ועדת החוקה חוק ומשפט קיימה (יום ג', 77.8.20) דיון מעקב בנושא הייצוג ההולם לאוכלוסייה הערבית על-פי דוח גיוון וייצוג בשירות המדינה מטעם האגף לגיוון תעסוקתי המציג את נתוני העסקת האוכלוסיות הזכאיות לייצוג הולם בשירות המדינה לשנת 2019, מכוח חוק שירות המדינה (מינויים) התשי"ט-1959.
חוק שירות המדינה קובע, כי שירות המדינה מחויב להבטיח ייצוג הולם למספר קבוצות אוכלוסייה, ביניהן לבני האוכלוסייה הערבית, בכל הדרגות והמקצועות ובכל המשרדים ויחידות הסמך. בנובמבר 2007 החליטה הממשלה כי עד לסוף שנת 2012 לפחות 10% מעובדי המדינה יהיו מבני האוכלוסייה הערבית. מטרת ההחלטה הייתה לצמצם את הפער שבין שיעורם של בני האוכלוסייה הערבית באוכלוסייה, כ-19% ובין שיעורם בקרב עובדי המדינה באותה העת - כ-%6 .מאז לא עודכן היעד.
במסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת שהוכן לדיון נכתב כי: "לפי נתוני נציבות שירות המדינה, שיעורם של בני האוכלוסייה הערבית מקרב העובדים בשירות המדינה עמד ב-2019 על 12.2%, כלומר - עלה ב-6% משנת 2007, אז כאמור עמד על6%. עם זאת, בבחינת שיעורי הייצוג של בני האוכלוסייה הערבית המועסקים במיניסטריונים השונים נמצא, כי רק בשלושה מ-22 המיניסטריונים (פנים, בריאות, עבודה ורווחה), שיעורם של הערבים מקרב העובדים היה גבוה מ-10%.
התפלגות העובדים הערבים בין מערכת משרדי הממשלה לבין מערכת הבריאות שונה מזו של כלל העובדים: שני שלישים מהעובדים הערבים בשירות המדינה הועסקו ב-2019 במערכת הבריאות, לעומת שיעור של 45% בקרב כלל עובדי שירות המדינה".
יו"ר הישיבה ח"כ אוסאמה סעדי: "בשנים האחרונות בחלק מהמשרדים עברו את היעד בעוד משרדים אחרים רחוקים ממנו מאוד. אין ספק שמדובר בזכות בסיסית חוקתית ואפילו לא היה צריך להכניס את הסעיף בחוק במדינה שבאמת הייתה דאגת לכלל האזרחים והאוכלוסיות. זה אמור היה להיות מובן מאליו. אבל, מכיוון שסבלנו מאפליה לפי כל הממשלות, החוק הזה הוא אחת מנקודות האור בספר החוקים. יעד של 10% הוא יעד צנוע. 10,000 עובדים זו התקדמות ואנחנו קוראים לחקות את משרד הפנים הבריאות והרווחה שמתקדמים. לאור הקורונה, יש חשיבה על עבודה מרחוק ויש למצוא פתרונות נוספים לנושא הגאוגרפי ולחסם של בעלי משפחות עם ילדים. על הנציבות להציג מתווה למשרדים שלא הגיעו ליעד, ולחייב אותם כך שכל המשרדים יעמדו בו. אתמול קיבלנו תשובה מראש הממשלה החליפי גנץ שהוא תומך בקביעת יעד חדש ואנחנו מבקשים לקחת חלק בקביעתו כך שיהיה מוסכם. היעד הברור הוא לפחות שיעורינו באוכלוסייה, אך ל-4-3 השנים הקרובות יש לכוון ל-15% כיעד ריאלי".
ח"כ
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): "כשהתחלנו עם ועדת החקירה בכנסת היו 5%-4% וכשהוועדה סיימה האחוז עלה ל-8% וזאת על-ידי הפניית תשומת הלב לכל יחידה. היום השיעור עלה אך זה לא כשיעור האוכלוסייה הערבית. כמו-כן השאלה מה השיעור בשלושת הדרגים הבכירים בשירות המדינה ולדעתי אנחנו לא קיימים שם וזה לא בכדי. שיעור הנשים הערביות קטן בהרבה מייצוג הולם ונדרש לקבל החלטת ממשלה מעודכנת. אנחנו 20% מהאוכלוסייה ואי אפשר להסתפק ב-15% על פני כמה שנים. גם בחברות פרטיות חשוב שתהיה קליטה של ערבים כי שוק העבודה והצרכנים כולל צרכנים ערבים ומן הצדק שתהיה קליטה בכל הדרגים".
ח"כ
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): "אין ספק שזה חוק אחד מהטובים בספר החוקים, חוק ייחודי המציין את האוכלוסייה הערבית, שחשוב שיקבל ביטוי בפועל. אנחנו שני עשורים לאחר החוק וצריך להתייחס לתוצאות בפרספקטיבה זו. כששואלים אם הושג הייצוג ההולם התשובה שלילית בהתחשב בשיעור האוכלוסייה הערבית ובהתייחס לדרג הבכיר. אנחנו כעשור אחרי היעד שנקבע והוא לא הושג. במשרדי הממשלה, אחוז האוכלוסייה הערבית עומד על 7.7%. אם מזיזים את מערכת הבריאות, מהבדיקה שערכתי, אפילו יש ירידה בשנה האחרונה. בחברות ממשלתיות רק 2.2%, וזה משפיע גם בהיבט הכלכלי. זו גם יכולת להיות שותף בקבלת החלטות וגם מקומות עבודה לאקדמאים, כולל ביחס לדרג הבכיר, שחייבים להציב אופק קידום".
עו"ד מור ברזני מנהלת אגף לגיוון תעסוקתי בנציבות שירות המדינה: "הנציבות פועלת לכך ששירות המדינה ישקף את החברה הישראלית והדגש האסטרטגי הוא צמצום פערי הייצוג בדרגי קבלת ההחלטות והמובילים. היעד ל-2012 הוא 10% והפעם הראשונה שזה קרה היה ב-2012. היום האחוז עומד על 12.2% מכלל עובדי המדינה, קצת פחות מ-10,000 מתוך 80,0000 עובדי המדינה.
מגמה שאנחנו פועלים לשנותה היא ייצוג היתר של עובדים ערבים בדרגות הנמוכות. במערכת הבריאות -העובדים נמצאים ברמה גבוהה יותר כ-17%, ורואים אותם לאורך ההיררכיה, זאת לעומת משרדי הממשלה שם מתקבלות ההכרעות האסטרטגיות, ויש ייצוג חסר".
בהתייחסה לנשים, אמרה כי "למרות שנשים ערביות הולכות לאקדמיה בשיעורים גבוהים יותר, אנחנו רואים מיעוט נשי והן חסרות בשירות המדינה. אנחנו פועלים לגמישות תעסוקתית ועבודה מרחוק אותה התחלנו עוד לפני הקורונה. הסרת החסם הגאוגרפי עוזר לכלל הפריפריה ובמיוחד לנשים ערביות".
ביחס לתוכניות העתודה אמרה כי הן מהוות "הון סגולי ביכולת לתרום לעובדים להתקדם בשירות ולהשתלב בדרג המוביל. 5% מתוכנית צוערי המדינה היא של ערבים ואנחנו רוצים בטווח הקצר להעלות את שיעור המועמדים כדי להעלות את שיעור הבוגרים". עוד אמרה כי "עובדים שהחלו בשירות לאומי או אזרחי במשרדים זהו שער כניסה אפקטיבי לשירות המדינה, בדומה למשרות הסטודנטים".
ביחס למכרזים מיועדים, אמרה כי "הם מיעוט בתוך בנק אדיר של מכרזים. בשנה תקנית שיש בה תקציב ושאינה שנת בחירות, מתפרסמות 3000-2000 משרות לשירות המדינה. מי שמחליט מה משרה מיועדת זו היחידה באישור שירות המדינה. שינוי התפיסה שלנו מלפני שנתיים הוא לעבוד עם כל המכרזים, לא להגיש רק למשרות המיועדות אלא שהזכות לייצוג הולם עומדת גם במכרז הפומבי".
עו"ד עודד רון מהמכון הישראלי לדמוקרטיה: "בפרספקטיבה של 20 שנה לגבי כלל השירות הציבורי נדרשת חובה סטטוטורית וכן פיקוח פרלמנטרי. כמו-כן, חשובות החלטות ממשלה גם אם היישום שלהן לוקח זמן".
עו"ד ואסים חוסרי, רכז תחום ייצוג הולם בעמותת סיכוי: "שני החסמים המשמעותיים הם ראשית, היעדר החלטת ממשלה עדכנית שתקבע יעד חדש. החלטה כזו מניעה את המערכת ליישום היעדים. אנחנו מצפים גם לתגובה הולמת למשרדים שלא עומדים ביעד. חסם משמעותי נוסף הוא המגורים בירושלים. יש לאפשר גישה למרחבי עבודה בצפון או למרחבים משותפים בחלק מהימים. המלצה נוספת בקשר לחסם הגאוגרפי הוא פיצוי כספי בעקבות מעבר לירושלים. סוגיה נוספת בוערת היא מתן פתרונות למסגרות חינוך לילדים הערבים שהוריהם עובדים בירושלים. זה מסביר גם את הנשירה שקורית".
עו"ד ברזני השיבה לטענות ולהצעות: "גיבשנו רשימה של יחידות אדומות שלא עומדות בהנחיות החוק והפסיקה והן ייקראו בימים אלו לנציב שירות המדינה להציג תוכנית עבודה תלת שנתית לצמצום הפערים. יחידה שלא תשכנע בתוכנית אמיתית תוקפא לה התקינה עד שלא תציג תוכנית ונמשיך את המעקב הצמוד. כמו-כן, אנחנו מפתחים מנגנון דיפרנציאלי שיוטמע בחודשים הקרובים כשהחובה של ייצוג הולם תהיה פר משרד ופר דרגה. אנחנו פועלים גם להבניית ראיון העבודה שתצמצם את ההטיות על-ידי כך שהתשובות יהיו מנומקות".