ועדת החוקה חוק ומשפט קיימה (יום ד', 5.8.20) דיון בהשתתפות שר הבריאות יולי אדלשטיין והמשנה למנכ"ל משרד הבריאות פרופ' איתמר גרוטו תחת הכותרת: "אפליית בתי הכנסת במגבלות מחמירות תוך עיוות נתוני ההדבקה שהיו בהם". את הדיון יזמו הח"כים אליהו חסיד ומשה אבוטבול.
אדלשטיין: "לאורך כל הדרך עולה השאלה על השוני בהנחיות בין מקומות שונים. אנחנו מנסים להגיע לקריטריון אחיד עד כמה שניתן. הקריטריון שמנחה אותנו הוא שבפנים הרבה יותר מסוכן מבחוץ ולכן כל אפשרות לפעילות בחוץ עדיפה בין אם זו תפילה או מסעדה. בנוגע להקפדה, הציבור החרדי אינו מקשה אחת ואחרי המציאות הקשה של מרס-אפריל הציבור החרדי ברובו מקפיד. זה לא סוד שכ-50% מהתחלואה היא בקרב הציבור החרדי והציבור הערבי. זה לא משפט מתנשא או גזעני, זה דגל אדום למדינה כי התנאים הסוציו אקונומיים הם כאלו שמספר הנפשות למטר מרובע לא מאפיין הרבה ציבורים נוספים ורואים את זה בנתונים. 10 הרשויות האדומות בישראל שייכות לציבור החרדי או הערבי. יש גם ערים מעורבות אך גם בהן אלו השכונות. כשמסתכלים על הנתונים צריך לחשוב דווקא בדגש על חגי תשרי המתקרבים איך לא גורמים לתופעות שליליות בעקבות הדברים הכי משמחים בלוח השנה".
ביחס להשוואות בין התחומים והענפים השונים אמר: "לאורך הדרך אלו לא היו הוראות המשרד או עמדתו, אלא היו החלטות תלאי על תלאי שהתקבלו בחלקן בכנסת ולאו-דווקא עמדת המשרד שהוצגה בצורה יותר מסודרת בקורלציה בין ענפים שונים. ממילא אוהבים אותי פחות מאשר כשהייתי יו"ר הכנסת אז אני אומר שאם נראה את אומן בממדים שהיו בשנים קודמות זה יהיה אסון.
"ברור שצריך לשנות ולהתאים בין הקריטריונים השונים במקומות השונים. במציאות כמו ראש השנה אם נאפשר במקום של 500 איש 1/3 מהתפוסה 6 שעות יחד, עם כניסה, יציאה, שירותים, אינטראקציה בין 150 ל-200 איש במרחב סגור שזה דבר שמדאיג אותנו בנתוני התחלואה הנוכחיים של כמעט 2000 נדבקים כל יום כשסביר שיהיה חולה קורונה במקום כזה. כשנהיה במצב של 50 חולים ביום הסבירות יורדת ולכן נצטרך לקבל החלטה קרוב יותר לחגים".
השר אדלשטיין אמר עוד כי "תוכנית העבודה ברורה ואנחנו רוצים לראות התאמה מיידית של ענפים ולבחון אם מצליחים להוריד את התחלואה ולהתחשב בחגים הקרבים. אילו הייתה הקפדה של 100% על מסיכות וריחוק לא היינו בתחלואה. בבתי הכנסת בערים כמו שלי בחגים אין איפה להכניס סיכה ולכן על-מנת לאפשר להגיע בימים הנוראים יש להיערך מראש. המצווה הגדולה ביותר היא לשמור על החיים. נעשה הכל שמצד אחד יוכלו להתפלל ומצד שני לא ידביקו את סביבתם".
להצעת ח"כ סובה שהציע לאפשר למקומות עם תפוסה מעל 50 אנשים לפעול תחת נאמן קורונה אמר השר אדלשטיין כי "מה שלא יהיו ההחלטות להמשך, כשמדובר על מקומות גדולים בין אם זה בית הכנסת הגדול בירושלים או קיסריה תהיה מגבלת משתתפים כי התקהלות היא התקהלות. אנחנו מחפשים בכל דרך אפשרית איך לפתוח ומבינים את מצוקת האמנים והאחרים אך צריך למנוע קרוסלה של נתוני תחלואה שבהם פותחים סוגרים פותחים סוגרים".
לשאלת ח"כ אבידר על הסגרים אמר: "סגר זה הכדור האחרון שנשאר לך בקנה. אם אתה מביא לסגר ותוך שבועיים שלושה נשאר עם אותם נתוני תחלואה אתה יכול להרים ידיים ואנחנו מנסים מאוד לא להגיע לשם. נעשה הכל למנוע סגר אך זה תלוי מאוד בשמירה על ההנחיות. חבל מאוד שלצד הקפדה יתרה על הכללים של חלק מהציבור, שולחים לי כל מיני הזמנות בסגנון "נבוא להפגין לצד הזוג למען בניית בית נאמן בישראל" ומייצרים הדבקות שרשרת".
יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר: "קדושת החיים בציבור החרדי היא אחד מצוויי התורה החשובים ביותר. צריך להפעיל היגיון באיך אנחנו צריכים לשמור על עצמנו. קשה לנו עם הרבה דברים, נאלצים לוותר על חתונות ונושאים נוספים אבל לציבור החרדי יש שני דברים נורא חשובים, נשמת אפה של היהדות- התפילות בבתי הכנסת ועולם התורה והישיבות. חייבים למצוא פתרון לבתי הכנסת, והישיבות שזה מה שמחזיק את העולם על-פי אמונתנו. אם רוצים לדאוג שעשרות אלפי בחורי ישיבות לא יסתובבו בערים אדומות ובמשפחות עם 12 נפשות, צריך למצוא את הפתרון דווקא בישיבות. העברנו 15 חוקים בנושאי קורונה בחודשיים האחרונים והצעתי לעשות מלוניות בישיבות בהן יש הדבקה. אם חלילה נדבקו מספר בחורי ישיבה אפשר לייצר אגף חולי קורונה שיעמוד בכל התקנים במקום לקחת אותם לביתם כשבדרך ידביקו את מי שסביבם. זה יהיה בפיקוח משרד הבריאות והמל"ל. צריך להיכנס לתוכנית ברורה והגיונית. יש לייצר תקן פרטני ומותאם לכל בית הכנסת ומקומות שלא יעמדו בתקן ייקנסו. אי-אפשר בגלל 5% או 10% שיפרו כללים להפיל הכל. לכל רשות מקומית יהיה תברואן או איש בריאות הציבור שיהיה אחראי לפקח. אנחנו הולכים לחיות בשגרת קורונה ואי אפשר לחיות בדלי הדברים היומיומיים ויש כאלו שעבורם הדברים הרוחניים הם דברים של יום יום ויש למצוא לכך פתרון".
הרב הראשי דוד לאו: "אותם 17,000 סטודנטים, תלמידי ישיבות ואולפנות שיגיעו לכאן זו ברכה לישראל, כמובן לפי ההנחיות ובבידוד מתאים. בנוגע לבתי כנסת, אין דומה בית כנסת שיש בו 20 מקומות ישיבה והגבלה של 10 היא הגיונית לעומת בית כנסת שיש בו 300 מקומות ישיבה או בית הכנסת הגדול בו יש 3000 מקומות ישיבה ואין היגיון להגבלה הזו. אני לא מכיר מקום בארץ בו יש שמירה על הגבלות הקורונה כמו רוב מוחלט של בתי הכנסת. כשמגיע האדם ה-11 הוא עולה למעלה לעזרת נשים והאדם-21 יוצא החוצה ליד החלון. בראש השנה וביום כיפורים באים מתפללים רבים וחובה עלינו לעשות הכל שהמתפללים יוכלו לבוא. המרחב הפתוח לא צריך להיות מוגבל ב-20 אנשים כאשר הוא גדול ואפשר לשלוח אוכפים לוודא שעומדים בתנאים. קבעו תנאים ונעמוד בהם כי בעוד 45 יום נעמוד בראש השנה ונתפלל למגיפה אחרת של אהבת אדם וידידות בין אנשים, אך עד אז מצאו את הדרך שבני ישראל יוכלו להתפלל בבתי כנסת כקדמת דנא".
ח"כ אליהו חסיד (יהדות התורה): "אנחנו מצווים על נשמרתם לנפשותיכם והתורה אומרת לנו לסמוך על הרופא שירפא ואם אפשר לקחת סיכון במקום אחד אפשר גם בשני. חשיבות התפילה ליהודי בבתי כנסת אינה פחותה מבריכות או חדרי כושר. במקומות מסוימים פתחו לפי תפוסה במקום. כמו לגבי הפגנות שאי אפשר לפגוע בדמוקרטיה הישראלית ואני בעד, למרות שלא נשמרים הכללים, צריך לזכור שמדינת ישראל קמה כיהודית ודמוקרטית ומשום מה דילגו על היהודית. אנחנו לא מבקשים לערוך אירועים בבתי כנסת אלא להתפלל. יש בתי כנסת בגודל 4000 מ' ויש 100 מ' ואין דין אחד כדין השני. אפליית בתי כנסת נמצאת בראש של כל יהודי שהולך להתפלל היום בבתי כנסת כשרואים שפותחים חדרי כושר ובתי כנסת לא, מאבדים את אמון הציבור".
ח"כ משה אבוטבול (ש"ס): "הצער מאוד גדול. בוועדת הקורונה דוחפים חזק את קיום אירועי התרבות ואין הבדל בין 100 שיושבים ושומעים קונצרט לבין 100 ששומעים חזן בבית כנסת. אנחנו מתקרבים לחגי תשרי ואמירת סליחות ושבועיים מהיום יחל לחץ ואנחנו לא רוצים להגיע למצב שהציבור יעשה דין לעצמו. אנחנו לא בסגנון של לפתוח ולצפצף אלא לעשות הכל בצורה מסודרת של תו סגול. המרמור הכי גדול הוא כשאין קריטריונים ברורים ואין הסבר מה ההבדל בין זה לבין זה. אני פונה לראשי הערים לתת אפשרות לתת בימים הללו מנ"סים בתי-ספר וכיתות כדי לאפשר את קיום המנהגים בצורה מרווחת. פתרון נוסף הוא למנות גבאי קורונה".
ח"כ אריאל קלנר (הליכוד): "אני לא רואה סיבה בעולם שלא לאפשר את המתווה לבתי הכנסת. יש פה ציבור גדול שמראש שרומסים את זכויותיו ושהוא מופלה ביחס לגורמים אחרים".
ח"כ אליהו ברוכי (יהדות התורה): "הציבור מחכה לתשובות הברורות למה מסעדות יכולות להיפתח במתווה ולבתי הכנסת אין שום מתווה. חייב להימצא מתווה ושאנשים ישמרו עליו לא פחות מלולב ולא פחות מכיפור".
ח"כ אלי אבידר (ישראל ביתנו): "אסור לעצור את התפילה בבתי הכנסת ויש להקפיד על מקום מאוורר, מסיכה ומרחק שני מטרים. בוודאי לאפשר לאנשים להתפלל במרחב הציבורי. אני לא מוותר על הכיסא שלי בבתי הכנסת בחגים הבאים עלינו לטובה". הוא פנה לשר אדלשטיין ואמר: "הקול שלך ערב לאוזננו, אתה מתבטא בצורה זהירה בכל הקשור לסגרים ואנחנו רוצים לדעת מה עמדתך בנוגע לסגרים כי כל מה שאנחנו אומרים כאן בטל ב-60 אם יש סגר. סגירת המרחב הציבורי לא פוגעת בקורונה אלא במחאה. צריך לתת מעטפת בבתי כנסת, מסעדות ואולמות תרבות, לאפשר פינה מאווררת לאוכלוסייה בסיכון".
ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): "לא הייתי מייחד את הדיון רק לבתי כנסת אלא בתי תפילה של כל הדתות. אנחנו מחזקים את ידי השר והמשרד במאבק בנגיף הזה וחשוב שכל הציבור ימלא אחר ההוראות אך יש גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה. התרענו על כך בחג הקורבן וברגע האחרון הודיעו על סגר. מי יכול לעמוד בזה? יש מסגדים שמכילים אפילו יותר מ-1,000, אז תאמר רק 20? למה אי-אפשר לפי תו סגול ומרחק 2 מ' לאפשר יותר מתפללים? אלו מקומות היגייניים בהם מחויבת נטילת ידיים. מה שיקרה הוא שיהודים מוסלמים ונוצרים ילכו בסוף ויקיימו את המצוות וצריך לאפשר זאת לצד שמירה על הבריאות של האזרחים".
ח"כ יצחק פינדרוס (יהדות התורה): "יש לנו את הימים הנוראים ויש לנו את א' אלול שלא פחות קריטי והוא קודם לא' תשרי. צריך לעשות דברים שהציבור יכול לבלוע, אולי לחלק בניין לכמה כיתות כדי שלא תהיה התפרצות ב-א' באלול וההדבקה תהיה כפולה".
ח"כ יבגני סובה (ישראל ביתנו): "האם יש לך תשובות ביחס לאומן כאשר ממשיכים לשווק טיסות? באשר לפתיחת בתי הכנסת, אם יש בית כנסת גדול צריך לפתוח ולעשות נאמן קורונה. בכל בית קולנוע ותיאטרון מעל 50 צריך נאמן קורונה. שיהיה אדם תחת פיקודך שיפעיל את מערכת התרבות שאנשיה יושבים בבית חמישה חודשים. תן תקווה לאנשים כולל לבתי הכנסת".
המשנה למנכ"ל משרד הבריאות פרופ' גרוטו: "ברור שבחוץ אפשר להיות יותר מקלים, למרות שיכולה להיות הדבקה גם שם בגלל מגע הדוק ואי אפשר לעשות התקהלות של אלפים אך ניתן יותר להתגמש. חלק מהפתרונות יכולים לאוורר עם פתיחת חלון או ונטה, ונציע זאת במסגרת המתווה. פתחנו ביוזמת גמזו ושר הבריאות שולחנות עגולים ובנושא בתי התפילה קיימנו כבר ישיבה אחת. אנחנו מתחילים לראות ירידה, בטווח הארוך של תחילת ספטמבר נבוא עם תוכנית שלפיה ביישובים בהם מצב תחלואה טוב יותר יהיו תנאים מקלים לעומת יישובים עם תחלואה גבוהה. בטווח הקצר, לנסות לייצר כמה שיותר התאמות על בסיס הגיוני ומדעי מקצועי לבתי התפילה ועולם התרבות.
הרב משה דגן, מנכ"ל הרבנות הראשית: "עמדת הרבנות היא שאין היגיון באפליה בין בתי כנסת לאחרים והמתווה המדבר על גודל בתי הכנסת רלוונטי מאוד. יש כ-136 מועצות דתיות והממשק שלהן לבתי הכנסת שונה בפריפריה- שם הקשר הרבה יותר צמוד ויש קשר שוטף בין הרב המקומי לבתי הכנסת ובין הערים הגדולות. אפשר לפעול דרכן כדי להגיע לכל בתי הכנסת והגבאים אם כי היכולת לעקוב ולפקח בעייתית ויש לסמוך על כל קהילה וקהילה".