ועדת הכנסת להתמודדות עם נגיף הקורונה קובעת במסקנות הביניים שלה כי קיים כשל מחשבתי וארגוני בקבלת ההחלטות הממשלתית בכל הנוגע להתמודדות עם משבר הקורונה. בין היתר ציינה כי במשך חודשיים שעברו מאז שמנכ"ל משרד הבריאות ידע על התפרצות הקורונה בסין ועד להופעתו בפני הוועדה לא נוספו מכונות הנשמה בישראל.
הוועדה הציגה (יום ג', 7.4.20) את מסקנותיה על התמודדות המדינה במשבר עד כה וקבעה כי מצאה מדיניות בדיקות לקויה וכי מתכונת הסגר שעליה הוחלט הייתה שגויה. חברי הוועדה ציינו כי התרשמו לרעה מרמת איסוף וניתוח הנתונים הנוגעים לקורונה, כפי שהוצגה לה על-ידי הדוברים השונים.
במסקנות הוועדה נכתב כי התרשמות הוועדה היא שחלק משמעותי מהמדיניות גובש על-פי החוסרים במערכת. "קשה לדעת אם ההתנגדות לביצוע בדיקות המוניות נבעה מתורה סדורה או מהעובדה הפשוטה שפשוט לא היו ערכות בדיקה במספר מספיק או מוכנות מספקת של מעבדות; ההצהרות הסותרות ביחס ליעילות השימוש במסכות תואמות גם הן את העובדה שרק בסוף מרס היו בישראל מסיכות במספר מספיק", נכתב במסמך.
עוד נכתב כי החלטות מדיניות כבדות משקל התקבלו בפורום מצומצם, שכלל פרט לראש הממשלה את מנכ"לי משרד הבריאות ולאחר זמן גם את מנכ"ל משרד האוצר וכי חברי הוועדה סבורים כי עצם התפיסה הזו מעידה על כשל מחשבתי וארגוני.
"למל"ל אין כלים ארגוניים עדיפים של שום מטה אחר, אפילו לא מטה שיוקם באופן ארעי למשימה הספציפית של התמודדות עם משבר הקורונה. ודרג מדיני לא אמור לקבל, במשבר רב-ממדי ועמוק כמו זה, החלטות מהירות תוך כדי תנועה", נכתב.
עוד הצביעה הוועדה על כך שלמרות זמן ההתראה הלא קצר וקיומן של מערכות חירום מוכרות בתוך משר הביטחון (רח"ל, מל"ח ועוד), לא הוקם טרם הגעת המגיפה לכאן מטה דומה. עוד היא מציינת כי לא מונה אופרטור שיתפקד כ"רמטכ"ל" האירוע, מתחת לדרג המדיני ובראש שולחן שסביבו יושבים נציגי מערכות הבריאות, הרכש, ביטחון הפנים, ההסברה ועוד. לא הוקם גם "קבינט קורונה" בממשלה, בראשות ראש הממשלה ובהשתתפות השרים הרלוונטיים - כדוגמת הקבינט המדיני-ביטחוני הפועל בשיגרה ובחירום כדרג העל לקבלת החלטות.
המלצתה הראשונה של הוועדה היא הקמה בהקדם האפשרי של גוף אופרטיבי-ניהולי לניהול משברים לאומיים. בראש גוף זה יעמוד איש בעל ניסיון בניהול מערכות ציבוריות גדולות, שיוביל שולחן ובו נציגים מכל המערכות שהמשבר משפיע עליהן, בדומה לשולחן המטכ"ל. גוף זה יוביל הן את קבלת ההחלטות היומיומית והן את החשיבה קדימה, באמצעות צוות המקביל לתפקידו לאגף התכנון בצה"ל.
עוד היא קובעת כי יש לגייס מערכים צבאיים כמו דובר צה"ל ופיקוד העורף, כמו גם יועצי תקשורת חיצוניים.
ביחס להתנהלות משרד הבריאות ציינו חברי הוועדה כי מנכ"ל משרד הבריאות,
משה בר סימן טוב, הודה בהופעתו בוועדה כי מ-20 בינואר, היום בו הכריזה סין על ההתפרצות של הווירוס כמצב חירום, ועד ל-26 במרס, היום בו הופיע לפני הוועדה, כמעט שלא נוספו מכונות הנשמה בישראל. עוד קבעו כי מנכ"ל משרד הבריאות לא ידע, בהופעתו בוועדה, לתת הערכה כלשהי לגבי קצב התפשטות המחלה והפרמטר העיקרי שלה, מספר החולים שיזדקקו להנשמה.
"בתחום מכונות ההנשמה נמסרו לוועדה נתונים סותרים, אך התמונה הברורה היא שמאז ה-20.1 עלה מספר מכונות ההנשמה בישראל בשיעור נמוך, הרחוק ממה שנזדקק לו בתרחישים מחמירים. עם זאת ציינו כי מדיוני הוועדה ומשיחות לא רשמיות עולה כי ההתמקדות במספרן של מכונות ההנשמה מטעה. ליכולת להנשים חולה יש מרכיבים נוספים, ובהם צוותים המוכשרים לעשות זאת, או מערכות חמצן היכולות לשאת במעמסה.
הוועדה ציינה במסקנותיה כי הובא לפני מידע שלפיו לפחות במוסד רפואי אחד, ששמו לא נמסר, התבקשו מנהלי מחלקות לייצר רשימות של אנשי צוות שאפשר יהיה לפטר עם תום המשבר. רופאים ואחיות שהוכנסו לבידוד למדו שימי הבידוד ייחשבו להם כימי מחלה והם לא יקבלו עליהם שכר רגיל, למרות שעל-פי כל הגיון אין הבדל בינם לבין חיילים שנפגעו במהלך שירותם.