"אם יש פגם חמור בחקיקת חוק ריבוי דירות - התוצאה מתבקשת"

בשעה זו מתקיים הדיון בבג"ץ בעתירות שהוגשו נגד חוק מס ריבוי דירות (מס דירה שלישית). הדיון מתקיים בהרכב מורחב של שופטים: נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, והשופטים אסתר חיות, ניל הנדל, נעם סולברג ומני מזוז. בדיון הקודם שהתקיים בעתירות ביקשו השופטים מהמדינה והכנסת לגבש תשובה לגבי השאלה מדוע יש להותיר את החוק על-כנו, אף שהכנסת עצמה הודתה שהליך חקיקת החוק לא היה תקין. עו"ד איל ינון, היועץ המשפטי של הכנסת, היה הדובר הראשון בדיון היום. עו"ד ינון אמר: "מעולם הליכי החקיקה בכנסת לא היו אופטימליים, זה לא מוסד אקדמי, זו זירה עם לוחות זמנים לא של אקדמיה. אין יומרה לקיים הליכים אופטימליים, אבל כן הצלחנו לא לחרוג מהסטנדרט המינימלי לפעילות הכנסת. בשנה וחצי האחרונות מסתבר שאנחנו במקום אחר. עקרונות בסיסיים שנקבעו בעבר - היום יש סטנדרטים אחרים. גם המודל לבטלות חקיקה שנקבע בעבר הוא כבר לא רלוונטי. הסטנדרטים השתנו". את הדברים אמר ינון בהקשר לטענות העותרים כי יש לבטל את החוק על בסיס תקדים משפטי מהעבר. "אנחנו בדיון ראשון מסוגו", הוסיף ינון, "כי עד היום בית המשפט לא התמקד בתיק שנטען בו בטלות חוק בגלל הליכי החקיקה, זה מעולם לא היה סיבה מרכזית. האירוע הזה של העתירות הוא קו פרשת מים מבחינת התנהלות הכנסת והחקיקה. לנו פחות חשוב החוק הספציפי שעומד על הפרק אלא הליכי החקיקה בכנסת, כפי שבאו לידי ביטוי במקרה הזה. "אני נמצא הרבה זמן בכנסת, היה כאן משהו חריג מאוד וקיצוני שעונה על הסטנדרט החמור של פגיעה התקנות ההליך. אבל מצד שני, אני חולק על העותרים בעניין התוצאה הסופית. אנחנו מדברים על מצב בו הוצאתי מכתב שלא הוצאתי מימיי בכל פעילותי בכנסת. כל מה שרצינו לא היה לתת תחמושת לעותרים או לאופוזיציה לעתירה, אלא רצינו לתקן את הליכי החקיקה. הרגשנו שלא יכול להיות שרפורמה כל-כך גדולה ומרכזית, והטלת מס שזה לא עניין של מה בכך, ובמסגרת חוק ההסדרים, יתנהלו כך. "המדינה באה ואמרה 'קפץ לנו הגן' - ככה כל ההליכים מתנהלים. אני עוסק בטיוב הליכי החקיקה, אבל זה לא המקרה, כי הייתה כאן הרמת דגל שלא מתרחשת כל יום, ולצערי בכנסת הזו יכול לקרות יותר. המציאות היום הרבה יותר קשה. "אני לא יכול לקבל את האדישות שבה המדינה מתייחסת לאירוע הזה. אני אומר באחריות מלאה - דבר כזה לא היה בשנים האחרונות, וגרוע מאוד אם המקרה הזה יקבל לגיטימציה. ברגע שתינתן לגיטימציה להליך חקיקה שכזה, כל הליכי החקיקה בכנסת יקרסו. זה המצב לאשורו". השופט סולברג ביקש להבין את עמדתו של נציג הכנסת והקשה: "מה הרף החדש?". השופט מזוז הוסיף ושאל: "הכנסת זקוקה לרף חדש של פסיקה, ואתה מבקש מאיתנו לקבוע רף עדכני?" עוד ינון השיב: "צריך לקבוע שנפל פגם חמור, שירד לשורש העניין. לנו ברור שהחוק מורכב בעייתי ושנוי במחלוקת, וצריך הליכי חקיקה סבירים. התרענו שצריך לקיים דיון, לא ברגע האחרון, אבל בסוף העלו את החוק באישון לילה, אחרי שחברי הכנסת דנים גם בנושאים אחרים כבר כמה ימים". כשהנשיאה נאור שאלה מדוע לא דחו את הדיון בחוק, עו"ד ינון השיב: "להציג מצב שאנחנו יכולים לעשות כרצוננו - זה מיתמם ורחוק מהמציאות. במצב הקיים לאוצר והממשלה יש אמירה מאוד משמעותית ביחס לסדר היום, ביחס לסדר קיום ההצבעות, יש סגירות מאחורי הקלעים וגם הבטחות של כספים פוליטיים. נכון שיש השפעה והתחשבות בדברים שלנו, אבל במקרה הזה זה כשל. שר האוצר, מטעמיו שלו, הרי היה יכול לדחות ליום ראשון, אבל החליט שלא. התעלמו ממכתב חריג ונדיר שלי, ולא בגלל שחשבתי שצריך לטייב הליכים, אלא בגלל שזה קובע תקדים. "ואכן מאז, הרבה דברים שלא היו אפשריים, הופכים אט-אט לאפשריים. קשה אולי להבין את זה מבחוץ, אבל אני אומר באחריות: יש בעיה, בעיה חריפה, ואם היא לא תקבל מענה, זה ישפיע על הכול, על טיבה של החקיקה. "העניין מתחיל בתהליך. התהליך חשוב, הוא זה שמאזן בין הכוחות. לפעמים הדיון בוועדה נראה כמו שוק, אבל אני חייב להגיד שלתהליך בוועדות הכנסת יש חשיבות אדירה. זה המקום בו כולם נחשפים לדברים, בכנסת, שם מתקיים התהליך האמיתי. האם נכון לחוקק חוק כזה באמצע הלילה, כשהלשכות המקצועיות אינן נמצאות? לגיטימציה למצב כזה זה סופם של הליכי החקיקה בכנסת". נשיאת בית המשפט נאור אמרה: "לפי הטיעונים האלה, אז צריך צו מוחלט נגד החוק...", ואז השיב עו"ד ינון כי "זה בדיוק המצב הבעייתי. לא באתי לתת תחמושת לעותרים, אלא להביא לתיקון ההליך. היחסים הבין-מוסדיים של כנסת, ממשלה ובית משפט הם עניין רגיש. אין מחלוקת שלבית משפט יש סמכות לביטול חקיקה של הכנסת. אנחנו לא נטען את זה. ועדיין, עד היום זה ריחף, היו אמרות-אגב על משמעות הדברים, אבל מעולם לא היה מקרה שהכנסת עצמה באה ואומרת שנפלו פגמים חמורים. "אני מאמין שהזהירות מחייבת, בוודאי אותי כיועץ משפטי לכנסת, לא לטעון לבטלות החוק. אם הייתי חושב כך, הייתי יכול להעביר את התיק לעורך דין חיצוני, יש לי אפשרות. אבל אני חושב שאין במקרה הנוכחי לקבוע שהחוק יבוטל, אלא ללכת רק חצי-הדרך ולהזהיר בפני מקרים דומים בהמשך. אם תחזור סאגה כזו שוב, אז שיהיה ביטול". נשיאת בית המשפט שאלה מה יקרה אם הפעם לא יבוטל החוק, מה ימנע בפעם הבאה להשתמש בטיעון הזה ולהגיד שהחוק לא נחקק כמו שצריך, אבל לא פסלו אותו. השופט הנדל הוסיף: "יש עותרים שמודאגים מהחוק הזה. לא תיקון הדרך, כמו שמעניין אותך. אם יש פגם כה חמור- התוצאה מתבקשת, ולא זו שאדוני מציע". חוק מס ריבוי דירות (מס דירה שלישית), שנכנס לתוקף בתחילת השנה, קובע כי מי שמחזיק זכויות ביותר מ-2.5 דירות מגורים יצטרך לשלם מס על הדירה השלישית ומעלה - 1% משווי הדירה ועד תקרה בגובה של 18 אלף שקל בשנה. בזמן שהמדינה והכנסת ממשיכות לטעון כי על בית המשפט להסתפק ב"התרעת בטלות" - כלומר, אזהרה בלבד במקום החוק או במקום החזרתו לדיון בוועדת הכספים של הכנסת - העותרים שבים וטוענים כי אסור לבית המשפט להתעלם מהליך החקיקה שהיה לא תקין, וכי יש להפוך את הצו על-תנאי שנתן בג"ץ לצו מוחלט ולבטל את החוק. נכון להיום קשה לקבוע מה תהיה עמדת השופטים והאם החוק אכן יבוטל או יחזור לדיון נוסף. בינתיים, בשל התמשכות התהליכים בטיפול בעתירות השונות ואי-הוודאות לבעלי הדירות, רשות המיסים דחתה את מועד הדיווח של בעלי הדירות מסוף מארס האחרון לסוף יוני הקרוב. נציין כי בשבוע שעבר חשף "גלובס" כי רק 270 משקיעים מבין עשרות אלפי דירות החליטו למכור את הדירות הנוספות בשל המס החדש.