מגיפת הקורונה תוביל לירידת התוצר העולמי בשיעור של 2% בכל חודש של הגבלות בהיקף הנוכחי - צופה ארגון
OECD בתחזית מעודכנת שהוא מפרסם (יום ב', 6.4.20). הארגון - בו חברות הכלכלות המפותחות ובהן ישראל - מדגיש, כי מדובר בהשלכות הישירות ולא בנזק ארוך הטווח שתגרום המגיפה.
לדברי OECD, אופיו של המשבר מקשה ליצור הערכות מדויקות, אך ההערכה היא שהפריון יצנח השנה בשיעור של 25%-20% ושהוצאות הצרכנים יקרסו ב-33% - שיעורים ניכרים בהרבה מאלו של המשבר הפיננסי ב-2008. הארגון מציין, כי הערכות אלו - למרות הקושי הטמון בהן - עולות בקנה אחד עם אלו המתגלות בסקרים במגזר העסקי, מנתונים שוטפים ומהשלכות הקורונה על סין המהווה אבן בוחן ליתר העולם.
גם כאן, מדובר רק בהשלכות המיידיות של ההסגר והמגבלות, ולא על ההשלכות של קריסת עסקים, פיטורי עובדים והסטת תקציבי ענק למאבק במגיפה ובהשלכותיה. הערכות אלו גם אינן מביאות בחשבון את השאלה באיזה קצב יוסרו המגבלות ומתי יחזור הציבור לצרוך מוצרים ושירותים - שאלה קריטית נוספת לגבי השלכות הקורונה. OECD אומר בהקשר זה, כי תהיה חשיבות רבה לאפקטיביות של הצעדים שנוקטות הממשלות כדי לסייע לעובדים ולעסקים - משום שהללו הם אשר בסופו של דבר יניעו מחדש את גלגלי הכלכלה, ולכן מצבם האישי יהיה בעל השלכה מכרעת על קצב ההתאוששות.
עוד מצביע OECD על פגיעה קשה במיוחד בענפים האחראים ל-40%-30% מן התוצר ברוב המדינות: תיירות, מלונאות, עיצוב שיער, תיווך נדל"ן, מסעדות, בתי קולנוע, בנייה שאינה חיונית וציוד תחבורה. בהתחשב בכך שלחלק מן הענפים הללו ניתנו הקלות, נראה שהמדובר בפועל בפגיעה משמעותית ב-25%-20% מן התוצר ברוב המדינות. במבט עולמי, ההשפעה הכוללת של סגירת עסקים תוביל לירידה של לפחות 15% בפריון; הירידה החציונית תהיה 25%. יהיו הבדלים בין המדינות לנוכח משקלו של כל ענף בכלכלותיהן ובהתאם להתמשכות המגבלות.
גישה שנייה לבחינת ההשפעות היא בחינת צד ההוצאות: איתור הענפים הסופגים את הפגיעה הקשה ביותר בהיבט הלקוחות. גישה זו מובילה את OECD למסקנה, כי יהיו ענפים שיאבדו מחצית מהכנסותיהם ואף כאלו שיאבדו את כולן. בצד של הפגיעה הקשה ביותר מצויים הלבשה והנעלה, ריהוט לבית, חבילות נופש, רכב ועיצוב שיער. ירידות חדות צפויות בהוצאה על תחבורה, מסעדות, מלונות ונופש.
צריכת מוצרים חיוניים לא תיפגע. התוצאה של כל אלו עלולה להיות צניחה של שליש בצריכה ברוב הכלכלות המתקדמות. עם זאת, מציין OECD, ההשפעה של הירידה בצריכה אינה מורגשת במלואה בתוצר, שכן היא מתקזזת בירידה בייבוא (ולפיכך בעלייה יחסית בחלקו של התוצר המקומי) ומשום שהיא מהווה 75% מן התוצר במדינות G7, כך שנותרים 25% נוספים שאינם מושפעים ממנה.