הנהלת אל-על רשאית למשוך 105 מיליון שקל מכספי הפנסיה של העובדים ולהשתמש בהם כמימון חירום אל מול המשבר אליו נקלעה בשל הקורונה. כך קובעת (יום א', 3.5.20) שופטת בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב, יפית זלמנוביץ-גיסין.
כספי הפנסיה מופקדים בקופות הגמל של כלל ופסגות. ההסתדרות וההנהלה הגיעו להסכמה על משיכת 115 מיליון שקל, אם כי בדיון הסכימה ההסתדרות למשיכה של 105 מיליון שקל ולהפקדת היתרה בחשבון נאמנות לטובת העובדים. נציגות העובדים בחברה התנגדה, בטענה שעל-פי הסכם ההפרטה משנת 2003 - משיכת כספים מחייבת את אישורה.
זלמנוביץ-גיסין דוחה עמדה זו. היא קובעת, כי ההסכם מצריך את הסכמת הנציגות רק כדי להבטיח שבקופות יהיה סכום מספיק לתשלום הפנסיות לעובדים. רוב העובדים שהיו זכאים לפנסיות אלו כבר פרשו ובאל-על מועסקים רק 249 מבין אלו שאליהם התייחס ההסכם. לפני חודש העבירה אל-על לקופות אישיות, עבור עובדים אלו, 59 מיליון שקל. בקופות של כלל ופסגות נותרו 413 מיליון שקל. בהליך מקביל תובעת המדינה מאל-על להחזיר לה 166 מיליון שקל. התוצאה היא, כי יש בקופות סכומים ניכרים שאינם מיועדים לעובדים ושאינם נתבעים בידי המדינה, ולכן יכולה ההנהלה למשוך אותם.
טענה אחרת של הנציגות הייתה, שהכספים העודפים ניתנו לעובדים כמענק תמורת הסכמתם להפרטה. אולם זלמנוביץ-גיסין מראה שבשעתו הצהירה הנציגות עצמה בבית הדין הארצי, כי לא ביקשה ולא קיבלה דבר למעט הבטחת תשלום חובות העבר לעובדים. לנציגות אין כל זכות בעלות בכספים, מדגישה זלמנוביץ-גיסין, ויש לתמוה לנוכח התנגדותה למהלך לו הסכימה ההסתדרות - שהנציגות כפופה אליה.
נציגי הציבור עזריאל קופלר וכרמן קלינגר הסכימו עם זלמנוביץ-גיסין. את על-על ייצג עו"ד אוהד גלעדי, את הקרנות ייצגו עוה"ד סהר שכטר ודוד פוקס, את הנציגות ייצגו עוה"ד יפעת גירון ו
רמי אריה, את ההסתדרות ייצגה עו"ד קרן קלפר, ואת המדינה - עוה"ד אסנת דפנה ותמר שריאל.