מתה הרקדנית והמורה למחול יונה לוי

בגיל 9 לערך החל יונה להופיע במופעי ותחרויות ריקוד וזכתה לשבחים והערכה על כשרונה והופעתה. הוריה של יונה היו מעוטי יכולת כלכלית ולא יכלו לממן את שכר הלימוד בסטודיו אולם ארבטובה הודיעה כי היא לוקחת אותה תחת חסותה ודאגה לה למלגה. בשלב מסוים עברו הוריה של יונה לוי להתגורר בגבעתיים והמרחק בין גבעתיים לסטודיו וההופעות בערבים על במות, הקשה על יונה שהייתה אז ילדה, ויונה הודיעה שלא תוכל ותתקשה לבא לשיעורים בסטודיו. ואז מיה ארבטובה הציעה שיונה תבא להתגורר בביתה בתל אביב. במשך מספר שנים יונה, שהייתה אז ילדה-נערה צעירה, התגוררה בבית מיה ארבטובה יחד עם מיה ועם בתה והפכה למעשה לבתה השנייה של מיה. מיה חשפה את יונה לעולם התרבות, לקחה אותה למופעי תרבות לאופרה, ולהופעות מחול ושיתפה אותה בהופעות ייצוגיות בהם נטלו חלק רקדני הסטודיו שלה. בגיל 13 הופיעה יונה על במת תיאטרון "דו רה מי". בשלהי שנת 1957 והיא בת 14.5 בלבד זכתה יונה לוי בפרס לאמנות מטעם "מועדון מלוא". שווי הפרס - 100 ל"י.

בשנת 1959 והיא בת 16 לערך השתתפה יונה לוי בפסטיבל העולמי השביעי לנוער ולסטודנטים שנערך בווינה בהשתתפות רקדנים ורקדניות מכל העולם, וזכתה במקום השני בשתי מדליית כסף ולשבחים ותשואות על הופעתה המרשימה. הזוכה במקום הראשון היה הרקדן נורייב. פרופ' זאכרוב מגדולי הכוראוגרפים ברוסיה שכיהן כיו"ר חבר השופטים הגדיר את יונה כ"ילדת פלא". בהמשך נמנתה יונה עם חברי להקת המחול "ענבל" בשרה לוי-תנאי והשתתפה במסע הופעותיה של הלהקה בעולם. בתחילת שנות ה-60 הצטרפה ל"להקת הפעמונים" והשתתפה בהופעותיה בארץ ובעולם כאן הכירה את אחד מחברי הלהקה המוסיקאי יצחק אליעזרוב. ב-1961 נישאו השניים, אך כעבור שלוש-ארבע שנים התגרשו.

ב-1962 בהמלצת העיתונאי ג. עיטור (עיטור גֶלבֶּץ) שסיקר בעיתונות את הקולנוע הבינלאומי ואת חיי הבוהמה של תל אביב, הוזמנה יונה לוי והיא בת 19 בלבד על-ידי המפיק ראול לוי וכריסטיאן ז'אק לשחק בתפקיד הנסיכה אחד מהתפקידים הראשים הנשיים בסרט "מרקו פולו" לצד השחקן הצרפתי הנודע אלן דלון. צילומי הסרט נערכו בכמה מקומות בעולם. בחירתה של הנערה בת ה-19 לאחד מהתפקידים הראשים בסרט לצדו של הכוכב הנודע אלן דלון, זכתה לסיקור נרחב בעיתונות הישראלית. תצלומיה של יונה לוי עם אלן דילון הופיעו במספר עיתונים בארץ ולא רק בעיתוני בידור וקולנוע, ויונה הפכה למפורסמת בקנה מידה ארצי. שמה הופיע לא מעט באותן שנים בטורי הרכילות. צילומי הסרט מרקו פולו נמשכו כמה חודשים אולם קשיים כספיים אליהם נקלע מפיק הסרט ראול לוי מנעו המשך הצילומים והפקת הסרט נעצרה. ב-1965 השתתפה יונה לוי בקומדיה הישראלית צרפתית בביומו של אלכס יופה. בסרט מגלמת יונה את "אסתר" סמלת צה"ל. עוד בין השחקנים בסרט רובר הירש, דליה פרידלנד, גאולה נוני ויוסף (בומבה) צור. את המוזיקה לסרט כתב סשה ארגוב. עיתון "קול עם"(14.9.62) כתב על יונה לוי: "רקדנית בעל אישיות, קסם, שליטה טכנית ומיגוון בלתי רגילים".

ב-1965 נישאה יונה לאלכס אליק ספונקוב, חבר ילדות שלה משכונת מחלול בתל אביב. גלי סייפן, בתם של יונה ואלכס, מספרת לי כי הוריה היו בקשר כל השנים עוד מילדותם בשכונת מחלול. אלכס עקב בגאווה בעיתונות אחר פעילותה והצלחותיה. אלכס ספונקוב (סייפן), בנם של בלה ויצחק ספונקוב, נולד בתל אביב ובגיל 9 הגיע עם משפחתו לקיבוץ תל יוסף בעמק חרוד כאן גדל והתחנך. בהמשך עברת שם משפחתו מספונקוב לסייפן. הוא שירת בשייטת ואחר כך היה ממקימי סיירת שקד. חתונתם נערכה בקיבוץ תל יוסף. לאחר נישואיהם התגוררו יונה ואלכס בקיבוץ תל יוסף. כאן (בבית חולים העמק) נולדה בתם הבכורה אורלי. יונה שמשה כמורה בבית ספר האזורי בתל יוסף וכמארגנת מסיבות וחגיגות במשק, אולם חשה כי אינה מממשת את עצמה בקיבוץ וכעבור מספר שנים עזבו יונה ואלכס עם ילדתם אורלי את הקיבוץ ועברו לתל אביב לשכונת יד אליהו. וכאן נולדו להם שלושה ילדים נוספים: ברק, גלי ודקל. אלכס עבד כטרקטוריסט ובהמשך כצוללן בשירות בחברת חשמל. יונה המשיכה להופיע פה ושם עם עם להקת יונתן כרמון ועוד. ב-1969 הופיעה כרקדנית במופע "הימים הטובים "של שייקה אופיר בו הוא משלב מלל פנטומימה וריקוד. לצדה של יונה בריקוד במופע זה הופיעו יעקב קלוסקי יחיאל דוד ועוד.

בהמשך יונה פתחה סטודיו למחול בשכונת יד אליהו בתל אביב וכן שימשה מורה למחול במרכז קהילתי בית ברבור ובמקומות נוספים וגידלה רקדנים רבים. מכריה מספרים על אישה אצילית טובת לב. אשת משפחה, מאוד קשורה ומסורה למשפחתה ילדיה ונכדיה. באוקטובר 1985 מת אלכס סייפן והוא בן 42 בלבד ונקבר בתל יוסף קיבוץ שמאד אהב. לפני כ-4 שנים בהיותה יונה לוי-סייפן בת 73 התגלתה גידול סרטני בכלייתה. בשבוע שעבר נפטרה והיא בת 77 במותה. הובאה למנוחות ב-23.4.20 בבית העלמין בתל יוסף שם נטמנה ליד קבר בעלה אלכס סייפן.