6.6 מיליון אמריקנים נרשמו בשבוע האחרון כדורשי עבודה - בדיוק כפליים מאשר בשבוע שעבר. כך מוסר (יום ה', 2.4.20) משרד העבודה הפדרלי. כמו בישראל, מדובר על מי שנשלחו לחופשה או לחופשה ללא תשלום בשל הקורונה ולא במי שפוטרו, אך הנתונים מלמדים על היקף השיתוק של המשק האמריקני.
למרות נתון זה, המסחר בבורסות בניו-יורק נפתח בעליות של כ-0.5% במדדים העיקריים. הבורסות בפריז, לונדון ופרנקפורט יורדות בשיעורים של 2%-1%, ואילו בבורסה בתל אביב הסתיים יום המסחר בירידות של פחות מ-1%. מחיר הנפט שוב מזנק: הברנט עולה ב-7.5% ל-26.60 דולר לחבית, והנפט מטקסס - ב-8.3% ל-22 דולר.
עד לשבועיים האחרונים, השיא במספר דורשי העבודה החדשים בשבוע אחד נרשם בשנת 1982 והיה 695,000. בחודש פברואר, ערב המגיפה, עמדה האבטלה בארה"ב על 3.5% בלבד - השיעור הנמוך ביותר מזה 50 שנה. אם השיתוק של המשק יימשך עוד חודש-חודשיים, שיעור המובטלים הרשמי עלול להגיע עד כדי 20% - שיעור דומה לזה של השפל הגדול בשנות ה-30. עם זאת, כאמור, יש לשים לב לכך שמדובר בנתון סטטיסטי-רשמי ולא בהכרח בשיעור אבטלה בפועל.
היבט משמעותי במיוחד של היקף החל"ת הוא שלמעלה ממחצית מן האמריקנים מבוטחים בביטוח בריאות דרך מעסיקיהם, והם מאבדים את הכיסוי ברגע בו הם מפוטרים או יוצאים לחל"ת. לכן, דווקא בעיצומה של מגיפה רחבת היקף וקטלנית, מיליונים רבים של אמריקנים מאבדים את הביטוח - מה שעלול להוביל את חלקם להימנע מלפנות לטיפול אם יחלו בקורונה.
הממשל מנסה לעודד את העסקים הקטנים שלא להוציא את עובדיהם לחל"ת, באמצעות הלוואות בערבות ממשלתית בהיקף של מאות מיליארדי דולרים. ההלוואות יהפכו למענקים (דהיינו הממשל יפרע אותן) ביחס ישיר למספר העובדים שהלווים ימשיכו להעסיק: תעסוקה מלאה תביא ל-100% מענק וכן הלאה. אולם צעד זה - חלק מחבילת הסיוע הענקית למשק - טרם הופעל, וכאמור הוא מיועד לעסקים קטנים ובינוניים (עד 500 עובדים). לכן, טרם נראית השפעתו על מספר הנשלחים לחל"ת.