נתניהו יכול לעמוד בראש ממשלת האחדות

אין עילה להתערבות של בג"ץ בהטלת הרכבת ממשלת האחדות על ראש הממשלה, בנימין נתניהו. כך סבור (יום ה', 30.4.20) היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בתשובתו לעתירות לבג"ץ נגד מהלך זה ונגד ההסכם בין הליכוד לבין כחול-לבן להקמת הממשלה. לדעת מנדלבליט, "עמידתו של נאשם בפלילים בראשות הממשלה, אשר בין היתר נדרשת למנות בעלי תפקידים מרכזיים במערכת אכיפת החוק וברשות השופטת, מעצימה קשיים אלו. זאת בפרט לנוכח התבטאויות חריפות של המשיב 2 [נתניהו] נגד מערכת אכיפת החוק, תוך הטלת דופי אישי בגורמים שונים הפועלים במסגרתה, ובשים לב להשלכות האפשריות של התבטאויות שכאלה – מצידו של הגורם הבכיר ביותר בהיררכיה השלטונית – על אמון הציבור במערכות החוק והמשפט. "עם זאת, במכלול השיקולים הצריכים לעניין, אין בקשיים המשמעותיים הקיימים כדי להקים עילה להתערבות שיפוטית, שמשמעותה היא כי רוב חברי הכנסת יהיו מנועים מליזום הקמת ממשלה חדשה בישראל שהמשיב 2 יעמוד בראשה", הוא אומר, ומדגיש שאין בכך כדי לגרוע מחומרת האישומים המיוחסים לנתניהו. לדעת מנדלבליט, נשיא המדינה חסין מפני הליך שיפוטי - ובכלל זה החלטתו על מי להטיל את הרכבת הממשלה. יתרה מזאת: כיום מדובר במצב בו 61 חברי כנסת יודיעו לנשיא במי בחרו, וכלל לא יהיה לו שיקול דעת בנושא. לכן, מסקנתו של מנדלבליט היא שאין דרך להתערב בהליך - לא במישרין ולא בעקיפין. עוד אומר מנדלבליט, כי יש להיצמד ללשונו של חוק יסוד הממשלה, המונע רק ממי שהורשע סופית בעבירה שיש עימה קלון מלכהן כראש הממשלה. לדעתו, אין לגזור גזירה שווה בין הטלת הרכבת הממשלה על נתניהו לבין פסקי הדין שהורו לפטר את אריה דרעי ורפאל פנחסי בשל כתבי האישום נגדם, שכן מדובר בנסיבות שונות לחלוטין. גם בהקשר זה שב מנדלבליט ומדגיש, כי מדובר בהמלצה של רוב חברי הכנסת - ולפיכך יש לה משקל יתר, שכן היא משקפת את רצון הבוחר ומצויה בלב השדה הפוליטי. לדעת מנדלבליט, יש גם למנוע את האפשרות של בחירות רביעיות, במיוחד על-רקע משבר הקורונה. בנוגע להסכם אומר מנדלבליט, כי חלקים ממנו מעוררים קשיים משמעותיים, אך כרגע אין מקום לפסול אותו משום שהוא טרם הגיע לכלל מימוש; ובעיקר משום שאין בכוח הוראותיו לגבור על הוראות הדין (כגון החובה להציג קווי יסוד מלאים, ולא רק בתחום הקורונה כפי שנאמר בהסכם) ועל הוראות המשפט הציבורי המהותי (למשל בנוגע לסמכויותיה של ממשלת מעבר) כאשר יבוא לכלל מימוש. לדעת מנדלבליט, בחינת חוקיות הסדריו השונים של ההסכם הקואליציוני, נכון שתיעשה בשלב הוצאתו הכוח אל הפועל. מנדלבליט מצביע על הסעיפים הבעייתיים לדעתו בהסכם הקואליציוני. יש בו הסכמה לשינויים חוקתיים משמעותיים, ובכלל זה יצירת מודל משטרי חדש שאינו טבעי לשיטת המשטר בישראל, וזאת תוך שינוי בחוקי יסוד שאינם מיועדים להשגת מטרות פוליטיות נקודתיות. ההסכם כולל סעיפים המבקשים לשנות את יחסי הכוחות שבין הממשלה לבין הכנסת, ובין סיעות האופוזיציה לבין סיעות הקואליציה, והם מפחיתים את יכולתה של הכנסת לפקח על הממשלה. הוא גם מצביע על קשיים ב"חוק הנורבגי המדלג", לפיו רק חברי חוסן ישראל מרשימת כחול-לבן ייכנסו לכנסת במקום השרים שיתפטרו. ההסכם גם קובע, כי בתקופת החירום של הקורונה (חצי שנה) יוקפאו מינויים ואיוש תפקידים בשירות הציבורי, לרבות מינויים לתפקידים בכירים ביותר, הכוללים גם את תפקידי המפכ"ל ופרקליט המדינה - וכאשר ההחלטות עליהם יהיו רק בידי נתניהו ובני גנץ. מנדלבליט מצביע גם על ההוראות הנוגעות לזהות חברי הכנסת שיכהנו בוועדה לבחירת שופטים, כך שלאופוזיציה לא יהיה בה אף נציג, ונציגת הקואליציה תהיה חברת הליכוד (אסנת מארק) - בראשו עומד מי שהוגש נגדו כתב אישום. מנדלבליט מדגיש, כי נתניהו לא יוכל להיות מעורב במינויים במערכות האכיפה והשפיטה העשויים להשפיע על גורלו האישי. ההסדרים הפרטניים יחייבו בחינה קפדנית בזמן הליך החקיקה או ברמה מינהלית, כדי לוודא שהקשיים המשמעותיים הניכרים כבר על פני השטח, ואלה שעוד יתגלו, יקבלו מענה כנדרש - אומר מנדלבליט, שלדבריו יש להציב כבר כעת תמרורי אזהרה בנוגע לחלקים אלו. מכל מקום, ההכרעה הסופית בדבר חוקיותם וחוקתיותם של ההסדרים הפרטניים, צריכה להיבחן רק לאחר שהליכי החקיקה יושלמו, ועל-רקע הפעלתם המעשית של הוראות ההסכם. הוא מזכיר, כי קיימת מחלוקת שטרם הוכרעה בדבר סמכותו של בג"ץ לבקר חקיקת יסוד; ובכל מקרה, יש להמתין עד להשלמת החקיקה, כך שניתן יהיה לדעת במה בדיוק מדובר. עוד אומר מנדלבליט, כי לא ניתן לשלול באופן קטגורי את האפשרות, כי בנסיבות קונקרטיות חריגות, תקום עילת נבצרות תפקודית הנובעת מכך שראש הממשלה הוא נאשם בפלילים. אולם במצב הדברים הנוכחי, אין כיום עילה לקביעה שיפוטית לפיה נבצר מנתניהו למלא את תפקידו. עמדתו של מנדלבליט הוגשה באמצעות עוה"ד ענר הלמן, רן רוזנברג, אבישי קראוס ואודי איתן.