נתניהו: לא לדון במינויי לרה"מ

לבג"ץ אין סמכות להתערב בהחלטה על מי תוטל הרכבת הממשלה, שכן סמכות זו מסורה כולה בידי נשיא המדינה ואינה עניין לביקורת שיפוטית. כך טוען (יום ג', 28.4.20) ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בתשובתו לעתירות המבקשות למנוע ממנו את הרכבת ממשלת האחדות בשל כתב האישום נגדו. לדעת נתניהו, יש לדחות על הסף את העתירות, משום שאפילו דיון בהן "ינפץ לרסיסים את הגרעין הקשה של עיקרון הפרדת הרשויות ומערכת האיזונים והבלמים במדינה דמוקרטית". הוא מזהיר, בעקבות כתיבתו של השופט אהרן ברק, כי היעתרות לעתירות תהיה לא "אקטיביזם שיפוטי" אלא פסק דין "לא לגיטימי". לדבריו, "התערבות גסה מצד הרשות השופטת בעקרון הפרדת הרשויות עלולה ליצור פגיעה קשה באמון הציבור במערכת המשפט, להכניס את בית המשפט הנכבד ללב המחלוקת הפוליטית וליצור שבר עצום בדמוקרטיה הישראלית, אשר סופו מי ישורנו". לדברי נתניהו, כאשר 61 חברי כנסת מגישים לנשיא את שמו של מועמד לראשות הממשלה - אין לו כל שיקול דעת והוא חייב למנותו. לדעתו, הכרעתו של הבוחר איננה שפיטה, והמלצת רוב חברי הכנסת עליו היא מימוש רצון הבוחר - ולכן יש לדחות על הסף את העתירות. עוד אומר נתניהו, כי "אין למעשה כל גורם אשר יכול לבקר את ההחלטות החוקתיות של נשיא המדינה והכנסת. לפיכך אין לעותרים כל עילה לפנייה אל גורמים אלה, ואין לאפשר להם לעקוף את עקרונות היסוד של השיטה באמצעות בית המשפט הנכבד". לטענת נתניהו, העותרים מבקשים לבטל את תוצאות הבחירות לכנסת ה-23 - בהן זכו הוא והליכוד במספר הקולות הגדול ביותר - להפוך את בית המשפט העליון לשחקן פוליטי ולבטל את עקרון הפרדת הרשויות. לדבריו, חוק יסוד הממשלה וחוק הממשלה אינם מעניקים לבית המשפט סמכות לפסול אותו ואף קובעים את ההפך הגמור. עוד אומר נתניהו, כי קבלת העתירות תביא לכך שפקיד בודד - היועץ המשפטי לממשלה - הוא שיקבע מי יכהן כראש הממשלה, ולא אזרחי המדינה. הוא מזכיר את קביעתו של חוק יסוד הממשלה, לפיה יועבר מתפקידו רק ראש ממשלה שהורשע בפסק דין חלוט בעבירה שיש עימה קלון, וטוען שעל-רקע זה - אין צורך בהשלמות חוקתיות רק משום שהעותרים אינם משלימים עם הבחירה זו. לדברי נתניהו, העותרים מבקשים להעמיק את המשבר בו מצויה המדינה ולכפות בחירות רביעיות. "העתירות נגד כהונת ראש הממשלה נתניהו, ההסכמים הקואליציוניים וחוק יסוד ממשלת החילופים מבקשות מבית משפט נכבד זה, לשבור את כל הכלים ולנפץ את כל שיאי האקטיביזם עד עתה. העותרים מבקשים למעשה את ביטול בחירת הציבור, פסיקה מנוגדת לחוק יסוד, הכפפת בחירת הציבור ליועץ המשפטי לממשלה, שפיטות של סוגיה פוליטית מובהקת, החלת עילת הסבירות על רשויות חוקתיות ועל החלטות אישיות וניסיון לשיתוק שיפוטי של המערכת הפוליטית באמצעות התערבות כבר בשלב ההסכמים הקואליציוניים. בית המשפט הנכבד מתבקש לדחות על הסף נסיונות לא ראויים אלה לערב אותו בלב ליבו של ההליך הפוליטי", נאמר בתגובתו של נתניהו. לדעת נתניהו, יש לדחות את העתירות גם לגופן: חוק יסוד הממשלה בפירוש מאפשר לו להתמנות לתפקיד, העותרים מתעלמים לחלוטין מחזקת החפות העומדת לו, הציבור ידע על כתב האישום נגדו, סמכותו של הנשיא בנקודת הזמן הנוכחית היא סמכות חובה; פסקי הדין בנוגע לאריה דרעי ורפאל פנחסי אינם בני השוואה לנושא הטלת הרכבת הממשלה; הביקורת השיפוטית על הסכמים פוליטיים היא מצומצמת ביותר; מותר לשנות חוק יסוד והשינויים המתוכננים עולים בקנה אחד עם האינטרס הציבורי. תגובתו של נתניהו הוגשה באמצעות עוה"ד מיכאל ראבילו, רועי שכטר, אבי הלוי וניבה הלוי.