שר המשפטים,
אמיר אוחנה, תוקף את התנהלותם של בתי הדין לעבודה, טוען שהם מעדיפים את זכויות העובדים על פני אלו של המעסיקים ואף פוגעים בתוכניות של הדרג המדיני. אוחנה דיבר (יום ה', 19.9.19) בערב חגיגי שערכה הנהלת בתי המשפט בתאטרון ירושלים, במלאת 50 שנה לבתי הדין לעבודה.
אוחנה אמר: "לצד העיקרון הראוי לכשעצמו של שמירת זכויות העובדים, על בתי הדין לזכור את האחריות הכבדה המוטלת על כתפיהם להתנהלות המשק כולו. הרעיון כי ארגוני עובדים, למשל, הינם גורם הזקוק להגנה מיוחדת, לא תמיד עולה בקנה אחד עם המציאות, בה נציגי הציבור הישראלי מוצאים את עצמם עומדים מול ניסיונות המבקשים להעדיף קבוצה קטנה של עובדים, על חשבון כלל הציבור.
"לעיתים מתעוררת תחושה, שלא תמיד היא מופרכת לחלוטין, כי משפט העבודה מעניק תשומת לב רבה מדי לאינטרס של העובדים וארגוניהם, ופחות לתוצאות המורכבות הנובעות מכך, תוצאות אשר יוצרות לעתים מדיניות המקשה על הנבחרים לפעול למען הציבור, וגם למען העובדים שאינם חלק מקבוצות האינטרס החזקות. למעשה, פעמים רבות, שמירה על אותם האינטרסים של אותן קבוצות לחץ, מנוגדת לרעיון המקורי של 'צדק חברתי'", עליו הופקדו בתי הדין.
אוחנה הביע את התקווה, כי בתי הדין יתרמו לצמיחת המשק - וגם הסביר כיצד לדעתו עליהם לעשות זאת: "להחלטה אשר מאפשרת את זכות השביתה עקב הוספת תחרות או ייעול המערכת של ארגון מסוים, למשל, תיתכן השפעה כמעט מיידית על יכולתה של המדינה לפעול להורדת יוקר המחיה; להכרעה אשר מבקשת ללכת כמעט בכל מחיר לקראת העובד, תיתכן השפעה מיידית על חוסר הוודאות של מעסיקים לגבי איך הם אמורים להתנהל מול עובדיהם. זה כמעט אף פעם איננו מאבק של 'הטובים' (והחלשים) נגד 'הרעים' (והחזקים), 'בני האור' (העובדים) נגד 'בני החושך' (המעסיקים). המציאות, כפי שאנו נוכחים שוב ושוב, היא הרבה יותר מורכבת והרבה פחות דיכוטומית".
יו"ר ההסתדרות,
ארנון בר-דוד, הגיב בכעס עצור כאשר דיבר אחרי אוחנה: "ביקשו ממני להיות קצר וחגיגה, אז
כבוד השר אוחנה - אני אשאר חגיגי". בר-דוד קרא לדחות כל ניסיון לפגוע בשיקול הדעת של בתי המשפט בכלל ושל בתי הדין לעבודה בפרט, ואמר שנסיונות אלו הם אנטי-דמוקרטיים.
נשיא המדינה, ראובן ריבלין, אמר בברכה משודרת, כי בזכות בתי הדין לעבודה - ישראל קרובה יותר לשוויון בין העובדים למעסיקים. נשיאת בית המשפט העליון,
אסתר חיות - אשר דיברה בפתח הכנס, לפני אוחנה - אמרה שלבתי הדין יש תרומה משמעותית ביותר, בשווי מיליארדי שקלים, להתפתחות המשק. "בתי הדין הם מעוזם ומבצרם של החלשים בשוק העבודה, ויש להבטיח ששעריהם יישארו פתוחים ושמעמדם יישאר איתן", הוסיפה חיות.
נשיאת בית הדין הארצי לעבודה,
ורדה וירט-ליבנה, הגדירה את בתי הדין כ"שומרי הסף מפני פגיעה בזכויות האדם ובצדק החברתי". היא יצאה נגד הקולות שלדבריה נשמעים לאחרונה, ומבקשים לצמצם את חופש ההתאגדות של העובדים [קולות בעיקר ממחנה הימין – א.ל], והזכירה שמדובר בזכות נורמטיבית על-חוקתית הנובעת מזכות היסוד לחרות. "זכותם של העובדים והמעסיקים להתארגן, יש זכות לנהל מו"מ קיבוצי ויש זכות לשבות", הוסיפה וירט-ליבנה.
לדבריה, חופש ההתארגנות טומן בחובו יתרונות משמעותיים גם למעסיקים: יותר יעילות, הרחבת שיתוף הפעולה עם העובדים, צמצום העלויות הנובעות מריבוי של קבוצות עובדים. "כאשר אין הסכמה בין הצדדים, בית הדין עושה את האיזונים הנכונים בין המעסיק לעובדים. מתפקידנו לדאוג לכך שזכות ההתארגנות תתקיים בפועל ולהגן עליה", הדגישה וירט-ליבנה.
נשיא התאחדות התעשיינים,
שרגא ברוש, דיבר על הדינמיקה בינו לבין ההסתדרות בתקופת כהונתו של
עופר עיני: "מספיק היה שעופר יגיד: אחי, פה אני לא יכול לוותר – ואני ויתרתי. במקרים אחרים הוא אמר: בסדר, אני יכול לוותר". לדברי ברוש, כאשר נבחר בר-דוד ליו"ר ההסתדרות, הוא הורה לממונה על יחסי העבודה בהתאחדות לסגור את ששת התיקים התלויים ועומדים מול ההסתדרות: "אמרתי שאנחנו נוותר על שלושה והם יוותרו על שלושה. עובדים על זה".