ועדת הכספים הזמנית אישרה (יום ג', 24.3.20) העמדת ערבות מדינה בכחצי מיליארד שקל, שיעמידו לטובת העסקים הלוואות בסכום של 4 מיליארד שקל נוספים, בתנאים משופרים. לצד כך, קרא ל
ממשלה יו"ר הוועדה הזמנית, ח"כ
עודד פורר, להציג עד ליום חמישי תוכנית כוללת לסיוע למשק על נגזרותיו השונות, ולפעול כגוף אחד ללא כותרות היוצרות תבהלה בציבור: "אנחנו חייבים לייצר יציבות בתוך אי-היציבות הקיימת", אמר. חברי הוועדה קראו לחשב הכללי להגביר את קצב מתן ההלוואות ולהקטין משמעותית את הביורוקרטיה סביבן.
במסגרת ההליך לאישור העמדת ערבות מדינה לקרן הסיוע הייעודית לעסקים בשל התפשטות נגיף הקורונה, אישרה הוועדה העמדת ערבות מדינה בסך 480 מיליון שקל לבנקים שיעמידו הלוואות לעסקים, במסגרת צעד ראשון של פעילות קרן הסיוע הייעודית לעסקים בשל התפשטות נגיף הקורונה. הערבות תעמיד לרשות הקרן 4 מיליארד שקל למתן הלוואות לעסקים שנקלעו לקשיים.
קרן הסיוע הייעודית שהוקמה תסייע לעסקים שנקלעו לקשיים תזרימיים כתוצאה מהשפעות התפרצות נגיף הקורונה. בקרן בוצעו התאמות על-מנת לאפשר לעסקים נוספים לקבל הלוואה בערבות מדינה, נוסף על אלה המקבלים סיוע מהקרן לעסקים קטנים ובינוניים בערבות המדינה אשר גם במסגרתה בוצעו התאמות למצב.
כך ההתאמות בקרן החדשה יאפשרו גם לבנקים להרחיב את כמות וסך היקף ההלוואות שיועמדו לעסקים, ויקלו ככל שניתן על הקושי התזרימי שעסקים מתמודדים איתו בתקופה זו. במסגרת זו, יוקצו לפעילותה של הקרן הייעודית 4 מיליארד שקל, זאת כאשר המדינה תקצה לבנקים שיצטרפו להעמדת הלוואות במסגרת הקרן הייעודית, 480 מיליון שקל. סך הכל הוצג בדיון כי לטובת הלוואות לעסקים אלה, בערבות המדינה, מועמדים 6 מיליארד שקל בקרנות השונות.
במסגרת הדיון, הציג החשב הכללי את יתרונות המסלול, ונדרש מצד חברי הכנסת והקהילה העסקית לשיפורים הדרושים. חזקיהו התבקש על-ידי יו"ר הוועדה הזמנית לפעול לקיצור סד הזמנים של מתן הלוואות, והשיב כי ישנה השתדלות לעניין כך, כולל מתן הלוואות גישור עד למתן אישור להלוואות. נציג איגוד המלונות ציין הענף קורס לגמרי, וכי ההלוואות המוצעות לא מספקות והענף לא ישרוד את המשבר ללא סיוע משמעותי יותר. עסקים קטנים הציגו כי הם זקוקים להלוואות קטנות יחסית אך מיד, והביורוקרטיה מקשה על כך. החשב,
רוני חזקיהו, השיב כי תוכנית סיוע לעסקים גדולים יותר, בעלי מחזור של למעלה מ-400 מיליון שקל, תוצג בתוך מספר ימים, וציין כי מענים שונים מקודמים, כולל קיצור הביורוקרטיה, מענה למלכ"רים, וקיצור משך ההמתנה להלוואות.
יו"ר הוועדה קרא לממשלה לייצר יציבות למשק ולהציג בפני הוועדה עד ליום חמישי תוכנית סדורה למשק, על נגזרותיו השונות: "אי-אפשר להמשיך לנהל את המשבר ככה. הממשלה חייבת להתאפס ולנהל את המשבר בצורה מסודרת, גם במישור הכלכלי. עולם המס, המלכ"רים, העסקים הקטנים והבינוניים, העסקים הגדולים יותר, אני דורשים שתביאו בפנינו תוכנית מלאה ביום חמישי. לייצר כמה שיותר ודאות לעסקים בתוך אי-הוודאות הקיימת הזו, יכול להיות שיהיו תיקונים בהמשך, אך יש להתוות דרך ברורה".
פורר פתח את הדיון התייחס למינויו בעת הזו, וקרא לממשלה לקדם במהרה תוכנית לסיוע למשק הישראלי נוכח משבר הקורונה: "לנהל ולהפוך ליו"ר בוועדה בתקופה זו זה לא עניין פעוט, מדובר באחת התקופות המורכבות במדינת ישראל מבחינה כלכלית. החשיבות היא קודם כל להכריח את הממשלה לקבוע סדר יום לטיפול במשבר. בפתח דבריו הודה לח"כ
משה גפני יו"ר הוועדה היוצא, שהחרים את הדיון. "אני פונה לכל חברי הוועדה, אלה שכאן ואלה שלא כאן, אלה שמסרו שמות ואלה שלא מסרו. מרגע שהוקמה הוועדה תשאירו את החרמות בצד, הפעילות הזו היא חובה. אני מצפה שכל הסיעות יכנסו מתחת לאלונקה ויתנו כתף. מטרת הוועדה היא לטייב את עבודת הממשלה, שהתוצרים יביאו תקווה למשק הישראלי בתקופה בלתי אפשרית. האחריות הזו על כל חברי הכנסת.
"אנחנו במשבר ריאלי שעלול להשפיע על המערכת הפיננסית, כדי לא להגיע למצב שכל הכלים נשברים, אנחנו צריכים תוכנית והגדרת מטרות, צריך לסיים את עידן אי-הוודאות הכלכלית בישראל ככל האפשר. אי-ודאות גם מבחינת מי מנהל את האירוע מבחינת הממשלה מבחינה כלכלית, כל אחד בממשלה תופס פוזיציה ותופס כותרת, צריך לסיים את המצב הזה. מטרת הוועדה לייצר ודאות עד כמה שאפשר. אי-אפשר לפעול מיום ליום, זה משבר שילווה אותנו תקופה ארוכה.
"לא ייתכן שאיש לא יידע מה תוכנית הממשלה למחר. לא ייתכן שאנשים ממתינים ערב-ערב ל-9 בערב לראות את מסיבת העיתונאים עם ראש הממשלה, ויידעו מה יעלה בגורלם. צריך לתת תקווה וקמצוץ של ידע מה יקרה מחר למגזר העסקי. על כתפיהם הם נושאים את הכלכלה הישראלית, הם הובילו את הסטארטפ-ניישן, זה השלב שהממשלה צריכה להחזיר, ולהיות שם בשביל העסקים הקטנים והבינוניים. יש הבדל בין עסק בירידה לעסק שקרס, אנחנו נתעקש לקבל תוכנית מהממשלה, איך שומרים על המשק כגחלים לוחשות, שכאשר יסתיים המשבר, הרוח תבעיר את האש מחדש. יש לוועדה כלים, לא ניתן מקום למריחה, יהיו לוחות זמנים. בישיבה שאני מתכוון לקיים ביום חמישי, לפחות תציג הממשלה את עיקרי התוכנית שלה. חייבים לייצר מסלול כללי לעסקים ולציבור, אם הממשלה לא תעשה את הזה, הוועדה תציג תוכנית.
"לא יהיה פה סיוע בלי מחשבה על המימוש מצד הממשלה, לא ניתן מקום לכותרות, אתם חייבים לייצר רשת ביטחון לעסקים הקטנים. האנשים שנושאים בנטל חייבים לדעת שיש להם רשת ביטחון. העצמאי מוצא עצמו תלוש. אני שב וקורא לכל חברי הכנסת, לקחת חלק במאמץ", סיכם פורר.
ח"כ אורית פרקש הכהן (כחול לבן): "אנחנו מבקשים לדעת מה קורה, לא טלאי על טלאי, גיליתי ש-11 מיליון שקל שהובטחו לעסקים בנהריה בעקבות השטפונות לא הגיעו אליהם, ועכשיו הם עומדים בפני הקורונה. אני קוראת למצוא מתכונת לוודא יישום החלטות והבטחות בוועדה הזו".
ח"כ
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): "אנחנו בפני משבר שאין אדם שלא נפגע ממנו, אנחנו צריכים להקשיב לזעקה האותנטית של שכירים, עסקים קטנים, אנשים שלוו מהבנק ולא יכולים להחזיר, אנשים עם תשלומי ארנונה מצטברים. בחלק ממדינות אירופה המערבית, המדינה מגנה עליהם בכל דבר. גם כאן יש צורך בערבות ההדדית. שמתם לב שיש רק 4 או 5 חולי קורונה במגזר הערבי, זה מחשיד, כנראה לא מבצעים מספיק בדיקות".
ח"כ
אופיר סופר (ימינה): "יש לנו אחריות לייצר אחריות באירוע הזה. חשוב לנהוג בעת הזו באחריות ובענייניות. אני מצפה לכך מכולם, מימינה, מכחול לבן, מ
ישראל ביתנו וחברי מגוש הימין. מאתמול יש עלייה יש מאות חולים ואנו לא יודעים איך המציאות הזו תתגלגל. יכול להיות שזו פונקציה במספר הבדיקות אבל גם יכול להיות אחרת. סדר היום הוא ממש לא ענייני. כולל התהליכים שכחול לבן מובילים - כן נתניהו לא נתניהו. השתנה סדר היום. דיברתי עם לא מעט ח"כים מכחול לבן. המציאות השתנתה. 3 הרמטכ"לים צריכים להיזכר שיש כזה דבר הערכות מצב, הגיע הזמן לשנות תוכניות ולגלות מנהיגות. האמירה תופסת לכל הצדדים. נגיד ש-20% נהיה ביום כיפור בעוד שבועיים - נוכל אח"כ לעצור את הטלטלה הזאת? צריך להקים ממשלת חירום. צריך לשים את כל הסיפור של נתניהו בצד עכשיו".
ח"כ
מיקי לוי (כחול לבן): "אני מודה ליו"ר היוצא, ח"כ משה גפני על כל פועליו ומעשיו החשובים, אני קורא לו להביא את הניסיון המאוד חשוב שלו לסיוע הוועדה. לצד כך אני קורא ליוזמה חוקית להגדלה בחוק של הגרעון של מדינת ישראל, כדי שנוכל להזרים כספים למשק, כדי שנוכל להניע את הכלכלה. כך נוכל להביא מקור תקציבי אמין ויציב לשם כך. בנוסף יש לבקש מהשלטון המקומי לדחות את הארנונה לעסקים קטנים. אני מבקש לדחות את גביית המע"מ בין חודשיים לשלושה, מאיפה העסקים ישלמו את התשלומים? מה בוער עכשיו? כך גם מס הכנסה, יש ליזום דיון עם רשות המיסים, היא המפתח לכל הסיוע שלנו לעסקים קטנים, בינוניים ואפילו גדולים. יש לאחד את עולם המס לשנתיים, זה יאפשר את דחיית החובות, ויתן אפשרות לעסקים".
ח"כ מטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): "אני מבקש מהוועדה וממשרד האוצר ומכל הממונים באוצר להתחשב במציאות הכלכלית של היישובים הערביים. אני מבקש להקצות הלוואות מיוחדות כי יש שם באמת מצב ייחודי - זה מנוע הכלכלה העיקרי במגזר. אנו באים לתקופה עם אי-ודאות כלכלית וצריך להתחשב בזה מעכשיו. אני מבקש שכ-20% מהקרן יוקצו לעסקים שלהם. אני מבקש להנגיש את המידע של משרד האוצר לערבית".
ח"כ
אבי ניסנקורן (כחול לבן): "יש לנו הרבה פניות ממלכ"רים שתוהים אם יש להם גם זכאות. אני מבקש התייחסות".
דברי החשב הכללי, רוני חזקיהו, ששודרו במסגרת שיחת וידאו אל שני אולמות הוועדה בהם התקיים הדיון נוכח המגבלות: "ציפינו לפתיחת ועדת הכספים, והמתנו לכך. לעניין קרן הסיוע הייעודיות בה אנו דנים ואותה אנו מבקשים שתאשרו, כבר בתחילת מרס הבחנו בהשפעה מידית על הכלכלה, ממשקי הבית ועד למגזר העסקי הגדול. פעלנו במסגרת הקרן לעסקים קטנים ובינוניים, לקחו את היתרה שהייתה בידנו והפעלנו קרן מידית של 2 מיליארד שקלים, והסטנו אותה למסלול מיוחד לנפגעי הקורונה, לעסקים קטנים ובינוניים. כבר בימים האלה, נכון לאתמול, הקצב גדל בכ-300 בקשות ביום. זה אומר שהעסק עובד, נרחיב יותר מאוחר אודות הביורוקרטיה שחתכנו כדי לאפשר מענה בזמן קצר יותר. אנחנו פונים אליכם היום כדי לאשר קרנות נוספות. התנאים החדשים שאנו מבקשים לאשר, הם תנאים משופרים משמעותית לעומת הקרן שכבד עובדת, ומה שיאושר יחול למפרע על הקרן שהתחילה לעבוד מתחילת מרס.
"אנחנו מבקשים 4 מיליארד שקל לצרכי הלוואה באמצעות הקרן, אותם נחיל דרך אישור ערבות של 480 מיליון שקל, ואז נבקש מכם לאשר סכומים נוספים. סה"כ יעמדו לרשותנו בזמן הקרוב כ-6 מיליארד, ככל שננצל ונראה שיש צורך, נפנה אליכם שוב לעניין הזה. הבקשה היא לאישור הערבות בגובה 480 מיליון שקל כאמור. המדינה נושאת בסיכון במסגרת זו, אנחנו לא מזהים מחנק אשראי, אך ככל שנדע להשתתף בסיכון של הבנקים, אנו מאמינים שהברז של האשראי יפתח".
רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים: "הקרן הזו תיבחן לא בזה שהיא קמה, אלא שהיא מחלקת את הכסף, שתוך כמה ימים היא תגמור את הכסף. חלקו את הכסף, אם יקימו קרן והיא לא תחלק, לא עשינו כלום".
דובי אמיתי, יו"ר המגזר העסקי: "ערכנו המון שיחות, הורדנו הרבה חסמים, ההליכים שבוצעו הולכים לתת מענה ראוי. הנשיאות מתואמת עם המערכת הבנקאית, אנחנו חושבים שערבות של 10 אחוז של הלווה היא ערבות ראויה".
ח"כ מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): "יש לנו בעיה מקדימה עם התנהלות הבנקים מול המגזר הערבי, אם אני מעביר את החשמל שלי מכפר מרר לכרמיאל, אני מקבל תנאים טובים יותר. יש מדיניות מובנת, שסניף בישוב ערבי מקשה את התנאים. אני שואל את החשב אם יש דרך לכפות על הבנקים לא להפלות את הישובים במקרה כזה".
ח"כ אורית פרקש הכהן: "יש לי מספר שאלות בנוגע לקרן: אשמח לתפיסה כללית, למה העדפתם ללכת על המודל הזה, בו הגוף העסקי עובד מול הבנק, אומנם בגיבוי ממשלה, אך העבודה מול הבנק. האם שקלתם חלופה בה האזרח מקבל הלוואה מהממשלה? כרגע יש נטל גדול מאוד על האזרח. שמעתי גם שההלוואות לא משופרות יותר לעומת הקרן הקיימת, האם בדקתם זה?".
איריס שטארק, נשיאת לשכת רואי החשבון בישראל: "לא נדחו לצערי תשלומי המיסים, דבר שנעשה בכל המדינות. בנוסף אני חושבת שצריך להסיר את 5% הערבות הנדרשים במסגרת הקרן לגמרי".
אמיר חייק, נשיא התאחדות המלונות: "אנחנו הענף שחטף הכי קשה, 95 אחוז מהמלונות נסגרו, הקרן המוצעת זה אולי פלסטר בשבילנו מול הקורונה. מבקשים מאתנו תוכנית עסקית כדי ללמוד על מצבנו, זה עצוב. המדינה והממשלה, חייבים לפעול באגרסיביות רבה יותר, ובפעילות הרבה יותר משמעותית בתזרים רחב למשק. במצב הנוכחי לא יהיה ענף אחרי המשבר, אנחנו לא רואים שום תזוזה. אם מישהו רוצה ענף תיירות אחרי המשבר הזה, הוא צריך לפעול מהר".
ח"כ
מיכאל ביטון: "אני מבקש לשאול את החשב, אחת הבעיות הגדולות הן של עמותות שיש להן התקשרויות על בסיס תקציב שנתי של הממשלה, מדובר באלפי עמותות שגם מפסידות הכנסות מפעילות כחוגים וכדומה. יש גם הקטנה של תרומות. האם החשב יכול לשקול הקדמת מימון רבעונית או חצי שנתית, לאותן עמותות שיש להן הסכמים קיימים עם הממשלה, כדי לעזור להם לצלוח את המשבר?".
החשב חזקיהו השיב לשאלות השונות: "לעניין העמלות, יש אפס עמלות בקרן, לשאלת ח"כ שחאדה – אין קריטריונים מיוחדים בבקשה מהקרן, צריך להצהיר רק שנפגעת במשבר ושיש לך צורך ותקבל סיוע. הסיוע לכולם, ללא קשר לענף מסוים. לשאלת ח"כ ביטון - במסגרת הקרן הנוכחית יהיה לנו מסלול לעמותות, למלכ"רים, נתנו שם הקלות אחרות מותאמות. לשאלת רון תומר – אנחנו בשלבי בנייה ונבוא עם תוכנית, כרגע אנחנו מציגים סיוע לעסקים במחזור של מ-0 עד 400 מיליון, אנחנו בונים עכשיו משהו ל-400 מיליון פלוס, זה נעשה בתאום עם הבנקים וכולם, נגבש את העניין הזה, אנחנו בשלבים מתקדמים.
לשאלת ח"כ פורר מתי יוקם הסיוע לעסקים במחזור של למעלה מ-400 מיליון ש"ח, השיב חזקיהו כי "מדובר בסדר גודל של ימים".
לשאלת ח"כ מיקי לוי לעניין משך הזמן עד לאישור הלוואה במסגרת מסלול הקרן, השיב חזקיהו כי הזמנים קוצרו משמעותית והם עומדים על בין 5 ל-9 ימים, כאשר הדגש הוא לכיוון 5 ימים. פורר ציין כי הדבר אינו מספק: "מעכשיו ועד פסח יש 10 ימי עבודה, הלו"ז של 9 ו-10 ימים, 9 ימי עבודה, משמעותו שבועיים.
חזקיהו: "אנחנו מקצרים את הזמנים ל-5 ימים וממשיכים לקצר אותם. בנוסף אנחנו נאפשר לבנקים לתת את הכסף עוד לפני שתהייה תשובה בהלוואת גישור, זה מן הסתם לא יהיה על 100 אחוז, אבל הם יראו את הכסף. 5 ימי עסקים זה שבוע, אני לא יכול להתחייב לזמן קצר יותר. כולנו נשתדל לקצר. הרעיון שלי כרגע הוא לתת מענה בהלוואת גישור".
חזקיהו הציג עוד כי לקרן מוגשות 300 בקשות ביום, לשאלת ח"כ פורר כמה נדחו וכמה קיבלו, השיב החשב כי אין לו תשובה, וכי יקח כמה ימים עד שיגבשו נתונים.
מספר בעלי עסקים הציגו כי בניגוד לעמדת החשב, בשטח דרשו מהם הבנקים להציג תחזיות להמשך השנה, ולא הסתפקו בהצרה בדבר פגיעה נוכח וירוס הקורונה. בתגובה דרשה הוועדה נתונים לעניין כך, והחשב השיב כי יבקש שדברים כאלה יוצפו מהשטח על-מנת שיטופלו.
אביב שזירי, יו"ר התאחדות גני אירועים ואולמות: "ממחזור של 11 מיליארד ש"ח בשנה, אנחנו סגורים ב100%. יש קריסה כלכלית. יש לנו צרות במיליארדים - עובדים, שכירויות. כל מה שנוגע לחובות: אתם צריכים לבטל או לדחות. מס הכנס, מע"מ, אולי גם לתת מענק . במדינות מתפתחות אחרות זה מה שקורה. אני פונה אליכם, זוהי שעת המבחן שלכם. אם סגרתם לנו את העסק- איך אתם מצפים שנמשיך כרגיל?!". פורר: "ההערה שלך נכונה לחלוטין. לא יכול להיות שעסק סגור וישלם ארנונה ותשלומים אחרים כרגיל".
יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "אני פונה לממשלה: דבר ראשון, תפסיקו לברבר. תמנו גורם אחד שיוציא הודעות. לא יכול להיות שכל אחד מוציא את הציבור למקלטים. לא יכול להיות כזה חוסר בהירות. הממשלה חייבת להתאפס על עצמה. אנחנו חייבים וודאות בתוך אי-הוודאות הזה, ניתן לשנות דברים בהמשך, אך חייבים להציג תוכנית ולהתוות דרך ברורה. הדרישה לנו בנושא הזה היא להציג תוכנית ביום חמישי. ב-22 בחודש משרד רה"מ ביקש תוכנית כלכלית מהאוצר ונתן לכך 48 שעות, הזמן הזה חלף. ביום חמישי ב-10 תתכנס הוועדה ואני מבקש שיהיה נציג שיפרט את תרחיש הייחוס של הממשלה. אזרחי ישראל צריכים להכיר את התוכנית הכלכלית, כי גם הם צריכים לבנות תוכנית כלכלית. ארנונה, מיסים, הכל. כולל המגזרים השונים. אני מצפה שעד יום חמישי היא תוצג. נקיים דיון עם החשב למעקב. לעניין התוכנית שאנו מאשרים, אנו נדרוש להפריד בין מסלולים. אם עסק של קוסמטיקאית צריך תזרים לחודש, הוא לא יתקיים אם ימתין תקופה שעסק גדול יותר יעמוד בה. אנחנו נבקש מסלול הפרדה, של עד 150 אלף שקל, וזה גם ישרת את בנקים. אני מבקש פירוט על מסלול העמותות. כך גם פירוט לגבי יתר המסלולים, אני רוצה לקבל דוח. וכן נתונים כמה הלוואות אושרו וכמה נדחו. אני מבקש קיצור ל-5 ימים, לא 9 ימים בזמן ההלוואות. לגבי עסקים עם מחזור מעל 400 מיליון שקל - אני מבקש לפשט את הטפסים. אני פונה לעסקים שנתקלים בקשיים ביורוקרטים- תפנו לוועדה שתעזור. בנושא הערבות האישית - הייתה התייחסות די ברורה. כן צריך לבחון כדי לראות איך מפחיתים את הערבות האישית ככל שניתן. התוכנית שתוגש בחמישי תכלול גם את עולם המס. היעד שלנו כוועדה הוא לייצר כמה שיותר וודאות לעולם המלא אי-הוודאות הזה".