לאחר חמישה ימי דיונים ארוכים, והצבעה על עשרות הסתייגויות ורביזיות, אישרה (יום ג', 9.6.20) ועדת הכספים לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020.
הצעת החוק הוגשה ברקע התפשטות נגיף הקורונה בישראל והמשבר שהוביל את הממשלה לקבוע תקנות שעת חירום ובהן הוראות לצמצום הפעולות במשק, כך הוצאו עובדים רבים לחל"ת, עובדים אחרים פוטרו ועסקים עצמאיים נאלצו לסגור את עסקיהם. מתחילת חודש מרס 2020 נרשמו בשירות התעסוקה כמיליון ושבעים אלף איש כדורשי עבודה חדשים וסך הדורשים הרשומים בשירות התעסוקה הגיע לכמיליון ומאתיים אלף איש, רובם המכריע הם עובדים שהוצאו לחל"ת.
למרות הסרת חלק מהמגבלות, נותרו מספר רב של דורשי עבודה רשומים בשירות התעסוקה שלא נקלטו עוד בשוק העבודה. בנוסף, הימצאותם של מספר עובדים רב מחוץ לשוק העבודה פוגעת בתוצר, בהכנסות ובצמיחה של מדינת ישראל.
בהצעת החוק נקבע תמריץ כספי למעסיקים, אשר יקלטו או יחזירו לעבודה עובדים אשר הוצאו משוק העבודה בתקופת המשבר. בדברי ההסבר של החוק צוין כי מענק זה יפחית את עלויות העסקת עובדים אלו גם בתקופה בה קיימת אי-ודאות בשווקים, ויתמרץ את המעסיקים לקלוט ולהעסיק את העובדים בחודשים הקרובים. אומדן העלות הכרוכה ביישום החוק נאמדת בסך של כ-5.5 מיליארד שקלים חדשים.
בדברי ההסבר לחוק צוין עוד כי "ככל שהתקופה שבה דורש עבודה נותר מחוץ למעגל העבודה מתארכת, כך קטנים סיכוייו לחזור ולהשתלב שוב בשוק העבודה. בנוסף, הימצאותם של מספר עובדים רב מחוץ לשוק העבודה פוגעת בתוצר, בהכנסות ובצמיחה של מדינת ישראל".
במסגרת החוק נקבע כי הזכאות לפיצוי היא על עובדים בעלי אזרחות ישראלית בלבד, הנמנים על אחת הקבוצות הללו:
1. מי שנרשם כדורש עבודה בלשכת שירות התעסוקה והתייצב בלשכה בתקופה שבין יום 1 בינואר 2020 לבין יום 29 בפברואר 2020 ולא עבד החל במועד רישומו עד יום 30 באפריל 2020, והוא בין גיל 18 לבין גיל פרישה.
2. מי שפוטר או הוצא לחופשה ללא תשלום לתקופה של 30 ימים או יותר, בתקופה שבין יום 1 במרס 2020 לבין יום 30 באפריל 2020, וכן עבד אצל אותו מעסיק שפיטר אותו או הוציא אותו לחופשה ללא תשלום בחודש פברואר 2020 לפחות. והוא בין גיל 18 לבין גיל פרישה.
3. מי שזכאי לאחד התשלומים הבאים:
- מענק הסתגלות מיוחד לבני 67 ומעלה, במסגרת תקנות נגיף הקורונה, עבור חודש מאי 2020.
- גמלת הבטחת הכנסה עבור חודש מאי 2020.
- דמי אבטלה עבור חודש מאי 2020.
במסגרת החוק נקבע, כי המענק יינתן רק אם העובד שעבורו מבוקש המענק, ישתכר לפחות 3,300 ש"ח בכל חודש, כדי לכלול גם עובדים במשרה חלקית לתוך מעגל התעסוקה.
בנוסף קובע החוק כי המענק יינתן רק בעד עובדים שנוספו למצבת העובדים של המעסיק, כדי להבטיח שמעגל דורשי העבודה יצטמצם וכדי למנוע פיטורי עובדים לצורך קליטת עובדים אחרים המזכים במענק.
מעסיק שקלט עובד מזכה בחודש מאי 2020, יהיה זכאי לפי החוק למענק חודשי נמוך יותר, מאחר שבמקרה זה המענק רק מסייע למעסיק לשמור על רציפות ההעסקה של עובד שהועסק לפני כניסת החוק המוצע לתוקף. מעסיק שקלט עובד בחודש יוני 2020 ואילך, יהיה זכאי למענק החודשי המלא, וזאת כדי לתמרץ אותו לקלוט עובדים חדשים ועל-מנת לסייע לו לשמור על רציפות העסקתם. עוד מוצע לקבוע כי עובד יזכה את המעסיק במענק, אם העובד התקבל לעבודה או שב מחופשה ללא תשלום לא יאוחר מהיום ה-15 באותו חודש בו שב, ועבד ברצף עד לתום אותו חודש.
עוד נקבע, כי כדי לוודא רציפות העסקה של העובד ולשמר את תעסוקתו, סכום המענק יחולק לארבע פעימות בעבור כל אחד מחודשי העסקתו של העובד בתקופה שבין יוני 2020 עד ספטמבר 2020: עבור מי שהוחזר ע"י המעסיק לעבודתו מה-19 לאפריל, יהיה המעסיק זכאי ל-875 שקל עבור כל אחד מ-4 חודשים אלה (סה"כ 3,500 שקל), ועבור מי שהוחזר ע"י המעסיק החל מחודש יוני, יהיה המעסיק זכאי ל-1,875 שקל בגין כל אחד מ-4 חודשים אלה (סה"כ 7,500 שקל).
לדרישת חברי הוועדה, הוכנסו שורת תיקונים למיטוב החוק:
במסגרת הצעת החוק הוחרגו מזכאות המדינה וכן גופים המזוהים באופן מלא עם המדינה או הנתמכים על ידה, במישרין או בעקיפין, ושסכום ההשתתפות של המדינה בתקציבם עולה על 25%, בהם גם מוסד חינוך ומוסד להשכלה גבוהה, וכן גופים שלממשלה בעלות מלאה או חלקית בהם. לדרישת חברי הוועדה, תוקן הסעיף ונקבע כי ההחרגה תחול רק על גופי חינוך וגופי השכלה גבוה, בהם סכום השתתפות המדינה עומד על לפחות 40%.
במסגרת דרישת חברי הוועדה, להיטיב עם חברי אגודות שיתופיות וחברי קיבוצים, הוסרה הגדרה המחריגה חבר באגודה שיתופית ועובד באגודה מזכאות למענק, ונקבע כי כל עובד, שמתקיימים לגביו יחסי עובד מעביד ומפקידים לעניינו דמי ביטוח לאומי, יוכר במסגרת זכאות למענק עבורו.
לאור ביקורת מצד חברי הוועדה על ההחלטה להחריג בני משפחה ממסגרת המענק, הגיעו הצדדים להסכמה כי בני משפחה יכללו במסגרת המענק, ובלבד שאותו קרוב משפחה היה מועסק בעסק האמור עד סוף חודש פברואר 2020.
בנוסף, לדרישת יו"ר הוועדה וחבריה, ולאחר שהתקבלה הסכמת שרי הרווחה והאוצר, תוקן חוק הביטוח הלאומי, כך שבתקופת משבר הקורונה - החל ממרץ עד חודש יוני כולל, יתאפשר כפל קצבאות במסגרת החוק, כך שלא יתבצע קיזוז של קצבת דמי האבטלה של זכאי מקצבת קיום, בתקופת משבר הקורונה, וכן יוחזרו הקצבאות הכפולות רטרואקטיבית.
לדרישת חברי הוועדה נקבע כי בתוך 21 יום יקבע שירות התעסוקה את זכאות המעביד, וכן יבוצע התשלום.
בנוסף בוטלה לדרישת חברי הוועדה הטלת ריבית שנכללה בנוסח החוק בתחילה, אם חלה טעות והמעסיק קיבל מענק גבוה מהדרוש, והמקבל יהיו מחויב רק בהצמדה ללא ריבית.
עוד אושר לדרישת חברי הוועדה, כי כל מעסיק יוכל לבחור את החלת המענק עבור מצבת העובדים בחודשים יוני עד ספטמבר, או לחלופין לקבל את המענק עבור מצבת העובדים בחודשים יולי עד אוקטובר. כאשר הבדיקה של מצבת העובדים במסגרת המתווה השני, תהייה מול חודש יוני ולא לעומת חודש מאי.
למעשה האמור הוא דחייה בחודש של מנגנון קבלת המענק לעסקים המעוניינים בכך, עבור עסקים שצופים רף העסקה גבוה יותר בחודשים אלה, דוגמת אולמות וגני אירועים.
עוד נקבע לדרישת הוועדה, כי מידע שיועבר מהביטוח הלאומי לשירות התעסוקה לצורך העברת המענקים, ישמר שנה אחת בלבד, במקום שנתיים בחוק המקורי.
עוד נקבע לדרישת חברי הוועדה, כי לשם פיקוח יעיל של יישום החוק על מטרותיו השונות, שר האוצר ידווח לוועדת הכספים על הביצוע של החוק, היקף הבקשות שהוגשו, היקף המענקים ששולמו לפי חוק זה ויתרות שנשארו.
עוד נקבע לדרישת הוועדה, כי לגבי חצי מיליארד שקל מסכום הפיצויים, ששר האוצר התחייב לבקשת חברי הוועדה, כי לפחות חלק ניכר מהם יוקדש לצורך פיצוי מעסיקים שלא פיטרו עובדים או הוציאו אותם לחל"ת בתקופת הקורונה, יגיע השר ויציג בפני הוועדה את שימושם המיועד בטרם הבאת הסכום לאישור הממשלה וישמע את עמדות חברי הוועדה. וכן כי עד חמישה ימים לאחר אישור הממשלה של ההסדר והקריטריונים לחלוקת סכום זה, יובא ההסדר לאישור ועדת הכספים.