ח"כ
ינון אזולאי (
ש"ס) פנה (יום ג', 7.4.20) לשר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים,
אופיר אקוניס, וביקש ממנו לתקן תקנות לשעת חירום אשר יעמידו את שיעור דמי האבטלה של עובדים שהוצאו לחל"ת והשתכרו שכר מינימום בשיעור שכר מינימום. זאת, על-מנת שהעובדים הללו יוכלו להתקיים ב
כבוד עד שייקלטו במקום עבודה חדש.
על-פי שקלול של נתוני ההכנסה של הביטוח הלאומי אחד מתוך שלושה עובדים בישראל משתכר שכר מינימום או שכר שקרוב מאוד לשכר המינימום. כלומר מעל מיליון עובדים מרוויחים שכר מינימום. שכר מינימום מוגדר כשכר עבודה הנמוך ביותר שהמעסיק צריך לשלם לעובדיו, בין אם לחודש עבודה, יום עבודה או שעת עבודה. המטרה המרכזית של שכר מינימום היא להבטיח לכל עובד שכר מינימאלי בכל מצב, ולהגן על עובדים שעלולים להיות מנוצלים על-ידי מעסיקים גם בגלל מצבים של אבטלה גואה, בהם עובדים מוכנים לעבוד בכל שכר. אי-אפשר להתנות או לוותר על שכר מינימום, כלומר גם אם עובדים מסיבה זו או אחרת מסכימים להשתכר פחות משכר המינימום, חובתו של המעסיק לשלם להם לפחות שכר מינימום.
לדברי ח"כ אזולאי, אחת ההשלכות הישירות של המצב הכללי עקב התפשטות נגיף הקורונה, היא אובדן מקום העבודה של עובדים רבים. "הפגיעים ביותר מבין העובדים, הם קבוצת אוכלוסייה המשתכרת שכר מינימום ואף פחות מכך ומטה לחמם נגדע נוכח משבר הקורונה", כתב לשר אקוניס.
אזולאי הציע לקבוע בתקנות לשעת חירום כי שיעור דמי האבטלה של עובדים שהוצאו לחל"ת והשתכרו שכר מינימום יהא שכר מינימום שתכליתו היא "להבטיח קיום מינימלי לעובד. התכלית היא שאדם העובד למחייתו ישתכר לפחות שכר מינימלי לקיומו. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו מבטיח מינימום של קיום אנוש. ובהתאמה, ככל שעובד השתכר פחות משכר מינימום, אז שיעור דמי האבטלה יהא בהתאם לשכר שהשתכר בפועל ולא פחות מכך".
"תקנות אלה עולות בקנה אחד עם הצעדים בהם נקטו מדינות מפותחות כחלק מהיערכותן למאבק בנגיף הקורונה והקטנת הפגיעה בכלכלה ובעובדים. כך, נקטו המדינות בצעדים שונים להגדלת הסכומים המשולמים לחסרי הכנסה או בעלי הכנסות נמוכות שהוצאו ממעגל העבודה ובהם מתן מענק או קצבה נוספת בנוסף לתשלום דמי האבטלה או הגדלת הקצבאות", ציין במכתבו לאקוניס והוסיף כי תקנות אלה עולות בקנה אחד גם עם צרכי העובדים והפגיעים ביותר שבהם למקור מחייה בתקופה בה ההוצאות של משקי הבית עולות נוכח חג הפסח שיחול מחר.