משרד הבריאות לא יוכל להשתמש באמצעי המעקב של השב"כ כדי לאתר חולי קורונה, אם הכנסת לא תקים בתוך חמישה ימים את הוועדות הדרושות כדי לפקח על שימוש זה. כך קובע (יום ה', 19.3.20) בית המשפט העליון. בג"ץ גם מעמיד בסימן שאלה את ההכרזה על מצב חרום בשל הקורונה, שהיא הבסיס לכל הצעדים שנקטה הממשלה - כולל הסגר החלקי שהוטל הערב.
אם הוועדות - בעיקר ועדת החוץ והביטחון - לא יוקמו עד 24.3.20 בשעה 12:00, לא ניתן יהיה להשתמש באמצעים אלו מאותו מועד ואילך. גם עד אותו מועד, האמצעים יופעלו רק כדי לאתר את מי ששהו ליד מי שאובחנו כחולים בקורונה, בהתאם להנחיות המסווגות שהציגה המדינה בפני בג"ץ.
הנשיאה
אסתר חיות, המשנה לנשיאה
חנן מלצר והשופט
נעם סולברג הורו למדינה להתייחס לשלוש סוגיות להן טרם הספיקה לתת מענה: האם הממשלה והכנסת יכולות להכריז על מצב חרום גם שלא מסיבות ביטחוניות, האם השב"כ יכול לפעול גם בתחומים שאינם נוגעים לביטחון המדינה והאם ניתן לפגוע בזכויות יסוד (במקרה זה - הזכות לפרטיות) מכוחן של תקנות לשעת חרום. על המדינה להתייחס לשאלות אלו עד 22.3.20 בשעה 17:00, ולאחר מכן יחליט בג"ץ על המשך הטיפול בעתירות.
העתירות נוגעות לתקנות לשעת חרום שאישרה הממשלה בתחילת השבוע, ולפיהן יופעלו אמצעי מעקב של השב"כ כדי לאתר חולים קורונה ומי שהיו בסביבתם. העותרים טענו, כי הממשלה חרגה מסמכותה בהתקנתן, וכי לא ייתכן להתקין אותן כאשר - בשל התוהו ובוהו הפוליטי - אין בכנסת מי שיפקח עליהן ועל ביצוען. חיות אמרה בתום הדיון, כי אכן האמצעים שבידי השב"כ הם הטובים ביותר הקיימים, אך מתעוררות שאלות חוקתיות מהותיות לגבי השימוש בהם לצורך הקורונה.