אוניברסיטת פרינסטון, אחד המוסדות האקדמיים היוקרתיים ביותר בעולם, תסיר את שמו של הנשיא וודרו וילסון מבית הספר למדיניות ציבורית ומאחד מבנייני המעונות שלה, בשל "חשיבתו ומדיניותו הגזענית". כך הודיע (שבת, 27.6.20) נשיא האוניברסיטה, כריסטופר אייסגבורגר. זהו הצעד הקיצוני ביותר שננקט בארה"ב בעקבות גל ההפגנות והמהומות על-רקע הטענה לאפליית שחורים, בעקבות הירצחו של ג'ורג' פלויד בידי שוטר במשטרת מיניאפוליס.
וילסון היה נשיא ארה"ב בשנים 1921-1913 והנהיג את המדינה במלחמת העולם הראשונה. הוא עמד מאחורי הקמת חבר הלאומים, מילא תפקיד מרכזי בחתימת חוזה ורסאי (שני מהלכים שבדיעבד נכשלו ואף הובילו למלחמת העולם השנייה) ופרסם את "14 הנקודות" שביססו לראשונה בדיפלומטיה הבינלאומית את עקרון ההגדרה העצמית של העמים - כולל הקטנים שבהם. על פעולות אלו זכה וילסון בפרס נובל לשלום בשנת 1919.
לווילסון היה קשר הדוק לאוניברסיטת פרינסטון: הוא למד בה בשנות ה-70 של המאה ה-19, היה בה פרופסור ועמד בשנים בשנים 1902-1890 בראש המחלקה לכלכלה פוליטית ושימש כנשיא האוניברסיטה בשנים 1910-1902. בשנתיים הבאות הוא שימש כמושל מדינת ניו ג'רזי, בה שוכנת פרינסטון.
מדיניותו של וילסון בתחום הגזע הייתה דומה לשל קודמיו, תיאודור רוזוולט והווארד טאפט, ועלתה בקנה אחד עם המקובל בארה"ב לפני למעלה מ-100 שנה. הוא אומנם מינה שחורים לתפקידים בממשלו, אך אפשר לשרים בקבינט שלו להנהיג הפרדה גזעית במשרדיהם - החל מחללי העבודה, עבור בחדרי האוכל וכלה בחדרי השירותים. מדיניות זו הייתה מקובלת גם על הקונגרס ונותרה בעינה שנים רבות לאחר מכן. במלחמת העולם השנייה גייס ממשל וילסון מאות אלפי שחורים, אשר קיבלו שכר זהה לחיילים הלבנים, אם כי הם הוצבו ביחידות נפרדות, תחת פיקודם של קצינים לבנים ורובם לא נשלחו למשימות קרביות.
לדברי אייסגבורגר, "חשיבתו ומדיניותו הגזענית של וילסון גורמות לכך שיהיה זה בלתי הולם לקרוא על שמו בית ספר או מכללה, אשר אנשי הסגל, הסטודנטים והבוגרים מתנגדים בתוקף לגזענות על כל סוגיה. הגזענות של וילסון הייתה משמעותית וקיצונית אפילו במונחים של תקופתו". ההחלטה באה לאחר דרישות של אנשי הנהלה, פרופסורים וסטודנטים.
בשנת 2016 דחה חבר הנאמנים של פרינסטון דרישה דומה, לצד הכרזתו של "מחויבות יתרה לגיוון ולהכלה" באוניברסיטה. באותה שנה הוחלט להשיק תוכנית שתענה על יעדים אלו בקרב המועמדים ללימודי תואר שלישי, להבטיח שיצירות האמנות ברחבי האוניברסיטה "ישקפו טוב יותר את ההרכב של האומה" ולהתמקד ב"היבטים של ההיסטוריה של פרינסטון אשר נשכחו, הועלמו או נדחקו".
חבר הנאמנים גם החליט להחליף את המוטו של האוניברסיטה - "פרינסטון בשירות האומה וכל האומות" - משום שהוא נלקח מנאום של וילסון. במקומו נקבע המוטו "פרינסטון בשירות האומה והאנושות", אותו הציעה שופטת בית המשפט העליון ההיספאנית סוניה סוטומאיור, בוגרת פרינסטון. החלטות אלו התקבלו לאחר מחאה של של "הליגה לצדק שחור" - קבוצת סטודנטים אשר תקפו את מדיניותו של וילסון בתחום הגזע.