יחסי ליתר הכלכלות בעולם, בעיקר בעקבות השיפור במצב התעסוקה, אבל מצד שני, בעידן הגלובליזציה אי-אפשר לנתק את מה שקורה בארה"ב מהנעשה בעולם. כפי שאני רואה זאת, לארה"ב יש מספר בעיות והראשונה היא אובדן האמון של השוק בהנהגה הכלכלית. ניתן לראות את זה בכך שכבר תקופה ארוכה שהשוק לא מאמין לתחזיות של הפדרל ריזרב ומתמחר את הריבית נמוך יותר. בפועל, חוסר אמון זה מוביל לחוסר מעש ולקיפאון".
"התאוששות שברירית בארה"ב"
נימקובסקי מזהיר מפני בעיה מרכזית נוספת: " לשיעור האבטלה בארה"ב כבר אין כמעט לאן להשתפר, ולעומת זאת יש לו הרבה לאן לרדת. מספיק שהדולר יתחזק קצת, על-מנת שנראה פגיעה בתוצאות של החברות הגלובאליות שמקורן בארה"ב, או שתירשם ירידה נוספת בסחר עולמי, בכלכלה הסינית או במחירי הסחורות - כל אלה הם גורמים שעלולים להוביל לפיטורים בארה"ב. החלשות שוק העבודה האמריקני תשפיע מאוד על השווקים, תפגע בביטחון הצרכנים ותוביל לירידה בצריכה ושוב נראה תהליך של ירידה בקצב הצמיחה בארה"ב. הכלכלה האמריקנית אומנם הצליחה להתאושש מהמשבר של 2008 טוב יותר מכלכלות אחרות בעולם - אבל עדיין מדובר על התאוששות שברירית מאוד".
איך לדעתך מושפעת ישראל ממצב הכלכלה בעולם?
"אנחנו לא אי, אבל יש לנו מספר מאפיינים ייחודיים. ביניהם, תגליות הגז שהורידו משמעותית את עלות האנרגיה במדינה ובנוסף ישראל נהנית גם מגידול של האוכלוסייה ומעלייה בפריון. לכן אנחנו רואים את הכלכלה כאן צומחת, למרות מה שקורה בעולם. אנו רואים שיפור מתמיד בנתוני המאקרו, כגון ירידה עקבית ביחס החוב לתוצר, שמירה על הגירעון הממשלתי וכו' - מה שמציב אותנו במקום טוב בהשוואה בינלאומית. נכון שלישראל תמיד הייתה ותמיד תהיה בעיה גאו-פוליטית, אבל נכון להיום עוצמתה נמוכה מבעבר. על-רקע כל אלה אני מעריך שלא רחוק היום שבו חברות נוספת יעלו הדירוג של ישראל (פיץ' העלו כבר השבוע את תחזית הדירוג של ישראל).
"בנוסף, עקום התשואות בישראל תלול יחסית לעקומי תשואות אחרים בעולם המערבי, מה שגורם לכך שהמשקיעים מקבלים פה יותר תשואה בגין סיכוני הזמן לעומת העולם. כמו-כן אין כרגע בישראל, כמו בשאר העולם, צפי כלשהו לאינפלציה ולעליות ריבית, אלה אולי אפילו להפך. במצב כזה כדאי למשקיעים לנקוט באסטרטגיות שמתאימות למדיניות מוניטרית מרחיבה ולהיות חלק ממלחמת המטבעות העולמית. לאור הצטברותם של כל אלו יחד - לעת עתה שוק האג"ח הישראלי נראה עדיין אטרקטיבי להשקעה, למרות התשואות הנמוכות יחסית באופן היסטורי".
האם אתה מודאג ממצבו של שוק הנדל"ן. מה דעתך בעניין זה?
"החשש מיצירת בועת נדל"ן ועליות מחירים הינו בעל השפעה מכרעת על קובעי המדיניות בישראל. הנגידה למשל חוששת להערכתי, שהורדת ריבית תגרום לקפיצה נוספת במחירי הנדל"ן. בטווח הקצר אינני צופה ירידת מחירים, משום שלהערכתי רק היצע משמעותי יוביל לירידת מחירים פרמננטית. לשם כך צריך לגרום לצעירים לעבור לחיות באזורי הפריפריה, שם יש קרקעות משמעותיות לפיתוח, אולם כל עוד שוק העבודה בישראל מתרכז במרכז הארץ, צריך יהיה להשלים את המהלך בעזרת תשתיות תחבורתיות ראויות ויעילות. כל הפיתוח והתכנון של נושא זה לוקח שנים ולכן בינתיים הביקוש הרב שקיים יגרום לשמירה על המחירים הקיימים ואף לעלייתם. צריך להבין שמחירי הנדל"ן הגבוהים מובילים לנטילת משכנתאות גדולות, מה שיצמצם את ההכנסה הפנויה ויבוא על חשבון צריכה וחסכון בעתיד, ולכן המצב הנוכחי בשוק הנדל"ן עלול לפגוע בצמיחה העתידית של המשק הישראלי".