ועדת החוקה חוק ומשפט החלה (יום ד', 28.7.20) לדון בהצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (בידוד במקום לבידוד מטעם המדינה וצווי סגירה מנהליים) (הוראת שעה), התש"ף-2020 - החלק הנותר, לקריאות שנייה ושלישית.
הצעת החוק קובעת הוראות בדבר המקרים שבהם חוזרים מחו"ל או אזרחים שלגביהם נקבע שהיו במגע הדוק עם חולה, יחויבו בשהייה בבידוד במקום לבידוד מטעם המדינה.
ההסדרים בנושא זה נקבעו תחילה בתקנות שעת חירום על-ידי הממשלה במסגרת ההתמודדות עם התפשטות הקורונה בגל הראשון. לאחר מכן האריכה ועדת החוקה את ההוראות שהיו קבועות בתקש"חים עד לחקיקת "חוק הקורונה הגדול" וקבעה בין היתר כי קטינים מתחת לגיל 17 לא ישהו לבדם בבידוד ללא ליווי הורה; עוד הוסיפה הוועדה הוראה מיוחדת הנוגעת לאנשים עם מוגבלות השוהים במלוניות שתבטיח התאמות נגישות תוך הפעלת שיקול דעת פרטני. כמו-כן, נקבע כי היחס לחוזרים מחו"ל ולחייבי הבידוד בישראל יושווה כך שהפרמטר המכריע הוא האם ניתן יהיה לקיים את הבידוד בבית או במקום אחר העומד לרשותם; עוד לדרישת הוועדה הודגשה חובת המדינה לספק מזון טרי ואיכותי ולוודא כי השוהים בבידוד יוכלו לקבל תרופות ושירותים רפואיים וכן שירותים סוציאליים להם הם נזקקים; כמו-כן נקבע כי ימונה נציג מטעם המדינה לכל מלון שיהיה אחראי לקשר עם המבודדים ויטפל בתלונותיהם. כעת מכינה הוועדה לקריאות שנייה ושלישית את ההוראות הנוגעות לבידוד במלוניות ולצווי סגירה למקומות הפועלים בניגוד להוראות הקורונה, כתיקון ל"חוק הקורונה הגדול", תוך אימוץ השינויים אותם חוקקה בעת ההארכה.
אל"ם ניר בר און מפקד משל"ט מלונות בפיקוד העורף: "שלושה-ארבעה מלונות המבודדים ברובם הם לטובת השבים מחו"ל ויש בהם 842 אורחים וכ-400 מיטות פנויות. אנחנו צריכים לקלוט את העולים החדשים- כ-170 שאמורים להגיע השבוע נוסף ל-600 שהגיעו ביולי. ב-23 מלונות ההחלמה שוהים כ-5,400 אורחים שמתוכם 1,000-800 אינם מאומתים ונמצאים שם בשל משפחות מעורבות. לגבי הקטינים, במלונות הבידוד כ-200 קטינים חלקם עם הוריהם. הרוב המוחלט מגיע מרצון ומתנהג בצורה טובה יותר ביחס לגל הראשון בו הגיעו יותר מבודדים שלא מרצונם".
לאחר מכן הוסיף: "מה שמטריד אותנו הוא היכולת לאכוף חוק וסדר. כל הזמן מדובר על כך שאנחנו מארגנים ושולטים וצריכה להיות לנו הסמכות להחליט מי לא יימצא במלון במקרים של הפרת חוק וסדר, ונדליזם, פגיעה באחרים, סמים. צריך להיות ברור שההחלטה להוציא מהמלון תהיה בידנו והמשטרה צריכה לקבל את הכלים להוציא אדם כזה מהמלון".
לשאלת יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר, לאן אדם כזה ייצא ומה היקף האירועים מסוג זה השיב: "אם האדם פורע חוק אפשר לאשפזו בבי"ח, או לעצור אותו ועוד לפני כן, אפשר לקנוס אותו. המגבלות במלונות אינן כשל בי"ח שם אסור אלכוהול או מסיבה. למה פקע"ר צריך לנסות להביא משטרה ולשמוע תשובות שלמשטרה אין סמכות. למה שהסמכות לא תהיה זהה? לכולנו ברור שלא יכול להיות ונדליזם והטיפול צריך להיות זהה. היו לנו 139 אירועים כאלו של ונדליזם, אלימות פיזית, של ריבים, מסיבות ושתיית אלכוהול עם התעלפות ותופעות בהם אדם בסוף עולה לקומה 7".
לשאלת ח"כ יואב סגלוביץ' האם המשטרה לא מגיעה במקרים כאלו השיב בר און: "אנחנו פועלים בשותפות מלאה עם המשטרה אך בחלק מהמקרים אין להם סמכות לפעולה. אם יינתנו הכלים למשטרה זה ייעשה כמו שצריך. אם החלטתי שאדם לא יכול להמשיך שהייה כי חרג מהכללים צריך שאוכל לומר למשטרה להוציאו כמו מסיג גבול. אך צריך מכתב שחרור וקופ"ח לא תוכל לתת זאת כי הוא חולה אז לאן יילך?"
עו"ד איל זנדברג ממשרד המשפטים הגיב לדברים: "התופעה מחייבת התייחסות ויש לתת פתרון. הנחת המוצא של פקע"ר שאין לו ממשק אוכף כלפי האזרחים הנמצאים שם חייב לקבל מענה. זה לא יוכל להיות מגובש כנוהל אלא תידרש הסמכה בחקיקה. זה מחזיר אותנו לשאלת ההסכמה או אי-ההסכמה. אם אדם מגיע בהסכמה אמיתית מרצון חופשי אפשר לבוא איתו בדברים ולחייבו לעזוב ולשלם פיצוי. אם אדם מגיע בכפייה נדרשת סמכות ויש מנעד שלם לפני שמגיעים למעצר".
לאחר דברים אלו התייחס בר און לקטינים ולקבוצות מבודדים כגון תלמידי ישיבות או פנימיות: "ההתנהגות הפרועה היא בעיקר בקרב גילים צעירים ולכן יש לעגן בחוק המלוניות שקטין הוא מתחת לגיל 18 ולא גיל 17".
לשאלת אשר, מה בנוגע לקבוצת נוער שמגיעה יחד כחולים, השיב כי "במקרים החריגים של בחורי ישיבה שבאים עם הרב או המלמד, אפשר להתיר חיים משותפים ואפשר אף להשאירם בישיבה יחד". היו"ר אמר בתגובה כי "במקום לשלוח בחורים הביתה ומשם למלונית כעבור 3 ימים כשבדרך הם מדביקים את הסביבה, אפשר להגדיר בחוק פנימיות מסוימות וישיבות כמלוניות לצורך כך".
לאחר מכן דנה הוועדה בנושא המענה הנפשי לשוהים במלוניות. אשר: "אנחנו לא מדברים על המהות הטיפולית אלא הארגונית. נכניס חובה על הממשלה בחוק כמו שיש מים ואוכל, יהיה גם עו"ס אחראי במלון שיודע מה צריך לבדוק. אנחנו צריכים לדעת שהנושא הסוציאלי מטופל".
ח"כ סגלוביץ': "צריך להתייחס אחרת למעטפת כי נוצר מעין כלא מרצון ולא יכול להיות שלא תהיה זמינות של שירותי בריאות הנפש. לוקחים אנשים לסוג של מעצר, הם מנותקים מהעולם, אלו אנשים שנלקחים מחייהם ויש לאפשר להם את התנאים הרפואיים והנפשיים".
אילת חסון מהלשכה המשפטית של משרד הרווחה: "הנוהל שנכתב ע"י משרד הבריאות מתייחס לשלב מוקדם שבו עו"סיות היו אחראיות לתיאום ונתנו מענים בפועל גם לקריאות בזמן אמת מהשטח. נכון היה שבמלוניות יהיו עו"סיות".
הדס אגמון מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות: "נדרשים שירותי תמיכה במלוניות למבודדים אך יש לקשור זאת לכך שלפני שמפנים אדם עם מוגבלות למלונית ייעשה בירור האם הבידוד הזה מתאים ואם עלול להיגרם נזק, יימצא פתרון אחר".
דורון לוין: "בתקופה שלקחנו את כל החוזרים מחו"ל לבתי המלון חווינו לא מעט אירועים מורכבים כי בניגוד למלון חולים- אדם נכנס לחדר עם שירותים וזה כל מה שיש לו ל-14 ימים. יש אנשים עם בעיות נפש וחווינו מספר ניסיונות התאבדות ורק כאשר הנושא הפך למיועד רק למי שאין לו בידוד ביתי מספר האירועים הללו הפך זניח. לכל מבודד יש תיק בקופ"ח שם יש מעקב על מצבו הרפואי והנפשי באחריות הקופה. איש הפקע"ר לא יכול להיות אחראי לכך אלא קופ"ח ומשרד הבריאות.
לפני למעלה מחודש פנינו למענה בנושא הנפשי כי אנחנו כמתפעלי המלוניות מוטרדים מכך ואשמח להעמיד תקציב נדרש בהתאם להגדרות אנשי המקצוע".
עו"ד מיכל גולדברג, המשנה ליועמ"ש משרד הבריאות: "החוק שלפנינו לא עוסק בחובת הבידוד ותנאיה אלא קובע שאדם החוזר מחו"ל או חייב בבידוד מסיבה אחרת, אם אין לו מקום לקיים את הבידוד המדינה מעמידה לרשותו מקום לקיום הבידוד. מי שמנהל את המקומות הוא משרד הביטחון פקע"ר. גם כשמדובר בחולים, מדובר על אלו שיכלו לקיים בידוד בבית אבל אין להם את התנאים הפיזיים לכך. האחריות הרפואית היא של משרד הבריאות. מענה סוציאלי הוא באחריות משרד הרווחה".
אביב אוחנה מחטיבת הרפואה במשרד הבריאות: "במלוניות יש מענה יותר טוב מהבית מבחינה רפואית של מעטפת חברת 'ביקור רופא'. כולם חולים קלים, עצמאיים בתפקודם".
איריס פלורנטין ממשרד הרווחה: "אנחנו עובדים באמצעות רשויות מקומיות וברשות המקומית עו"ס נותן מענה לאדם ברשות המקומית וכל מענה למי שלא ברשות מבוצע במיקור חוץ. לא הייתה כוונה שעובדים סוציאליים יהיו במלונות אבל מסכימה עם כך שצריך שיהיו. בגלל הקשיים שהיו, לקחתי שתי עובדות במשרה מלאה והושבתי אותן בפקע"ר והן נתנו חודש מלא מענה ל-100 אנשים. הן חוקרות ילדים ובמקום זאת נתנו מענה בחיבור בין המלונית לקהילה, לקופות החולים, מיצוי זכויות ומענים נוספים שאינם חלק מתפקידה. זה לא מאורגן או מתוקצב ועשינו את זה בהתנדבות. זה לא פתרון לבעיה של זכויות סוציאליות במלון".
היו"ר ח"כ אשר הגיב לדבריה: "מיצוי הזכויות הסוציאליות צריך להיעשות במסודר, כולל איתור בעיות פוטנציאליות. האחריות שלכם קריטית והיא לא צריכה להיות בהתנדבות. אנחנו צריכים לדעת שיהיה מענה סביר גם מספרית. על משרדי הממשלה להכין תוכנית ואנחנו נגבה אותה בחקיקה".
ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד תל"ם) התייחס לכניסתם ובידודם של הנכנסים מחו"ל: "בזמוו נכנסו לא מעט אנשים מניו-יורק בניגוד להנחיות, איך זה קרה?"
אמנון שמואלי, מנהל רשות האוכלוסין וההגירה: "הכניסות בגל הראשון לא היו באחריותנו מבחינת הבידוד, אלא פקע"ר ומשרד הבריאות". עוד אמר כי "בחודש נכנסים כ-8000 זרים והקריטריונים שלנו בנוגע לכניסת זרים פורסמו. על הזר להגיש בקשה ואם הוא עומד בקריטריונים הוא נכנס ואם לא יש ועדת חריגים שדנה בו. כל מי שיש לו אשרת לימודים רשאי להיכנס והמוסדות לקחו אחריות על הבידוד. כמו-כן, כניסת בני זוג ומקרים הומניטריים מאושרים בהליך מקוצר תוך 24 שעות. טרום הגעה הזר מצהיר על מקום בידודו והוא מתושאל פעם נוספת עם כניסתו ואם הבידוד אינו ראוי הוא לא נכנס לארץ למעט אלו שבהסדר כמו עולים חדשים ונעל"ה שהסוכנות היהודית מתחשבנת מול פקע"ר. ככלל אנחנו לא משיתים את ההוצאות על המדינה".
תא"ל דורון לוין סגן צבאי לעוזר שר הביטחון להתגוננות: "מי שנתן את המענה בתחילת הדרך בשדה התעופה היה פקע"ר אך המוסמך בנושא הבידוד היה ונשאר משרד הבריאות. מאלו שנכנסו פחות מ-1% נמצא חולה וכיום במדיניות לפיה רק מי שאין לו בידוד ביתי נכנס למלוניות, מתוך 3000 רק שניים נמצאו חולים ועדיין כולם נכנסו לבידוד. מי שיש לו בידוד ביתי מספק קיבל אישור לנסוע במונית. אין יציאה משדה התעופה ללא תשאול והתהליך היום בידי רשות האוכלוסין".