חוק הטבק שאושר במליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית אומנם אוסר באופן כללי פרסום מוצרי עישון. אולם הוא כולל חריגה אחת בולטת - פרסום בעיתונות המודפסת. סעיף 3ב' לחוק מוסיף החרגה לאיסור פרסומת למוצרי עישון וקובע כי הוראות הסעיף לא יחולו על "פרסומת למוצר עישון בעיתון מודפס".
משמעות הדבר היא המשך פרסום של מוצרי עישון, טבק וסיגריות המכניסים כסף רב לעיתונים המודפסים, תוך מסמוס ניכר של מטרת חוק הטבק שנועד לצמצם את החשיפה של המוצרים הללו, הגורמים לנזק בריאותי מוכח, מתוך ניסיון לצמצם את השימוש בהם.
ח"כ
יהודה גליק, שיזם את החוק יחד עם ח"כ
איתן כבל, חושף בפני News1 כי סעיף ההחרגה נובע מדרישה שהציגה בפניו ועדת השרים לחקיקה. "אני ביקשתי אישור ועדת שרים כדי להעביר את החוק הזה, ועדת השרים חזרו אלי ואמרו שיש תנאי אחד והוא החרגת העיתונות המודפסת. מכיוון שהעדפתי חוק עם החרגה מאשר שלא יהיה חוק בכלל - קיבלתי את התנאי הזה", סיפר.
לדבריו, אין אפשרות לדעת מי מהשרים בוועדת השרים לחקיקה הוא (או היא) שדרשו את החרגת העיתונות המודפסת, אך ברור שהנימוק לכך היה הרווח הכלכלי העצום שעלולים העיתונים המודפסים להפסיד אם ייאסר עליהם לפרסם מוצרי טבק. אולם ל-News1 נודע כי עיקר הלחצים בנושא הופעלו דווקא על-ידי מי שאמור לשמור על בריאות הציבור, סגן שר הבריאות,
יעקב ליצמן.
"החוק המקורי שלי היה בלי ההחרגה שנובעת מהלחצים של שוקן [
עמוס שוקן מו"ל הארץ, א.ו.] ואנגל [ינון אנגל מנכ"ל
ידיעות אחרונות, א.ו.]. הם הגיעו לכל ישיבות הוועדה והפעילו לחצים על ליצמן. בוודאי שהייתי מעדיף שהחוק היה עובר בלי החרגה, אבל הם טענו שיש מושג משפטי שנקרא 'ענף במשבר קשה' וטענו שהחוק הזה יחסל טוטאלית את ענף העיתונות הכתובה", ציין והוסיף כי היועץ המשפטי של ועדת השרים לחקיקה אישר שמדובר בהחרגה חוקית ושאין בה בעיה של פגיעה בשוויון, בעצם ההחרגה של העיתונות המודפסת דווקא מבלי שהוחרגו פלטפורמות פרסומיות פוטנציאליות אחרות.