מליאת הכנסת אישרה (יום ב', 1.6.20) בקריאה ראשונה את הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 49) (הפסקת חברות בכנסת של חבר הכנסת המכהן כשר או כסגן שר), המכונה החוק הנורווגי. ראש ה
ממשלה בנימין נתניהו וראש הממשלה החליפי גנץ נעדרו מההצבעה.
הצעת החוק מבקשת לעגן בהוראת קבע, בשינויים מסוימים, את הוראת השעה שחוקקה בכנסת העשרים המאפשרת לשר או לסגן שר להתפטר מהכנסת לתקופת כהונתו ברשות המבצעת ולחזור לכהן בכנסת אם יחדל לכהן ברשות המבצעת.
בתחילת הדיון אמר ח"כ
רם שפע (כחול לבן): "החוק המוצע יחזק את כנסת ישראל. תכלית החוק היא להצליח לעזור לחברי הכנסת למלא את תפקידם בוועדות כמו שצריך". ח"כ
יואב סגלוביץ' (יש עתיד): "החוק הנורווגי זה חוק חפ-לפ, מטרתו למלא את הכנסת כי נגמרו לכם האנשים". ח"כ היבא יזבק (הרשימה המשותפת): "מטרת החוק היא להכניס חברי כנסת חדשים במקום שרים. אין לחוק שום קשר לדמוקרטיה. ה'תגבורת' שתיכנס לכנסת תתמוך בכל צעדי הממשלה".
ח"כ
תמר זנדברג (מרצ): "הכנסת הזו עסוקה רק בעצמה. רק בעוד משרדים, ג'ובים, שרים וסגני שרים שלכנסת כבר לא נשאר כלום. כחול לבן צריכים את הנורווגי כמו אוויר לנשימה פשוט כי אחרת אין להם מי שיעבוד פה אז הם מכרו את הכנסת לליכוד. זה ה'דיל' האמיתי – סיפוח תמורת חוק נורווגי. אתם מעבירים היום חוק נורווגי בשביל להתעורר עם חוק דרום אפריקני, עם אפרטהייד". ח"כ
מיקי לוי (יש עתיד): "עשיתם חוק מישמש כי חסרות לכם חברי לשעבר מכחול לבן ידיים עובדות. חברות כנסת שיכנסו לא מכירות את הכנסת והן יהיו יושבות ראש ועדה. זה חוק ג'ובים. זה חוק ללא סעיף תקציבי, זה לא קרה פה מעולם. אלה 15 חברי כנסת מיותרים". ח"כ
קארין אלהרר ממפלגתו: "זה חוק ישראבלוף. אם הייתם מוותרים על מספר שרים היו יותר חברי כנסת. אתם שוב פעם משנים חוקי יסוד בשביל סידור עבודה, תחוקקו את זה אבל בהוראת שעה ואל תמשיכו להתעלל בחוקי יסוד".
ח"כ
עודד פורר (
ישראל ביתנו): "בתור ילד חלמתי על ראש ממשלה חליפי או משרד למשאבי מים ואם זה לא היה עצוב היינו צוחקים. אתם מקימים כאן ערמה של משרדים מיותרים עם עלויות מיותרות ואחרי שבחרתם לייצר תפקידים לעשרות שרים וסגני שרים אז אתם אומרים שמישהו אחר יעשה את עבודתכם בכנסת. אתם מגיעים עם חוק מנותק שהוא חלק מתוכנית ההינתקות של הממשלה מאזרחיה". ח"כ
יאיר גולן (מרצ): "כדי לממש שחיתות ציבורית אנחנו רומסים חוקי יסוד, אין שום דיון מהותי, הכל קומבינה. אנחנו מעבירים חוקים ציניים ומיותרים במסווה של סדרי שלטון תקינים. לצערי כנסת ישראל נמצאת בשפל של כל הזמנים כי מה שאנחנו עושים כאן יזכר לדראון עולם".
ח"כ
איילת שקד (ימינה): "בחוק הנורבגי יש היגיון. תמכנו בו בכנסת הקודמת. זה טוב ששרים יתפטרו וייכנסו עוד חברי כנסת, כי צריך עוד כוח עבודה. אך צריך גם לומר האמת, בממשלה המנופחת הזו יש הרבה מאוד משרדים מיותרים. קראתי היום שיהיה משרד בממשלה שייקרא 'משרד למשרדים קטנים', זה היה נראה לי מוזר. שאלתי את אחד מהשרים האם באמת יהיה משרד לענייני משרדים קטנים אז הוא אמר לי 'לפנות לשר לענייני שמות מוזרים'. זה מה שקורה מהרכבת הממשלה הזו".
ח"כ
יבגני סובה (ישראל ביתנו): "יש תועלת אחת בחוק הנורבגי, תלמידי ישראל ידעו שיש מדינה כזאת נורבגיה. אם הייתה ממשלה עם 21 שרים אפשר היה להבין את המהלך. למה לבזבז למעלה מ-100 מיליון שקלים? הייתם מפצלים משרדים ולא ממציאים משרדים. אזרחי ישראל לא יסלחו לכם על המהלך הזה". ח"כ
עידן רול (יש עתיד): "אם אתם עסוקים בחקיקה למען עצמכם במקום לעסוק בחקיקה של רווחה - זאת ממשלה מנותקת".
ח"כ שפע סיכם את הדיון ואמר: "אתם צועקים כמה צריך לדאוג לעסקים הקטנים ולענפים שנמצאים בקריסה אבל ארבע הצעות האי אמון שהגשתם מבקשות להפיל את הממשלה ולהוציא אותנו לבחירות. יש מצוקה בתרבות, בחינוך ומציאות הקורונה יצרה אלימות בלתי נסבלת בתא המשפחתי ואנו צריכים לוודא שהמציאות בכל הנושאים הללו משתנה ולשם כך צריך להקים ממשלה".
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "מטרת תיקון זה היא להתיר לחבר הכנסת שמכהן כשר או כסגן שר להפסיק את חברותו בכנסת לתקופה שבה הוא מכהן בתפקידו ברשות המבצעת, בראש ובראשונה כדי להבטיח כי לסיעות הקואליציה יהיו מספיק חברי הכנסת שיכולים להתמקד בעבודה הפרלמנטרית. יש בכך כדי לשפר את עבודת הכנסת ואת הייצוג של הציבור בדיונים בכנסת ובוועדותיה, וכן לאפשר למספר לא מבוטל של שרים וסגני שרים להתמסר לעבודתם ברשות המבצעת. מוצע אפוא כי בכל סיעה יוכלו להפסיק את כהונתם בין חבר כנסת אחד לחמישה חברי הכנסת כפועל יוצא של גודל הסיעה ומספר חברי הכנסת הנמנים עם הסיעה שאינם שרים או סגני שרים. כמו-כן מוצע לקבוע מנגנון לחזרתו המיידית ובלא תנאי לכנסת של חבר הכנסת שחברותו נפסקה בשל התמנותו לשר או לסגן שר מייד עם תום כהונתו ברשות המבצעת בתקופת כהונתה של הכנסת שבה נבחר.
החוק עבר ברוב של 64 בעד 38 נגד והוא יועבר לוועדת חוק חוקה ומשפט.
כמו-כן עברה ההצעה המשלימה ברוב של 61 בעד ו-30 נגד.
ח"כ רם שפע בתחילת הדיון: "החוק המוצע יחזק את כנסת ישראל. תכלית החוק היא להצליח לעזור לחברי הכנסת למלא את תפקידם בוועדות כמו שצריך".
ח"כ יואב סגלוביץ': "החוק הנורווגי זה חוק חפ-לפ, מטרתו למלא את הכנסת כי נגמרו לכם האנשים".
ח"כ
היבה יזבק: "מטרת החוק היא להכניס חברי כנסת חדשים במקום שרים. אין לחוק שום קשר לדמוקרטיה. 'התגבורת' שתיכנס לכנסת תתמוך בכל צעדי הממשלה.
ח"כ תמר זנדברג: "הכנסת הזו עסוקה רק בעצמה. רק בעוד משרדים, ג'ובים, שרים וסגני שרים שלכנסת כבר לא נשאר כלום. כחול לבן צריכים את הנורווגי כמו אוויר לנשימה פשוט כי אחרת אין להם מי שיעבוד פה אז הם מכרו את הכנסת לליכוד. זה הדיל האמיתי – סיפוח תמורת חוק נורווגי. אתם מעבירים היום חוק נורווגי בשביל להתעורר עם חוק דרום אפריקני, עם אפרטהייד".
ח"כ מיקי לוי: "עשיתם חוק מישמש כי חסרות לכם חברי לשעבר מכחול לבן ידיים עובדות. חברות כנסת שיכנסו לא מכירות את הכנסת והן יהיו יושבות ראש ועדה. זה חוק ג'ובים. זה חוק ללא סעיף תקציבי, זה לא קרה פה מעולם. אלה 15 חברי כנסת מיותרים".
ח"כ קארין אלהרר: "זה חוק ישראבלוף. אם הייתם מוותרים על מספר שרים היו יותר חברי כנסת. אתם שוב פעם משנים חוקי יסוד בשביל סידור עבודה, תחוקקו את זה אבל בהוראת שעה ואל תמשיכו להתעלל בחוקי יסוד".
ח"כ עודד פורר: "בתור ילד חלמתי על ראש ממשלה חליפי או משרד למשאבי מים ואם זה לא היה עצוב היינו צוחקים. אתם מקימים כאן ערמה של משרדים מיותרים עם עלויות מיותרות ואחרי שבחרתם לייצר תפקידים לעשרות שרים וסגני שרים אז אתם אומרים שמישהו אחר יעשה את עבודתכם בכנסת. אתם מגיעים עם חוק מנותק שהוא חלק מתוכנית ההינתקות של הממשלה מאזרחיה".
ח"כ יאיר גולן: "כדי לממש שחיתות ציבורית אנחנו רומסים חוקי יסוד, אין שום דיון מהותי, הכל קומבינה. אנחנו מעבירים חוקים ציניים ומיותרים במסווה של סדרי שלטון תקינים. לצערי כנסת ישראל נמצאת בשפל של כל הזמנים כי מה שאנחנו עושים כאן יזכר לדראון עולם".
ח"כ איילת שקד: "בחוק הנורבגי יש הגיון תמכנו בו בכנסת הקודמת, זה טוב ששרים יתפטרו ויכנסו עוד חברי כנסת כי צריך עוד כוח עבודה. אך צריך גם לומר האמת, בממשלה המנופחת הזו יש הרבה מאוד משרדים מיותרים. קראתי היום שיהיה משרד בממשלה שיקרא "משרד למשרדים קטנים", זה היה נראה לי מוזר שאלתי את אחד מהשרים האם באמת יהיה משרד לענייני משרדים קטנים אז הוא אמר לי 'לפנות לשר לעינייני שמות מוזרים'. זה מה שקורה מהרכבת הממשלה הזו".
ח"כ יבגני סובה: "יש תועלת אחת בחוק הנורווגי, תלמידי ישראל ידעו שיש מדינה כזאת נורבגיה. אם הייתה ממשלה עם 21 שרים אפשר היה להבין את המהלך. למה לבזבז למעלה מ-100 מיליון שקלים? הייתם מפצלים משרדים ולא ממציאים משרדים. אזרחי ישראל לא יסלחו לכם על המהלך הזה".
ח"כ עידן רול: "אם אתם עסוקים בחקיקה למען עצמכם במקום לעסוק בחקיקה של רווחה - זאת ממשלה מנותקת".
ח"כ רם שפע סיכם את הדיון ואמר: "אתם צועקים כמה צריך לדאוג לעסקים הקטנים ולענפים שנמצאים בקריסה אבל 4 הצעות האי אמון שהגשתם מבקשות להפיל את הממשלה ולהוציא אותנו לבחירות. יש מצוקה בתרבות, בחינוך ומציאות הקורונה יצרה אלימות בלתי נסבלת בתא המשפחתי ואנו צריכים לוודא שהמציאות בכל הנושאים הללו משתנה ולשם כך צריך להקים ממשלה".
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 49) (הפסקת חברות בכנסת של חבר הכנסת המכהן כשר או כסגן שר), המכונה החוק הנורווגי.
הצעת החוק מבקשת לעגן בהוראת קבע, בשינויים מסוימים, את הוראת השעה שחוקקה בכנסת העשרים המאפשרת לשר או לסגן שר להתפטר מהכנסת לתקופת כהונתו ברשות המבצעת ולחזור לכהן בכנסת אם יחדל לכהן ברשות המבצעת.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "מטרת תיקון זה היא להתיר לחבר הכנסת שמכהן כשר או כסגן שר להפסיק את חברותו בכנסת לתקופה שבה הוא מכהן בתפקידו ברשות המבצעת, בראש ובראשונה כדי להבטיח כי לסיעות הקואליציה יהיו מספיק חברי הכנסת שיכולים להתמקד בעבודה הפרלמנטרית. יש בכך כדי לשפר את עבודת הכנסת ואת הייצוג של הציבור בדיונים בכנסת ובוועדותיה, וכן לאפשר למספר לא מבוטל של שרים וסגני שרים להתמסר לעבודתם ברשות המבצעת. מוצע אפוא כי בכל סיעה יוכלו להפסיק את כהונתם בין חבר כנסת אחד לחמישה חברי הכנסת כפועל יוצא של גודל הסיעה ומספר חברי הכנסת הנמנים עם הסיעה שאינם שרים או סגני שרים. כמו-כן מוצע לקבוע מנגנון לחזרתו המיידית ובלא תנאי לכנסת של חבר הכנסת שחברותו נפסקה בשל התמנותו לשר או לסגן שר מייד עם תום כהונתו ברשות המבצעת בתקופת כהונתה של הכנסת שבה נבחר.
החוק עבר ברוב של 64 בעד 38 נגד והוא יועבר לוועדת חוק חוקה ומשפט.
כמו-כן עברה ההצעה המשלימה ברוב של 61 בעד ו-30 נגד.