מליאת הכנסת אישרה בקשת החסינות של כץ

מליאת הכנסת אישרה (יום ב', 17.2.20) את בקשת החסינות של השר לשעבר חיים כץ. חברי הכנסת הצביעו על אישור החלטת ועדת הכנסת, שתמכה במתן חסינות לשר לשעבר בשתי עילות. בעילה הראשונה, לפיה המעשה בוצע במילוי התפקיד כחבר כנסת ולכן חלה החסינות המהותית תמכו 62 חברי כנסת, 43 התנגדו ו-2 נמנעו. בעילה השנייה לפיה ועדת האתיקה כבר קיבלה החלטה בעניין, העבירה בוצעה במשכן הכנסת והאינטרס הציבורי לא ייפגע מאי ניהול הליך בפלילי, תמכו 63 חברי כנסת, 42 התנגדו ואחד נמנע. הדיון במליאה התקיים לאחר שוועדת הכנסת העניקה ל-כץ את החסינות המהותית, לפיה מעשיו נעשו במסגרת מילוי תפקידו ולכן לא ניתן כלל להעמידו לדין עליהם. בעד עילה זו הצביעו 16 חברי כנסת, עשרה התנגדו וארבעה נמנעו. כץ קיבל חסינות גם לנוכח הטענה שהימנעות מההליך נגדו לא תפגע מהותית באינטרס הציבורי: 17 הצביעו בעד ו-12 התנגדו. הוועדה דחתה את בקשתו של כץ להעניק לו חסינות בנימוק שכתב האישום הוגש תוך אפליה או בחוסר תום לב: 16 הצביעו נגד, ארבעה תמכו ועשרה נמנעו.

כץ: "פעלתי כנהוג ומקובל בכנסת"

לפני ההצבעה פנה ח"כ חיים כץ לחברי הכנסת: "אני אדם שפיו וליבו שווים, אדם ישר מאודומכבד את מילתי. כך חינכתי וגידלתי את ילדי, לא זוכר מתי שיקרתי לאחרונה ואינני מתכוון לשקר היום. "היום אני עומד בפני כתב אישום על עבודתי בכנסת, כשפעלתי כפי שנהוג ומקובל בכנסת, וכפי שפעלתיב-180 חוקים ממשלתיים ואישיים, של אחרים ושלי. להבנתי, פעלתי בהתאם לתקנון הכנסת ולנהוג והמקובל בכנסת. לא עברתי על תקנון הכנסת ולא על כללי האתיקה של חברי הכנסת. בוודאי בהתאם להתנהלות שהייתה נהוגה בכנסת לפני 10 שנים בשנת 2010. בואו לא נשכח, אנחנו עוסקים באירועיםמלפני כמעט 10 שנים. החוק הזה עשה רק טוב לכלל אזרחי מדינת ישראל". "הכללים שחלים על חברי הכנסת קובעים כי כאשר חבר כנסת פועל ומחוקק למען קבוצה רחבה הוא אינומצוי בניגוד עניינים, ולכן הוא גם אינו חייב בגילוי כלשהו. אני מקבל שטעיתי, כפי שקבעה ועדת האתיקה של הכנסת, שהיה טעם לפגם מטעמי נראות, בכך שלא אמרת ישמוטי חבר שלי, ואני מצטער על כך". "אם לא חלה במקרה זה חסינות מהותית, משמעות הדבר היא למעשה ריקון מתוכן של מוסד החסינות, שנועדלהבטיח את חופש הפעולה של חברי הכנסת. לא באתי לבקש מכם היום חסד או רחמים. לא באתי לבקש טובה אישית. היום אנחנו מצביעים על חופשהפעולה של חברי הכנסת - יכולתם של חברי הכנסת לחוקק חוקים, להביע דעות, להתנהל ללא חשש ומורא. למלא את לב התפקיד שלנו שעבורו התמודדנו ולשמו נבחרנו לכנסת. אי-הענקת חסינות מהותית היום משמעותה פגיעה בחופש הפעולה של חברי הכנסת". בדיון אמר חבר הכנסת יואב סגלוביץ' מכחול לבן: "הענקת חסינות תשדר זלזול והתנשאות ותפגע עוד יותר במעמד הכנסת בעיני הציבור. הכנסת היא איננה עיר מקלט לנאשמים, חוק חסינות הוא אינו הדרך והוא אינו הנתיב שבה הנאשמיםצריכים לכלכל את צעדיהם ". יריב לוין מהליכוד אמר במליאה: " יש פה גם תקדים מסוכןמאוד של פליליזציה של הליך החקיקה באופן שפוגע בדבר שהוא בליבת העבודה של חברי הכנסת, ובעצם יוצר מציאות שמעמידה את כולנו כאן במתחם סיכון בלתי סביר לחלוטין". ח"כ יאיר לפיד אמר בדיון במליאה: "אנחנו שוב מתכנסים כאן לדבר על זה שחבר קואליציה שחשוד בפלילים הולך לבית משפט. בשביל זה אנחנו חברי כנסת? כל מה שנשאר לנו זה ראש ממשלה שמעדיף מיטה אחת, מיטה אחת, במטוס הפרטי שלו על אלף מיטות בטיפול נמרץ". ח"כ מיקי זוהר הגיב לח"כ לפיד: "הטהרנות והצדקנות שלך מר לפיד באמת חוצה גבולות. היא גם כלכך צבועה ברמות שקשה לתאר. אצלך במפלגה יושבים אנשים שרק אתמול פורסם לגביהם בערוץ 13 תחקיר מאוד מעניין על פרשת הדלפות שהיה מעורב בהם היועמ"ש והרמטכ"ל. ועל זה אתה לא מדבר, זה נקי. בני גנץ, יש סיפור מאוד מעניין, פרשת הממד החמישי, איש לא רוצה להזכיר. אתם הצדקניםהגדולים אתם הישרים אתם הטהורים, אבל אתה יודע מה ההבדל בינינו יאיר? שאנחנו לא טהרנים ולא צדקנים, אנחנו משאירים את הכל בידי הציבור, זה כל ההבדל." ח"כ גדעון סער מהליכוד אמר במליאה: "חסינות חברי כנסת זה עיקרון שקבוע בחוק יסוד, זה מכשיר של הגנה על בית המחוקקים. היום בפעם הראשונה אני מצביע בעד הענקת חסינות. אני עושה זאת בלב שלם כי לפי מיטב הכרתי זה מקרה מובהק שבו חלה חסינות מהותית". יושב-ראש כחול לבן בני גנץ אמר בכנס התנועה הקיבוצית שיפעל להעביר את ההחלטה על חסינות חברי כנסת לוועדה מקצועית. "אני מתכוון להפוך את בקשת החסינות של ח"כ חיים כץ לבקשת החסינות האחרונה שבה דנה כנסת ישראל", קבע. "עצם הדיון של חברי הכנסת בחסינות חבריהם הוא פתח לשחיתות וליצירת קליקה שביכולתה להפוך את בית הנבחרים לעיר מקלט לעבריינים. אקים ועדה של אנשי מקצוע, אישי ציבור וחברי כנסת לשעבר שתקבל החלטה עניינית ומקצועית", הוסיף. על-פי כתב האישום, באוקטובר 2010, ביוזמתו של איש שוק ההון מוטי בן-ארי, הניח כץ על שולחן הכנסת הצעת חוק פרטית - תיקון 44 לחוק ניירות ערך - שנועדה להביא לשינוי בסדר הנשייה של חברות המצויות בחדלות פירעון, כך שבעלי אג"ח "רגילים" יקדימו את בעלי השליטה בחברות. הדבר עשוי להביא לכך שבאופן מעשי, בעלי השליטה לא יקבלו בחזרה את חובות החברות כלפיהם. בדיון בוועדה טען היועמ"ש מנדלבליט כי יש לדחות את בקשת החסינות של כץ בנימוק שלא מתקיימת לגביו "אף אחת מארבע העילות המפורטות בחוק חסינות חברי הכנסת". לדבריו, מעשיו של כץ היו חריגים ביותר, הן משום שהסתיר את מניעיו והן משום שהם נועדו לקדם אך ורק את האינטרסים האישיים שלו. כץ תקף את מנדלבליט בדיון בוועדה ואמר: "בנית סיפור דמיוני, אלף לילה ולילה. אני שומע דברים שלא היו. פגעת בבריאות שלי. אני בן אדם ישר, לא שיקרתי בחיים שלי ומילה שלי, היא מילה ופה עושים אותי שקרן".